שם הקטע הזה שאול כמובן ממאמר של אחד העם. אך מתייחס לעניין אחר. בוחרת/בוחר יכול להצביע לימין. למשל, לרצות לפגוע בבג"ץ ולהצביע ל"ימינה". זה נראה לי שגוי לקיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית, אבל ייתכן שיש אנשים המתפתים להאמין בכך. או, להצביע בעד עוצמה יהודית, שזה מעורר סלידה אבל תמיד יש מי שמגיע למקומות הקיצוניים ההם, וההיסטוריה יודעת לספר מה קורה כאשר הם מגיעים לשלטון; או דגל התורה ו
ש"ס כי הם רוצים מדינת הלכה, שבמונחי המאה ה-21 תמוטט את החברה הישראלית המתמודדת בקו הראשון של הקידמה המדעית והטכנולוגית שכה נחוצה לה; או להצביע לליכוד אילו עמד בראשו מנהיג ראוי.
אך להצביע לביבי זו עבדות מתוך חרות. זו בחירה חופשית של אנשים להצהיר, שלא אכפת להם אם הוא חשוד בקבלת שוחד ואם עשה עסקות שהן בין תמוהות לבין אפלות; שהוא ניהל גרוע מכל את המשא-ומתן המדיני עם חמאס בעזה (אם כי נמנע בתבונה מלצאת למבצע צבאי, אבל עתה הוא השחיל לפתע את המילה "מלחמה" למסע הבחירות שלו, אפילו את זה); שהוא התעמת עם שותפינו הסמויים בעולם הערבי (נגד אירן) ועם כל המערב, ואפילו
דונלד טראמפ אינו עימו בכך שהוא מצהיר על סיפוח במקום לבנות עוד יישוב בבקעת הירדן, הכל מילים בלי כיסוי, שמזיקות בלי לקבל בתמורה תוצאה; ועל התנהלותו בצפון הארץ יהיה מקום לדבר אחרי הבחירות.
ביבי מאבד את העולם וביבי מסבך את ישראל בעימותים משניים, מוצדקים אבל בלתי כדאיים;
ותומכיו-סוגדיו? "עיניים להם ולא ייראו, אוזניים להם ולא ישמעו". מעולם לא היה מצבנו כל כך טוב? בדיחה. אפילו לא בתחום הכלכלי, שהוא דווקא מבין בו. לעומת זאת, מי שבוחר ביבי - לא ליכוד, ביבי - אומר כי שוחד ומרמה ושוחד והפרת אמונים וכסף מבן דוד והסתרת מהלך ביטחוני מצה"ל (הצוללות המצריות המשודרגות) הם דברים של מה בכך, זוטי דברים.
מראש אני משיב לטוענים לחזקת החפות: זה אינו נכון פעמיים. הפעם האחת היא מפני שביבי משבש את החיים הנורמטיביים בישראל בחתירתו לחסינות פרלמנטרית. איני רוצה להיכנס להסבר ארוך, אבל אציין כי יש לו אינטרס אישי להכפיש את הפרקליטות ואת העומד בראשה ד"ר
אביחי מנדלבליט, כהכנה ליום בו יטען בבג"ץ שהכנסת (המושחתת) פעלה כראוי בהעניקה לו חסינות;
והפעם האחרת היא שחזקת החפות עומדת לו לנאשם בפלילים בבית המשפט, והיא חייבת לעמוד גם לביבי. אבל אין ספור פעמים עד שהנאשם מורשע או מזוכה בבית המשפט התקשורת חוקרת את מעשיו ומביאה אותם לידיעת הציבור. טענת "חזקת החפות" נועדה לטשטש את תפקיד העיתונות. עדות לכך הייתה במשפטי
אריה דרעי ו
אברהם הירשזון ו
אהוד אולמרט, וכולם זוכרים שהסתיימו בהרשעות כבדות. אז צריך הרבה עבדות מתוך חרות כדי לטשטש בין הזכות העומדת לביבי עד להכרעה משפטית חלוטה (אם הוא יניח לה להתנהל) לבין חובת התקשורת להציג את העובדות בפני הציבור עוד בטרם ניתן פסק דין.
כבר אמרנו, מי שנוהג זילות בכל אלה ונתפס לסיסמה הבלתי מוכחת ש"מעולם לא היה מצבנו טוב כל כך" השלים עם עבדות מתוך חרות. עבד מרצונו החופשי. "אהבתי את אדוני", במקורותינו.
[פורסם בדף הפייסבוק של
דן מרגלית]