מחסלים חשבונות בעולם העליון

עני חשוב כמת. הבנק מאיים לחסל (לחסום) לי את החשבון, חשבון שקיים כבר למעלה מ-30 שנה, עם יתרת זכות, כאשר אין לבנק, אף לטענתו, כל חשש לסיכון הלבנת הון בחשבון. ומדוע? כי הבנק רוצה שאחתום/אחתים רו"ח על פאקאטע טפסים שלו ואני מסרב לדרישות הבנק כלשונן.

אני סרבן טיפוסי של טפסים דרקוניים

אני סרבן טפסים דרקוניים ידוע. אני קורא טפסים, כנראה היחידי במכורתנו שקורא טפסים טרם אני חותם. ואם התכנים שלהם לא מוצאים חן בעיני אני לא חותם. ומה קורה כאשר לא חותמים? או שהצד השני מסכים לתיקונים בטופס, או שאני לא מתקשר. רצינו פעם לשדרג את האוטו, ובאנו לאותו בנק, אותו סניף. הביאו טפסים לחתימה. בשורה השנייה כבר התחלתי לתקן ידנית. הפקידה התחלחלה: "אסור לתקן בהסכם". אמרתי לאשתי, "חוה'לה - הולכים". שלוש דקות ישבנו, יצאנו אנגז'ה מהבנק, והמשכנו לנסוע עם הטרנטה. ככה אני, קורא טפסים. תופעה מאוד נדירה בכל המזרח התיכון ואולי גם בכל העולם כולו. מחר אני אבדוק בגינס, אולי אפשר לדחוף שם רגל. ועכשיו, הבנק מבקש חתימה על טפסים דרקוניים. אני לא חותם, ותשובת הבנק: חיסול חשבונות, אסור לך להכניס מט"ח לחשבון, אם לא תחתום ייחסם חשבונך.

שדרוג מ 1984 ל-1985

וכל העסק התחיל מהעברה דולרית לחשבון עקב ייעוץ לחברה זרה. היו כאלה העברות גם בשנים עברו אשר לא העירו את מנגנוני 1984 של הבנק. כנראה שהם שיפרו את מנועי החיפוש. עכשיו הם כבר דגם 1985 ודגו אותי. עוד דג רקק בעולם העליון, ומחסלים אתי חשבונות.

השחרת הון לבן בבנקים

חיסול חשבונות של לקוחות הבנקים הוא אסון למדינה. חיסול חשבונות של לקוחות בנקים תחת תירוץ של מלחמה בהון השחור מביא ויביא להרס הלכידות החברתית - היום זה אני, מחר זה אתם. חיסול חשבונות של לקוחות הבנקים הוא כלי המלחמה המרכזי של אויבי המדינה, להגברת ההון שחור, כי חלק ניכר מההון הלבן שייזרק מהבנקים עקב המדיניות החולה הזו - ישחיר. ובעלי הכסף ימותו, עני חשוב כמת. בנק ישראל, אימפוטנט אחד גדול, שכח איך מספקים הגנה ללקוחות הבנקים, על-אף חוקים ברורים המעידים על כך שהלקוחות מוגנים מפני התנהגות כזו ביריונית של בנקים.

כיפה אדומה

המלחמה בהון השחור מעוגנת בחוקי מס. עד היום לא הבנק ולא רשות המיסים הצליחו להציג לי בשם איזה סעיפים בחוק בדיוק הם מחסלים אתי חשבונות, בשם איזה סעיפים בחוק הם עושים לי כיפה אדומה.

