X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  נאומים/הרצאות
אסתר חיות שופטת, נשיאה בית המשפט העליון
בלוג/אתר רשימות מעקב
נאום נשיאת בית המשפט העליון בכנס היובל לבתי הדין לעבודה. ירושלים [י"ט באלול תשע"ט, 19.09.2019]
▪  ▪  ▪
חיות. תרומה של מיליארדי שקלים
מציאות חיים
משפט העבודה, לא פחות מתחומי המשפט האחרים, נדרש להתאים את עצמו למציאות החיים המשתנה.

בפתח הדברים אני מבקשת לספר לכם אנקדוטה קטנה בנימה מבודחת. באחד בספטמבר 1969, בעת הקמתם של בתי הדין לעבודה, הייתה מדינת ישראל נתונה בעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת השביעית והשופט צבי בר ניב, מי שכיהן כנשיא הראשון של בית הדין הארצי לעבודה, נשא דברים והתנצל בהומור בפני קהל שומעיו באומרו כי כאשר הוא מדבר על מערך העבודה - Labor System - הוא אינו מכוון לאחת המפלגות שהתמודדו אז בבחירות ועל כן אין לחשוד בו כי הוא עובר על איסור תעמולה.
מאז חלפו חמישים שנה והערב, יומיים לאחר הבחירות לכנסת ה-22, התכנסנו כאן לחגוג בשמחה ובהתרגשות יובל להקמת בתי הדין לעבודה.
בספטמבר 1969 בעת שהוקמו בתי הדין לעבודה הייתה המדינה בת עשרים וההחלטה להקים את בתי הדין נולדה על-רקע של סכסוכי עבודה תכופים במשק שהובילו לא אחת לשביתות בענפים שונים. מצב דברים זה לא תרם ואף בלם במידה רבה את התפתחות הכלכלה והמשק של המדינה הצעירה וקברניטיה דאז הגיעו אל ההכרה כי נדרש טריבונל מקצועי בעל מומחיות מובהקת שיטפל וימצא פתרונות לסכסוכים בתחום זה. יגאל אלון המנוח שכיהן אז כשר העבודה טבע בהקשר זה את הסיסמה הקצרה והקולעת - "שפיטה במקום שביתה" - ובכך הגדיר בתמצית את תכלית הקמתם של בתי הדין. היום, חמישים שנה אחרי, אני סבורה כי ניתן לומר בביטחון מלא שבתי הדין לעבודה בישראל אכן השכילו להגשים את חזונו זה של יגאל אלון.
דומני כי אם ייערך מחקר אקדמי שייבחן את תרומתם של בתי הדין לעבודה למשק הישראלי יתגלה עד מהרה כי לבתי הדין - כמי שהביאו לסיום מוצלח של סכסוכי עבודה רבים ומורכבים לאורך השנים - תרומה משמעותית ביותר לפריחתו ולשגשוגו של המשק וכי תרומה זו, אם תתורגם למושגים כספיים, מגיעה לכדי מיליארדי שקלים. על כך ראויים כל הרשמות והרשמים, השופטות והשופטים של מערכת בתי הדין לדורותיה לתודה, להוקרה ולברכה.
מערכת בתי המשפט בישראל דומה לעץ המשתרג לענפים בתחומים שונים ובהם ענייני תעבורה, ענייני משפחה, עניינים מינהליים וכמובן ענייני עבודה וביטחון סוציאלי. אך העץ על כל ענפיו יונק מאותם השורשים וכוונתי לזכויות האדם ולערכי היסוד שעליהם מבוסס המשפט הישראלי. בדקות הספורות שהוקצו לי לדברי הברכה תקצר כמובן היריעה מלספר ולו מקצת גבורותיו של ענף בתי הדין לעבודה, אך הפירות המרהיבים שצמחו עליו מעידים על החיבור האמיץ שבין פסיקותיו ובין שורשי העץ. פסיקות אלה הן לא אחת פורצות דרך במשפט הישראלי ותורמות תרומה חשובה לפיתוחו של משפט העבודה.
כך למשל, פסק בית הדין הארצי לעבודה עוד בשנת 1993 - לפני למעלה מ-25 שנים - כי הסדר קיבוצי שאינו מאפשר מתן טובת הנאה לבן זוג של דייל בעוד שזו מתאפשרת לבני זוג שאינם בני אותו מין, מהווה הפליה פסולה על בסיס נטייה מינית ומפר את עקרון השוויון הקבוע בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. פסק דין זה אושר על-ידי בית המשפט העליון ועתירת אל-על - המעסיקה - נדחתה. ובעניין אחר שנדון בפני בית הדין הארצי לעבודה בשנת 2015, ציין בית הדין בעניינה של מועסקת טרנסג'נדרית שפוטרה מעבודתה כי על פני הדברים האיסור על הפליה מחמת מין ונטייה מינית הקבוע בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חל גם על הפליה מחמת זהות מגדרית.
תחום נוסף ופורץ דרך בפסיקתם של בתי הדין לעבודה נוגע לעילה של התעמרות בעבודה וכך גם הפסיקה הענפה והמרשימה בתחום ההטרדות המיניות בעבודה. ואלה רק דוגמאות אחדות על קצה המזלג לנושאים שבהם מקדמים בתי הדין בעקביות לאורך השנים ערכי יסוד של כבוד האדם ושל שוויון מגדרי.
