דוח של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, לשנים 2017-2015 חושף כי בישראל יש הבדל מהותי בטיפול הרפואי שמקבלות נשים לעומת גברים. רופאים רושמים לנשים כדורי שינה, תרופות הרגעה ואנטיביוטיקה יותר מאשר לגברים, ועושים למניעת מחלות לב וכלי דם אצל נשים פחות מאשר לגברים. התופעה ידועה בארצות שונות, שם הבעיה מטופלת באמצעות שינוי הכשרת אנשי הרפואה, הגברת מודעות לדעות קדומות וקביעת אמות מידה לטיפול. אולם בישראל אף אחד מהפתרונות אינו מיושם. הדוח מסתמך על נתונים שנלקחו מארבע קופות החולים הגדולות, והכותבים מציינים כי "הדוח מצביע על פערים מגדריים בולטים במדדי עודף שימוש בבנזודיאזפינים (תרופות הרגעה ותרופות המסייעות לשינה) ובאנטיביוטיקה, וכן במדדים העוסקים במניעה הראשונית באוכלוסייה המצויה בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, ובמניעה השניונית". למרות קביעה זו ולמרות נתונים עולמיים המעידים כי עשרות אלפי נשים סבלו ונפגעו מתופעה זו, משרד הבריאות לא עושה דבר על-מנת לטפל בבעיה. לא נוספו לתוכניות הכשרה קורסים העוסקים בדעות קדומות כלפי חולות, לא שונו ספרי לימוד, אין לצוותי הרפואה הכשרות בנושא ואין אפילו ניסיון לשנות את אמות המידה כדי להימנע מטיפול מוטה ושגוי לנשים. מספר דוגמאות מהדוח:

• נמצא פער לרעת נשים בחיסון נגד שפעת;

• מבין חולי הלב בני 80-35 שעברו ניתוח מעקפים או צנתור לב טיפולי, שיעור החולים שהגיעו ליעד האיזון של רמת LDL (הכולסטרול הרע) היה נמוך יותר בקרב נשים (57.5%) מאשר בקרב גברים (67.1%);

• היקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות היה גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים. פרופורציית השימוש בתרופות אנטיביוטיות מסוג צפלוספרינים וקוינולונים, מתוך סך התרופות האנטיביוטיות עלה בשנים 2017-2013 מ-21.8% בשנת 2013 ל-24% בשנת 2017. השיעור היה גבוה יותר בקרב נשים 25.8%, מאשר בקרב גברים 21.4%;

• השמנת יתר - השיעור היה מעט גבוה יותר בקרב נשים (24.4%) מאשר בקרב גברים (22.1%);

פוטנציאל להתפתחות תלות נפשית וגופנית

• שימוש בבנזודיאזפינים בקרב בני 65 ומעלה - הבנזודיאזפינים הם תרופות מרגיעות ומשרות שינה ותיקות. לכל הבנזודיאזפינים פוטנציאל להתפתחות תלות נפשית וגופנית, בעיקר כאשר הן ניתנות במינון גבוה ולאחר מתן ממושך. הפסקה או מיתון פתאומי של טיפול כרוני עלולים לגרור תסמיני גמילה, חלקם מסכני חיים. תופעות הלוואי העיקריות של בנזודיאזפינים הן ישנוניות, פגיעה בזיכרון ובריכוז וחוסר יציבות. שימוש כזה נותר נפוץ במדינות המפותחות, ובפרט באוכלוסיית הקשישים;

• התכשירים השונים נבדלים בטווח הפעולה שלהם - תכשירים קצרי טווח מתחילים לפעול במהירות, והשפעתם פגה כעבור זמן קצר יחסית, ותכשירים ארוכי טווח הם בעלי השפעה ממושכת. מומלץ שלא להשתמש כלל בבנזודיאזפינים ארוכי טווח בקשישים. הרגישים במיוחד להשפעות ארוכות הטווח. לפי הדוח שיעור שימוש היתר בבנזודיאזפינים בקרב בני 65 ומעלה נותר יציב בשנים 2017-2013. אבל השיעור היה גבוה פי 1.5 בקרב נשים 5.9%, מאשר בקרב גברים 3.8%.