הקאמבק של המופע שעלה לראשונה בבית צבי ב-2011, חוזר עם צוות רענן של תריסר שחקנים-פרפורמרים החולקים ביניהם את ששת התפקידים. הודות לבימויו המופלא של עידו רוזנברג, שחקן ובימאי בוגר בית צבי בעברו, השירים שנחרטו בזכרון הקולקטיבי שלנו מפיו של יוסי בנאי, קיבלו שידרוג עם תוספת קטעי משחק המחברים בין השירים, שזוכים לתנועה בלתי פוסקת וזורמת בעיצוב הכוריאוגרפית טולה דמארי עם הדאנס קפטן איתי שלו, התאורה של מתן פרמינגר והתלבושות של נטשה מנטל. והעיקר - החן והקסם הנובע מהופעתם של ששת השחקנים-זמרים השופע כל העת, ורק מוסיף עוד צבע ותאור פלסטי לשירים הזכורים יותר מקולו של בנאי מאשר מהויזואליה שלו. יוסי בנאי (2006-1932) היה זמר, פיזמונאי, בימאי מחונן (הגשש החיוור) שחקן תיאטרון (תיאטרון העונות, יוסי-חיזקי-יונה) וקולנוע, וקריין שקולו הייחודי מהדהד בראשינו עד היום. קשריו ההדוקים עם ניסים אלוני הניבו את הצגת "הכלה וצייד הפרפרים" עבורו ועבור גילה אלמגור. שנות שהייתו בפאריס ואהבתו לשירה של ז׳ורז׳ בראסנס וז׳אק ברל הניבו כמה מהשירים היפים שלהם בעברית המופיעים במחווה של תיאטרון הספריה. שאר השירים בהצגה נכתבו בידי מיטב המשוררים כמו נעמי שמר, נתן אלתרמן, חיים חפר, נסים אלוני, מתי כספי ודן אלמגור. מאוד משמח היה לצפות בשחקן המחונן ולשמוע את קולו הנפלא של אבירם אביטן, וכן את קולה היפהפה של ספיר באומוול, שבצירוף כשרון התנועה שלה ליבבו את העין והאוזן - ושיחד עם נופר אליהו הצטרפו להפקת תיאטרון בית לסין החדשה "אפס ביחסי אנוש". ניר לוגסי ועיניו מרשים עם נופר אליהו ב"איך את נראית" של שארל אזנבור; בקטעים הקומים הוכיח פז כלפון את יכולתו ותרם לקטע "יש חור בדלי" עם נוי קליימן את מלוא כשרונו. הצגת "מרוב אהבה" ממחישה את איכות השירים של פעם שכה חסרה בשנים האחרונות, הנובעת כתוצאה מחוסר משוררים כפי שהיו אז, ומהשירים הדלים שכובשים במקומם את הקהל. חסרון שבא לידי ביטוי גם בתחום החסר של מחזאים, ובמספר הבימאים הלא מספק, כך שהתיאטרונים חוזרים שוב ושוב על שייכספיר, צ׳כוב, הקומדיות של פיידו והקומדיות דל ארטה.