אך משפט העבודה, לא פחות מתחומי המשפט האחרים, נדרש להתאים את עצמו למציאות החיים המשתנה. כך, למשל, טכנולוגיות מתקדמות שהשימוש בהם הוטמע במקומות העבודה הולידו פסיקה תקדימית בסוגיות חדשות הנוגעות ליחסי העובד עם מעסיקו שלא הכרנו בעבר ובהן, לדוגמה, השאלה בדבר זכותו של המעסיק לדלות מידע מתיבות דואר אלקטרוני של העובד וההבחנה שיש להבחין בהקשר זה בין סוגים שונים של תיבות דואר אלה.
דוגמה יפה לפסיקה יצירתית של בית הדין פגשתי ביושבי לדין לפני כשנתיים בעתירה שהגיש מעסיק נגד ארבע נשים שהועסקו על ידו כפועלות ייצור במפעל הפלסטיק שניהל. אותו מעסיק הגה "תוכנית התחמקות" מתשלום חובותיו לעובדים. הוא פיטר את ארבעת העובדות באשמת שווא של גניבת כלי פלסטיק מהמפעל וסמוך לאחר מכן העביר את פעילותה של החברה לחברה אחרת והותיר את החברה המעסיקה כשלד ריק מתוכן. פאולינה, מרינה, אנה ואנג'ליקה עמדו בפני שוקת שבורה גם לאחר שהתברר כי ההאשמות היו האשמות שווא. לא היה להן ממי להיפרע את החובות שחבה להן החברה המעסיקה. בית הדין הארצי קיבל את טענתן כי בנסיבות אלה יש הצדקה להרמת מסך ההתאגדות של החברה והוא חייב את הבעלים אישית בתשלום החובות. פסק הדין שניתן על ידינו בעתירה אימץ את קביעותיו אלה של בית הדין. נפסק, כי גם אם הרמת המסך במקרה המדובר חורגת מן הכללים הנהוגים בעולם התאגידי, יש להשקיף על מנגנון זה כחלק מהתנאים המיוחדים של עולם העבודה המחייבים הגנה מוגברת על עובדים מוחלשים מפני ניצול המבנה התאגידי לרעה על-ידי המעסיק.
פסקי הדין היצירתיים ופורצי הדרך הללו שיצאו תחת ידי דורות של שופטים בבתי הדין לעבודה, הפכו את בתי הדין במרוצת השנים למוסד חשוב הסולל נתיבים נורמטיביים במשפט העבודה והביטחון הסוציאלי הן במגזר הפרטי והן בשירות הציבורי, הן בסכסוכים פרטניים בין עובד ולמעסיקו והן בתחום הסכסוכים הקיבוציים. אכן, בית הדין לעבודה הוא מבצרם של האוכלוסיות המוחלשות בשוק העבודה ובהן: אנשים עם מוגבלויות, עובדות ועובדים זרים, עובדות ועובדים המועסקים דרך חברות כוח אדם ועובדות ועובדים שכבר הזכרתי שהוטרדו מינית, שסבלו מהתעמרות במקומות העבודה או שהופלו על-רקע מגדרי ועל-רקע נטייתם המינית. כל אלה מתדפקים וימשיכו להתדפק על שערי בתי הדין לעבודה ולבקש סעד. על כן יש להבטיח כי שערים אלה יישארו פתוחים וכי מעמדם של בתי הדין לעבודה בישראל יוותר איתן על-מנת שיוכלו להמשיך ולרשום דפים מפוארים במשפט העבודה הישראלי.
יום חגה של מערכת בתי הדין לעבודה הוא יום חגה של הרשות השופטת כולה שאליה אתם משתייכים, ואני מבקשת לאחל לכם המשך עשייה פורייה ומוצלחת. על סִפה של השנה החדשה, נישא תפילה כי תהא זו שנה מבורכת ושלווה שבה נזכה להגשים לטובה שאיפות וחלומות קטנים וגדולים.
על כך כתבה נעמי שמר בשיר "שנה טובה" ומתוכו ארצה לקרוא בפניכם לסיום בית אחד קצר:
אולי אם השנה תהיה טובה
נשכח דרכי מדון ואכזבה
ויחד לצלילי השיר הבא
נרקוד כולנו
אולי נשלח ברכה - אולי גלויה
אולי בכלל נשיר הללויה
נדמה שהשנה הזו תלויה
בעצם בנו
תודה ושנה טובה לכולכם.

תאריך:  20/09/2019   |   עודכן:  26/09/2019
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות אסתר חיות לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מבצרן של האוכלוסיות המוחלשות
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אמיר אוחנה
נאום שר המשפטים בכנס היובל לבתי הדין לעבודה. ירושלים [י"ט באלול תשע"ט, 19.09.2019]
ורדה וירט-ליבנה
נאום נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בכנס היובל לבתי הדין לעבודה. ירושלים [י"ט באלול תשע"ט, 19.09.2019]
משה בר סימן טוב
נאום מנכ"ל משרד הבריאות בכינוס הבריאות של עדיף [ט"ז באלול תשע"ט, 16.09.2019]
שי ניצן
נאום פרקליט המדינה, בוועידת המשפיעים של חדשות 12, ת"א (ה באלול תשע"ט, 05.09.2019]
אביחי מנדלבליט
נאום היועץ המשפטי לממשלה, בוועידת המשפיעים של חדשות 12, ת"א [ה׳ באלול תשע"ט, 05.09.2019]
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il