אני מאמין בשוויון זכויות של גברים ונשים. אני בטוח שנשים יכולות להיות מנהלות מצויינות ואם נכנסים למשרד וליד השולחן יושבת אישה צעירה ונאה, זאת יכולה להיות המנהלת עצמה ולא המזכירה. כך הרהרתי ביני לביני, כשישבתי בבית הקפה, כרגיל, במוזאון תל אביב. ישבתי ובהיתי ביורדים והעולים במדרגות הנעות.
רבים מהם הגיעו בזוגות ושמתי לב, שחלק ניכר מן הגברים באו במכנסיים קצרים, שמגיעים עד הברכיים ומטה. פעם קראנו להם "מכנסי זלמן" והופיעו בהם, בעיקר, תיירים מאמריקה. היום הם באופנה.
אבל כשירדו הזוגות במדרגות הנעות, שמתי לב שרבות לובשות מכנסי טייטס הדוקים. מכנסיים מאוד נאים לנשים צעירות. אבל לא ראיתי נשים ב"מכנסי זלמן" וגם לא ראיתי גברים בטייטס. זאת אומרת שהדרישה של הפמיניסטיות לשוויון, עדיין לא באה על סיפוקה. אפילו בתקופת ה-#מי טו.
כשיצאתי מן הסיור בתערוכות של המוזאון, מיהרתי אל ד"ר גוגל ידידי ומצאתי באתר "כל זכות" באינטרנט: 'גיל פרישה - הגיל, שבו ניתן לפרוש מעבודה לגמלאות, הוא כיום 67 לגברים ו-62 לנשים'. בהמשך יש טבלאות המסבירות מי יכול לצאת לפנסיה קודם ומי אחר כך ויש באינטרנט גם פסקי דין של תביעות, שביקשו לדחות את גיל היציאה לפנסיה ולא הצליחו. עוד מצאתי באותו אתר, כי "תיקון משנת 2017 לחוק קובע כי שר האוצר יביא לאישור הכנסת... את המלצותיו אך נכון למאי 2019, טרם הוחלט לגבי המשך העלאת גיל הפרישה לנשים ולכן הוא נותר 62".
האם הסיבה לכך היא שבכנסת יש רוב מוחלט של גברים ובגלל זה לא הצליחו לשנות את חוק היציאה לפנסיה? האם המחוקקים שמו לב שנשים חיות יותר מגברים ואולי גם יכולות לעבוד בגיל יותר מבוגר? אני יודע שנשים דורשות שוויון והמלה "פמיניזם" באה מהמלה הלטינית פמינה, שפירושה נקבה. הן גם השיגו הרבה מאוד זכויות, אבל שוויון מלא, נדמה לי, יהיה רק בעתיד. מסקנה: צריך לחפש בית קפה אחר ולהסתכל על העוברים ושבות.
חילופי הדורות
סח לי איש מבוגר מידידי: "המלים הראשונות, כמעט, שלמדו נכדותיי הקטנות היו 'וואטסאפ' ו'יוטיוב'". ואני, כשאני צריך תיקון בסמרטפון שלי, אני מזעיק את אחד מנכדיי.
בעל מו"מ
בימים אלה של מו"מ פוליטי, כדאי לזכור את דבריו של שר החוץ המיוחד שהיה לארצות הברית,
הנרי קיסינג'ר: "האפקטיביות ליד שולחן המשא-ומתן תלויה בהצגת דרישות מוגזמות".
