השירים ששרה משפחת מלבסקי - האב שמואל, החזן המופלא, אשתו, ארבעת בנותיו ושני בניו היו לנדבך בלתי נפרד מהתרבות היהודית במחציתה של המאה ה-20. כך חלק הפיוטים המושמעים בהצגת היידישפיל מתנגנים בלב כולנו, ללא הבדל במוצא, וגורמים לצופים להמהם יחד עם השרים על הבמה
אבי המשפחה,
שמואל מלבסקי ( 1985-1894) נולד בעיירה ליד קייב, אז רוסיה, וכבר בגיל 14 נחשב לכוכב. ב-1914, בהיותו בן 20 היגר לארה"ב, זכה לחסותו של החזן המהולל יוסלה רוזנבלט, והופיע בחזנות במיטב בתי הכנסת האורתודוקסים. לאחר שנישא לאשתו הארייט הפסנתרנית ונולדו להם 4 בנים ושתי בנות, הפך אותן למקהלה שליותה אותו. בכך יצר מהפכה בעולם החזנות היהודית, שעבורה "קול באשה ערווה". הוא בחר שלא להופיע בבתי כנסת, אפילו קונסרבטיביים, אלא בקונצרטים עם שירי חזנות, שירי ג׳אז בעברית, יידיש ואנגלית, תפילות, ומוזיקה יהודית עממית. בהם גדשו את האולמות יהודים מכל הכתות. הוא היה לחזן המושמע ביותר שם ובעולם, כולל שני ביקורים בישראל, הלחין שירים, שהידוע מכולם הוא "הבן יקיר לי אפרים", שבשנות השבעים שרה אותו כסולנית להקת הנח"ל
מירי אלוני, ובהצגת היידישפיל השיר סוגר את המופע עם שירתו הסוחפת יוצאת מגדר הרגיל של
ששי קשת.
מעניין שבהופעה זו ביידישפיל, נראו יותר צעירים מאשר בדרך כלל בהופעות היידישפיל. ראשית, רוב השירים בעברית או אנגלית ומיעוטם ביידיש. אנגלית, משום ששתי בנותיו של מלבסקי - גולדה׳לה וגיטה׳לה הופיעו כצמד "האחיות מרלין" יחד עם
פרנק סינטרה, פרי קומו ובוב הופ.
בהצגת היידישפיל מופיעות עם ששי קשת כשמואל מלבסקי שתי צעירות בלונדיות חטובות ותמירות מלהקת צעירי היידישפיל,
יעל יקל ו
סיוון קינר קיסינגר, שתיהן בעלות קול של זמיר, וכן
דורית ראובני ו
צמד רעים המקורי הוותיקים -
בני רוזנבאום ו
ישראל גוטסדינר, שהיו סולני להקת הרבנות הצבאית בזמנו.
כל השירים המושמעים בהצגה, שאת קטעי הקישור להם כתב
ששי קשת, מרעידים את הלב ומחממים אותו, משום שאין מי שלא שמע בבית הוריו את הנעימות הללו, או את פרקי החזנות שהיו משודרים בקול ישראל, או בעת שליווה את אביו לבית הכנסת בחגים. ששי קשת עצמו סיפר, שבילדותו ונעוריו היה שומע בביתו שבקיבוץ פרקי חזנות שאביו כה אהב, וכך נקשר למוזיקה זו. כך אי-אפשר לשכוח את שירתו של ששי קשת בתפילת "כל נדרי" ביום כיפור שהושרה בהצגת "החזן מווילנה" - שירה כזו שרק מלאכים זוכים לשמוע ולהשמיע אותה. הלוואי והיידישפיל היה חוזר להציג הצגה זו, שהייתה חוויה שמיימית.
התפאורה היפהפיה בהצגה זו נוצרה בזכות עיצוב
תאורה ססגוני ומרהיב של זוכה פרסי התיאטרון
מישה צ׳רניאבסקי, ויוצקת בכך חידוש בתחום התפאורה הסטנדרטית, כממד חדש בתיאטרון. ממד הנוטל חלק בדרך כלל בהופעות האירוויזיון וכאלו. השירים כמו "ייבנה בית המקדש", שיר המעלות,
בעלז, ונתנה תוקף, או And I love you so מאת דון מקלין ושירים ביידיש ואנגלית או יידיש ואיטלקית, כמו גם התפילות בעברית - כולם גוררים מחיאות כפיים סוערות, אך מעל כולם נקרע הקהל למשמע קולו של האחד והיחיד שלנו -
ששי קשת, כשהוא שר את "הבן יקיר לי אפרים". לא בכדי קולו נשמר כה יפה, צלול, וחזק כשם שהיה ששי בלהקת הנח"ל בזמנו. הוא מופיע באופרות וקונצרטים בעולם כולו ללא הרף, והוא היחיד מחטיבת הגיל שלו שקולו לא הצטרד, ואינו נזקק לצרחות כדי למלא אולמות. קשת, שהוא גם המנהל האמנותי של תיאטרון היידישפיל, הצעיר את הלהקה הוותיקה מאז החל את תפקידו, ריענן את סוג המחזות כך שידברו ללב קהל רחב יותר, וצלח להפוך את היידישפיל לנדבך רציני שאין להתעלם ממנו, או לוותר עליו בתרבות הישראלית של היום.
בימאית ההצגה הנפלאה הזו,
עדינה חיימיס, מספרת שגדלה על נגינה והופעה משותפת עם אביה ואחיותיו באירועים משפחתיים, ומכאן החיבור שלה לסיפורה של משפחת מלבסקי, שהליכוד המשפחתי היה חשוב לה יותר מכל. וזה מה שהפך את משפחת מלבסקי לנכס צאת ברזל בתרבות היהודית. כשם שהמוזיקה שלהם מחברת בין קודש לחול, כך היא מצליחה לחבר בין אנשים ללא הבדל בדעותיהם, מוצאם ואמונותיהם. שמונת המוסיקאים של התזמורת על הבמה בניצוחו של
דויד קריבושי: הנשפן
שי אופיר, הצ׳לנית
אביגיל ארד,
אלון עזיזי על הקונטרבאס, הכנר עם הנשמה
דניאל הופמן,
עמיר דוד שעל התופים,
מוטי לייבל הגיטריסט, ו
אסי מנדל הקלידן והקורפטיטור הרבגוני - כולם מקצוענים להפליא ומהווים חלק חי ומרעיד את הלב כמו השירה והמשחק הנפלאים של כולם. את צילומי הווידאו ארט של משפחת מלבסקי שברקע המופע עיצבה
אנדריאנה לובינה.
הצגת "משפחת מלבסקי - סיפורה של תקופה" היא חוויה מסוג שלא בכל יום זוכים לחוות, ולבטח תישאר ככזו בלב כל צופיה מכל הגילאים והמינים.