ובואו נדבר רגע על הטפסים

טופס אחד הוא טופס תושבות מס, אשר בסיסו הוא אחיד, ועליו ודאי חייב אני לחתום וחתמתי. אך לכל בנק יש מטעמים משלו, והצהרות. בנק אחד יש בו גיליונות של הצהרות ובנק אחר, דרדלה. מה לעשות, עשינו טעות לפני 30 שנה והלכנו לבנק עם הגיליונות, ועל הגיליונות האלה סירבתי לחתום - ומשם כיפה אדומה. אלה לא גיליונות של חוקי מס, כי הם שונים מבנק לבנק. אין שום חוק מס האומר לבנק א' לפעול בצורה אחת ולבנק ב' לפעול בצורה שניה. אין ספק שהבנק רשאי לבקש ממני חתימות על הצהרות מותאמות לו אישית, כי ההצהרות מבטאות לטעמו את מדיניות הסיכון שלו, אשר בפרוש עשויה להיות שונה מבנק לבנק. אך סירוב שלי לחתום, בחשבון קיים, ביתרת זכות, אשר אף הבנק מודה שאין לו בו שום סיכון של הלבנת הון, לא יכול להיות עילה לאי מתן שירות בחשבון. אלה הכללים של בנק ישראל הנגזרים מחוק הבנקאות, כך אני טוען, והיום אני טוען זאת בפני הבג"ץ - עתירתי נדחתה על-הסף - ועד היום איש לא ניסה ולא הצליח לסתור אותי על-אף שהרמתי כבר חצי מדינה עם הסיפור הזה. הבנק גם דורש שאחתים רו"ח על טופס עמידה בחבות מס. אלעק מאיפה יודע רו"ח שאני עומד בחובות המס שלי? מה זה הקשקוש זה? בדקתי באינטרנט ומצאתי שלא רק אני סבור שהאישור הזה הוא קשקוש. ראש לשכת רואה החשבון הודיע עוד בינואר 2017 ליועצת המשפטית הראשית של הבנק כי רואי החשבון מנועים מלחתום על הטופס הזה. שומו שמים, בנק בישראל, שולח לקוחות לקיר אטום, וכשהם חוזרים ריקם הוא זורק אותם לרחוב עם כל החסכונות שלהם או חוסם להם את הכסף. משהו במדינה האהובה שלנו התחרפן לגמרי.

משהו חייב לקרות כאן - ההנחיות האלה באות מבחוץ

כללי המלחמה בהון השחור לא נוצרים כאן. אנו מייבאים אותם בייבוא ישיר מחו"ל. האם ידידים שלנו מנהלים ברחובותיו את המלחמה בהן השחור? או שמא המלחמה בהן השחור מנוצלת על-ידי הגדולים שבאויבינו בחו"ל על-מנת לפורר אותנו מבפנים? האם ראשי המערכת שלנו מבפנים, טועים טעות מרה כאשר עוצמים עיניהם מהאפשרות המאד מסוכת הזו, אפשרות שתחסל אותנו בלי טילים על-אף סבירותה הנמוכה? והרי ככל שמשיך להתעלם מהסיכון האיום הזה, הסתברותו תגדל, כי פרצה, כל פרצה קוראת לגנב - הפרצה הענקית ודאי קיימת, היא גדלה והולכת. רשויות המדינה והמוסדות הפיננסים, מקבלים הנחיות מחו"ל, החיות מיתרגמות למלחמה בלקוחות בנקים תמימים ומפוררת את החברה.

חישוב סיכונים לאומי

איש לא רוצה הון שחור. המלחמה בהון השחור היא לגיטימית, ולא רק לגיטימית, היא אף רצויה וראיה. אך כשם שלכל בנק יש את מערך הסיכונים האינדיבידואלים שלו, גם למדינת ישראל יש את מערך הסיכונים האינדיבידואליים שלה, ומדיניות אכיפה שעונה על צרכיה של גרמניה או אוסטריה אינה בהכרח מתאימה לנו, כי בהתאם לדנ"א של החברה שלנו, בהתאם לדנ"א של הצרות שלנו, צרות שאין להן אח ורע בכל העולם, מדיניות כזו עלולה לחסל אותנו. מערכת אכיפה עם פרה עיוורת על העיניים תהרוס אותנו. מערכת זו מאכילה את עצמה. היא מוסיפה לעצמה עוד ועוד כוח אדם, בונה מעצמות, כוח האדם הזה צריך אוכל, צריך בונוסים, צריך לנסוע לחול לכנסים וועידות, אז כוח אדם כזה צריך גם קבלות, והדם השפוך של לקוחות הבנקים (עני חשוב כמת) הוא הקבלה הטובה ביותר, אין קבלה טובה ממנה.