שר הכלכלה,
אלי כהן,
מסכם בגיליון זה את פעילותו במשרד הכלכלה בכל מה שקשור להיי-טק בשנתיים וחצי מאז שמונה לתפקיד. ייתכן שלאחר הבחירות, שיתקיימו בעוד כשבוע וחצי, כהן לא יהיה יותר שר הכלכלה, ולכן הראיון הזה הוא אולי ראיון סיכום תפקיד. את זאת נדע בדיעבד.
הגופים הממשלתיים שמטפלים בהיי-טק פזורים במשרדים שונים, אבל רבים מהם מצויים תחת אחריותו של שר הכלכלה. ככלל, בהעדר שר אחד שמטפל בכל הנושאים הללו, שר הכלכלה הוא למעשה שר ההיי-טק. אחד הגופים המרכזיים שעליהם הוא ממונה הוא רשות החדשנות, שבין היתר מזרימה כספים לתמיכה בסטארט-אפים.
כהן מרוצה מהישגיו בעת כהונתו, ועל חלק מהם אי-אפשר לחלוק, כי הדבר מגובה בנתונים: אכן, מספר העובדים בהיי-טק גדל בין סוף 2017 לסוף 2018, וביחס מתאים גדל גם חלקה של האוכלוסייה שמשתתפת בתעשיית ההיי-טק. על-פי נתונים שפרסמה לא מכבר רשות החדשנות, שיעור ההשתתפות של המועסקים בארץ בענף עלה ל-8.7% בסוף השנה שעברה לעומת 8.3% בסוף זו שלפניה. יש גם שיפור מסוים בכך שהרשות הצליחה להחזיר לארץ 100 איש, בעיקר מתכנתים, שעזבו את ישראל. בנוסף, השר כהן לא מסכים לקביעה שיש ירידה ביצוא ההיי-טק, למרות נתונים שמראים כי החלק של הענף ביצוא הסחורות קטן ל-44%. הוא מסביר ששיטת החישוב שונתה ושאם משקללים בחישוב גם את חלקו של ההיי-טק ביצוא השירותים, מגיעים לתוצאות טובות יחסית.
הבסיס: החינוך הטכנולוגי
למרות האופטימיות שמשדר השר כהן, אין ספק שהוא משאיר לאחרי הבחירות לא מעט אתגרים, שאותם יצטרך למלא מי שימונה לשר הכלכלה - הוא עצמו או מישהו אחר. אלא שכמו בקדנציה הנוכחית, גם השר שיכהן במשרד בזו הבאה יתקשה לתת מענה לכל האתגרים של הענף, משום שבחלקם הגדול אלה אתגרים לאומיים, של כל המשק בישראל, וכדי ליישמם דרושה ראייה רחבה יותר של הסתכלות על הענף ולעבור למדיניות לאומית ששמה את פיתוח ההון האנושי במוקד. הבסיס לכך הוא פעילות להגדלת הקאדר של הצעירים שיפנו ללימודי מדעים, הן בתיכון והן באוניברסיטה. התוצאה תהיה טיפול שורש במחסור החמור של שנים במהנדסים, שמרחף כעננה על ענף ההיי-טק, מאיים לפגוע ביכולת התחרות שלנו מול העולם ובאופן עקיף, משפיע על כלל המשק. לא לחינם הגדיר יו"ר
כחול לבן, בני גנץ, את ההיי-טק
כקולב שעליו יושב המשק הישראלי והעיר שהוא לא יוכל לעשות זאת לאורך זמן.
אתגרים נוספים ששר הכלכלה שייכנס לתפקיד אחרי הבחירות יצטרף לטפל בהם צוינו על-ידי בכירים בענף ברב שיח שמערכת
אנשים ומחשבים ערכה לא מכבר במשרדי פירמת עורכי הדין
הרצוג פוקס נאמן, בהובלת עו"ד ד"ר
נמרוד קוזלובסקי, שותף בפירמה. הוא עצמו לא מסתפק בעובדה שחזרו ארצה 100 ישראלים שעזבו אותה, מאחר שעל-פי ניסיונו, יש ברחבי העולם אלפים רבים אחרים שהיו רוצים לחזור אם המדינה הייתה נותנת להם את המענה המתאים. קוזלובסקי טוען בנוסף שמעבר להשקעות שצריך להשקיע עבור התושבים החוזרים, קודם כל שהמדינה תשקיע במצוינות ותמצה את הפוטנציאל שיש פה.
מה עם הביורוקרטיה?
גם ד"ר
צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק ב
התאחדות התעשיינים, לא שותף לתמונה הצבעונית שהשר כהן מצייר בראיון. מרום אומנם לא גורע ממה שהשר עשה עד כה, אך לצד זה הוא מודאג מאוד ומאשים את ה
ממשלה בכך שהיא לא עושה מספיק כדי למנוע מעבר של ישראלים לחו"ל. הכוונה אינה רק לתקציבים, אלא גם לביורוקרטיה, שמבריחה מפה יזמים ישראלים ומרתיעה יזמים זרים מלהשקיע כאן. אין מישהו שיכול לכמת את הנזק שנובע מכך שיזם שמתחיל בהליכים להקמת עסק כאן מתחרט, או שמראש נבהל ולא מקים פה עסקים.
מרום מתחבר לדברים שראש הממשלה,
בנימין נתניהו, דיבר עליהם לא פעם: הורדת השומן במגזר הציבורי, צמצום הביורוקרטיה והגדלת החדשנות בשירותים הממשלתיים. אלא שבמבחן הביצוע, השר כהן, חבריו לממשלה וראש הממשלה נכשלו ביישום החזון הזה.
בנוסף, ישנה המשימה הקבועה, שאין שר שהצליח בינתיים לבצע אותה: הגדלת תקציב רשות החדשנות. הפעילות הרבה ומניבת התוצאות של הרשות מבליטה את התקציב הדל שלה ואת חוסר נכונותו של משרד האוצר להגדיל אותו. התקווה היא שבממשלה הבאה יהיה שר שירכז את כל נושאי ההיי-טק והחדשנות תחת משרד אחד או גוף אחר שיקבל את כל הסמכויות הרלוונטיות, ואז ניתן יהיה לדבר על צמצום חסמים.
השורה התחתונה: השר כהן היה שר נוח לתעשיה וקשוב לאתגרים, אבל, למרבה הצער, הוא לא הצליח לשנות את הפרדיגמה הקיימת שלפיה ההיי-טק הוא רק ענף אחד במשק ולהעלות אותו למקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי.
