אורי אסף נולד וגדל בקיבוץ כפר מנחם לפני 83 שנים (1936), והיה מהבנים הראשונים בקיבוץ. הוריו משה ובת שבע אסף היו בין מייסדי הקיבוץ. אחריו נולדו אחיו חגי וצבי. אורי למד בבית הספר העממי בכפר מנחם ובהמשך עבר יחד עם כמה מילדי כיתתו בקיבוץ ללמוד בתנאי פנימיה במוסד החינוכי של קיבוץ מעברות שבעמק חפר. אורי החל לכתוב עוד בנעוריו: "השירים הראשונים שכתבתי לפני אלה הידועים היו שירים שכתבתי בעיקר כתוצאה מהנוף של הקיבוץ מהסביבה. מאוד אהבתי לטייל, אהבתי תנ"ך, כתבתי הרבה שירים על גיבורים תנ"כיים". הוא כתב את השירים למסיבות סיום בכיתתו אז כתב למנגינות ידועות מילים, ולאחר השירות הצבאי כבר הלחינו את שיריו. את שירותו הצבאי עשה כקצין מודיעין וקצין סיירים, והשתתף במלחמת סיני בלחימה יחד עם גדוד 51 של חטיבת גולני. לאחר סיום שירותו נשלח אורי על-ידי קיבוצו ללמוד הוראה והיה מורה בקיבוץ. בהיותו מורה כתב לכיתה שלו ולכלל הכיתות בחברת הילדים שירים ומחזות זמר, שאיתם הופיעו הילדים במסיבות ובאירועים שונים. בקיבוץ הכיר את המלחין שלמה בידרמן (בירן) שיצר והשניים עבדו ביחד בכתיבת שירים למחזות זמר בקיבוץ. בידרמן, אביו של המוסיקאי צליל בירן, יצר בתחילת שנות ה-60 את הקשר הראשוני בין אורי אסף לזמרת נחמה הנדל שהייתה כבר אז כוכבת גדולה. שירו הראשון של אסף שהתפרסם היה "צללים", כשנחמה הנדל שרה אותו. מספר אורי אסף: "בתחילת שנות ה-60 החלו להגיע אלי אנשים וזמרים וביקשו שאכתוב שירים עבורם. חלקם הגיעו לקיבוץ כדי להיפגש איתי, כי מעט מאוד נסעתי לתל אביב. לא היה לי רכב, אוטובוס היה פעם ביום.

אחד מהשירים הידועים שכתב (מילים) אורי אסף הוא השיר "פרח הלילך". מספר אסף כיצד נולד השיר: "נורית הירש התקשרה אלי ואמרה שיש לה לחן לשיר, וביקשה שאכתוב ללחן מילים. הסכמתי, והיא הגיעה לקיבוץ באוטובוס של הערב וסיכמנו שהיא תישן אצלינו בצריף. לי ולאשתי בתיה היה צריף של 2 חדרים כך שיכולנו להלין אותה. בערב עלינו למועדון חברת הילדים ששם היה אחד הפסנתרים היחידים בקיבוץ כי היא הייתה צריכה לנגן ואני צריך לשמוע. לא היו אז מה שקרוי קסטות ואי-אפשר לשלוח שום דבר מוקלט. היה זה חודש שבט. בדרך למועדון ראינו את העשב מתחיל לצמוח, מעין פריחה חדשה. כשהתקרבנו למועדון חצינו את הדרך מחדר האוכל למועדון בדרך המוליכה לבית העלמין ונזכרתי ששבוע קודם לכן הלכתי באותה דרך ובאותו מקום אחר ארונו של חבר הקיבוץ וכשניכנסנו למועדון ונורית התחילה לנגן אז השורה הראשונה שנכתבה מעצמה הייתה "היום אולי נדחה את קץ דרכינו ולא נזכור לסוף לכל", ורק אחר כך כשהמשכנו לכתוב הפכתי את המילים לבית שני כי המשפט נראה לי כבד מידי. ממול החלון בו ישבנו במועדון היו שני עצי שקד שזהרו בלילה במלא פריחתם ורציתי לכתוב גם על השקד אבל זה לא התאים לי מבחינת החריזה אז הפכתי את זה ללילך". השיר "פרח הלילך" זכה לעשרות ביצועים. בין המבצעים הראשונים שלו הייתה "שלישית שריד", אולם מי שהפכה אותו לאהוב ומוכר הייתה חווה אלברשטיין שהקליטה אותו לאלבום הבכורה שלה. אסף כתב יחד עם המלחינה נורית הירש שירים נוספים: "כחולה כחלום", שיש לו מספר ביצועים ובהם של "שלישיית גשר הירקון", יגאל בשן, ו"צעצועיה של אסנת".

