X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
דן מרגלית עיתונאי, פרשן ראיתי שמעתי
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
אלתרמן של הפרוזה איננו מי שכתב "כי סערת עליי/ לנצח אנגנך..." או "ואת פנים כיסית והרף לא אמרת/ וחושך בבכייך ודם יונה", אבל כתיבתו חשובה
▪  ▪  ▪
כי סערת עלי [צילום: לע"מ]

קראתי בו-זמנית באקראי שני ספרים הרחוקים זה מזה בנושאיהם ובתאריכי התרחשותם, ובכל זאת הם נמסכים יחד להוויה הישראלית. קיבלתי מיפעת ארליך את ספרה השלישי "שמיים שאין להם חוף", העוסק בביוגרפיה של בניה שראל אשר נהרג במבצע צוק איתן שבועיים טרם טקס נישואיו לגלי; ומבתי שירה קיבלתי את "סער ופרץ" - הפרוזה ההתחלית של נתן אלתרמן בשנות ה-30' למאה ה-20', עוד בטרם הטיל את הפצצה השירית של עולם הספרות - "כוכבים בחוץ".
שראל היה איש של חריגות ממסגרת. הוא גדל דתי בקריית ארבע ובין השאר בגבעת החרסינה, והוריד את הכיפה, אבל באהבתו לאמו חבש אותה בהופיעו בטלוויזיה. אביו אהב אותו בכל נפשו ובכל מאודו, ושניהם היו סובלניים כלפיו, אבל משעבר להתגורר עם בת זוגו בטרם נישואים מנע ממנו את הברכה שהייתה נהוגה במשפחתם מדי יום ששי.
בניה בחר במסגרת הנוקשה והמשמעתית ביותר בעולם. הוא החליט להיות איש צבא. מנגד היה מורד וחולק ולא מסכים וחושב מחוץ לקופסה, מבחינה זו, האדם הפחות מתאים לקצונה בצה"ל. בסיום קורס הקצינים התעמת עם מפקד בה"ד-1 אהרן חליוה (קרוב משפחה) לעיני כל הצוערים. ההיגיון הצרוף היה עם חליוה. פעימת הלב - עם שראל.
היו קצינים בכירים שלא רצו להעסיקו ביחידתם. הוא היה "עושה צרות". היו שהתלהבו ממנו כפולס דרך במחשבה ובמעשה. ארליך כתבה אמת ולא שיר תהילה, והתיאור כיצד אינו מקודם מפני שאיש אינו רוצה בו תחת פיקודו דרמטי וכן, ומצביע על גדולה. הן של צה"ל והן של בניה.
מצד אחד אירע שהיכה חייל. מצד אחר, בעיצומו של קרב לחיים ולמוות נגד מחבלים ברצועת עזה, שאג "מי רוצה למות"? יחד איתו והם קמו מרבצם אחד אחד והסתערו על מחבלים מבוצרים ויכלו להם. לא כך שאל מתיתיהו החשמונאי "מי ל-ה' אליי"?
זה ספר על צער וכאב והצלחות וכישלונות וסבל שנותר אצל האוהבים במשפחה שמחליטה כי לא תתקרבן ואצל הארוסה גלי. וגם מכתב סיכום של אם אוהבת המספרת לבנה שבעולם הבא כיצד אהרן חליוה בא לשבעה ודיבר כמה נחוצים קצינים כמותך בצה"ל, ואפילו אומרת בהומור - תגיד אין איזה דרך לשלוח אליך סלפי למעלה?
"שמיים שאין להם חוף" הוא ספר שאין חובה לקחת ליד. אבל מי שיקח - לא יניחו מן היד עד לשורה האחרונה של ארליך.
חופש הדעה
הרחק משם מצויה הפרוזה הבלתי מוכרת של אלתרמן, שהיא פרק בשנים החשובות של גיבוש היצירה העברית. אלתרמן של הפרוזה איננו מי שכתב "כי סערת עליי/ לנצח אנגנך..." או "ואת פנים כיסית והרף לא אמרת/ וחושך בבכייך ודם יונה". אבל כתיבתו חשובה. רבת תבונה והומור וסרקזם. זו אסופת מאמרים. אזכיר רק אחד: "אנשי הרוח וחופש הרוח", ונכתב בדצמבר 1938.
חבר הלאומים ערך כינוס בענייני ספרות. המארגנים ביקשו לסכם ולכלול דברים בזכות חופש הדעה והיצירה והעצמאות הכלכלית של סופרים. המושכים-בעט מאיטליה הפשיסטית התמקחו. טענו שלא צריך את הסעיף. אולי כדאי לרכך אותו? לא להזכיר את צמד המלים האלה על חופש המחשבה? ועמיתיהם מארצות אחרות חשו לסייע בידם בהבינם את מצוקתם של האיטלקים, שעלולים בשובם לרומא להסתבך עם ממשלת מוסוליני. רק הצרפתי ג'ורג דיהמל אמר להם ברחל בתך הקטנה, מה יותר מובן מאליו מכך שסופר ראוי לחופש הדעה ולהבעתה, ושלא יתנכלו לפרנסתו ויתערבו ביצירתו?
ואני נזכרתי בביבי שפיטר את שופטי "פרס ישראל" שכבר קיבלו מינוי ובמירי רגב ובמלחמתה בקולנוע הישראלי ובתיאטרון הערבי ובשיחה הצורמת של שרה נתניהו שקבלה מדוע ד"ר מרים אדלסון אינה מפטרת את עורך ישראל היום עמוס רגב, וכמה טוב שאנו קרובים אל אקורד הסיום בטרם הוטלנו אל תחתית המדרון.
[פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]

תאריך:  22/09/2019   |   עודכן:  22/09/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עו"ד אביעד ויסולי
הסיבה שהליכוד כשל בבחירות ברורה כשמש - נתניהו הימר על התקשורת, האינטרנט, הטוויטר והפייסבוק, והזניח את השטח
יהודה קונפורטס
תפקיד המנמ"ר כבר נכנס לספר התפקידים של משרד הפנים, אבל זה לא תקן מחייב - מה שיוצר השלכות רבות על מעמדו ועל הפער הדיגיטלי    שר הפנים בממשלה שתקום, יהיה מי שיהיה, חייב לתת את דעתו על כך
דן מרגלית
אני רואה בחיוב גם את הגידול בשיעורי ההצבעה למען ש"ס ויהדות התורה
יהודה שלם
האבחנות שאליהן הגיע שפירו בספרון שכתב הן בסיסיות להמשך המאבק לחרות, לא פחות    זאת כפי שכתב שפירו "אתה יכול לנסות להתחבא ממתקפות השמאל; אתה יכול לברוח מהן או לנסות להתעלם מהן..."
ארי בוסל
ראו איזה פלא - עד ישראל הקטנה הגיעה אלי בדואר מעטפת ההצבעה, והשיטה לא קרסה ולא הטתי את כף המאזנים רק בגלל שהייתי או חייתי מחוץ לארה"ב
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il