השיר אולי הידוע ביותר שכתב אורי אסף הוא "דבר אלי בפרחים". אולי רבים לא יודעים אבל מי שביצע אותו ראשון היו "הדודאים". "ההשראה שלי לכתיבת השיר", אומר אורי אסף, "היא מגבעת הנרקיסים ליד הקיבוץ כפר מנחם במרחק כק"מ מהקיבוץ. עם השיר הזה, שהלחין דובי זלצר, הגעתי לפגישה עם הדודאים. הם הקליטו את השיר, אולם השיר לא נקלט. מספר שנים לאחר מכן דובי זלצר כותב לי מארצות הברית גלויה ובה נכתב: "הדודאים לא הוסיפו כבוד לשיר. אני עומד להקליט אותו מחדש עם אישתי". אישתו הייתה אז הזמרת גאולה גיל. זלצר ביקש מאורי אסף לקצר את השיר שהיה בהתחלה בן חמישה בתים ולשנות כמה מילים בשיר ואורי נענה לבקשה. גאולה גיל הקליטה עם השינויים את השיר והשאר היסטוריה. השיר הפך לשלאגר אדיר ועד היום הוא מושמע ואהוב.

שיר נוסף שכתב אורי אסף וזכה אף הוא להצלחה רבה הוא "כשהיינו ילדים". מספר אורי אסף כיצד נולד שיר זה: "קבעתי עם נחמה הנדל פגישה בתל אביב כדי למסור לה שיר בשם "ארמון האגדות". כשהגעתי היא לא הייתה בבית. היא גרה בשדרות רוטשילד. אביה שכעס על שאני דופק בדלת החל לרטון שהוא הפך למזכיר של בתו. "אני עונה לטלפונים, עונה לזה ועונה לזה, אבל דבר אחד אני לא סולח לכם המלחינים והמחברים. אף פעם אני לא מבין איך זה יוצא שאתם תמיד דופקים בדלת כשאני נמצא על הסולם הגבוה מחפש ספרים במדפים העליונים. אתה מבין מה זה לעלות ולרדת כל פעם כדי לפתוח לכם את הדלת? חכה לה בחוץ היא תחזור עוד שעה". ישבתי על ספסל בשדרות רוטשילד וחיכיתי, ולי תמיד הייתה פיסת נייר ועט בכיס וישבתי והיה שם ילד קטן ששיחק עם דלי של פח וכף של פח והוא הזכיר לי את עצמי כשליד הים היה בשבילי משהו אדיר, ופתאום האמא שלו קראה לו. הוא רץ ונעלם, ואז הוצאתי את העט והתחלתי כותב "כשהיינו ילדים שיחקנו על שפת המים הגדולים (הגדולים מדגיש אסף ולא הכחולים), איבדנו דלי של פח וכף של פח". וזה הוליך אותי במחשבות לגיל יותר מבוגר, שהלכתי עם נערה לחוף וגם היא אבדה לי לעולמים. וזה הוליך אותי במחשבות לפיתחת רפיח, ששם בחולות במלחמת קדש איבדתי לידי ממש חבר חייל בשם אברהם דחרוג'. פתאום זה נעשה כל כך כבד ועצוב, אז כתבתי בית בשיר על סופיותם של הדברים. הצעתי את השיר למלחינים וזמרים מספר אורי אסף, אך הם אמרו לי שהשיר מתאים לעיתון, לספר, אבל זה לא שיר להלחנה. מספר אסף: "כשנה לאחר מכן פתאום מצלצל משה וילנסקי לקיבוץ. לי לא היה טלפון. השאיר טלפון וביקש שאחזור חזרתי אליו. הוא אומר לי כך:השיר שלך הגיע לידי הלחנתי אותו יש לי חוזה הקלטות עם שמונה זמרים וחברת תקליטים. יפה ירקוני, שושנה דמארי, יהורם גאון ועוד. כמה זמרים מבקשים שתשנה את הבית האחרון כי הוא כבד מידי ועצוב מידי. בוא אלי הביתה נשב ותכתוב את הבית האחרון מחדש. הגעתי לביתו בתל אביב. הוא גר בשד' פנקס. היה לו סלון ענקי ובאמצע הסלון עמד פסנתר כנף פתוח. ישבתי על ידו ליד הפסנתר, ופתאום הוא אומר לי עכשיו השעה 2 במצוות הרופאים עלי ללכת לישון כעת שעתיים כשתסיים את כתיבת השיר תניח אותו וכשתצא תסגור את הדלת בשקט שלא תעיר אותי. משה וילנסקי כתב את הלחן גם לשיר נוסף שאת מילותיו כתב אסף "עלה זהב".

אורי אסף אומר לי כי במהלך השנים כתב כ-100 שירים שהולחנו. את רוב השירים כתב בהיותו בקיבוץ. הוא מאשר בשיחה איתי את העובדה כי רבים משיריו הם בנושאי טבע, סביבה, פרחים, פרפרים, ונוף הארץ הקשור לסביבת הנוף של הקיבוץ. בפסטיבל הזמר והפזמון 1964 בוצע שיר שכתב אורי אסף "אותך" (את הלחן כתב יגאל גורדון). את השיר ביצעה להקת גשר הירקון. כשנולדה בתו עופרית החליט לחבר לכבודה שיר וקרא לו עפרה. חיש מהר הפך השיר ללהיט ונחשב לאחד משירי האהבה היפים בארץ. לשיר מספר ביצועים והבולט והידוע שבהם הוא הביצוע של הזמר מוטי פליישר המזוהה עם השיר. את הלחן לשיר כתב יאיר קלינגר. שירים נוספים שכתב "אם תתן לי ורד", "בשתי טיפות של חלב", "דם הגפן", "מכתב לאברהם דחרוג'", "נערה על החוף", "עד שיבוא המשיח", "על הירדן", "עלה ברוח סתיו", "קטנה או גדולה" (ששרה נחמה הנדל), "שיר לצנחן האלמוני", "עץ האפרסק" (לחן יוסף הדר). אולי רבים לא יודעים ויופתעו לדעת כי את השיר "הלנה", אחד משיריו הראשונים של שימי תבורי, כתב לא אחר מאשר אורי אסף. אסף כתב מחזות להצגות ילדים ומבוגרים שהוצגו במסגרות שונות. הבולט שבהם היה מחזמר "7 ימים בממלכת חאפ" בהשתתפות כ-100 איש. המחזמר עמד במרכזן של חגיגות חצי יובל לקיבוץ כפר מנחם וזכה להצלחה והערכה רבה. אורי אסף הוא בוגר לימודי תיאטרון וספרות עברית מאוניברסיטת תל אביב. לו ולרעייתו בתיה שלושה ילדים - רז, עופרית וליאור, ונכדים. בנובמבר 1980 נפטר אחיו הצעיר של אורי אסף צביקה אסף והוא בגיל 30 בלבד. שלוש שנים לאחר מכן נפטר אב המשפחה משה אסף, יש אומרים משברון לב כתוצאה ממות בנו האהוב. לפני 40 שנה בהיותו בן 40 לערך עזב אורי אסף את קיבוצו כפר מנחם וכיום הוא מתגורר בישוב גן יבנה. מזה שנים עוסק אורי אסף בהפעלת קהל. אורי מספר כי מאז אוקטובר 1976 ועד היום, עסק בהפעלת קהל באלפי אירועים במקומות שמקיימים תרבות קהילתית כמו: בתי ספר, מתנ"סים, קיבוצים, מושבים, ישובים קהילתיים, חוגים חברתיים, ועדי עובדים ועוד ובכל מסגרת שמקיימת פעילות חברתית.