X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
אילו נבחר, מאיר שמגר אולי לא היה עממי כנשיאנו היקר ראובן ריבלין, ולא נוצץ כנשיא שמעון פרס, אבל היה מקרין הדר מלכות. מעל לכל היה מביא לתפקיד את אהבתו למדינה, כיהודית ודמוקרטית (סדר המלים הוא שלו), ולעם היהודי, "בעושרו הפנימי ובתרומתו לעולם"
▪  ▪  ▪
מאיר שמגר ז"ל [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

כמה וכמה שיחות היו לי עם הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון מאיר שמגר, במסגרת תפקידי כמנכ"ל מכון ז'בוטינסקי בישראל. קל היה לשוחח עימו על ענייני מורשת ועבר, בעיקר מאז שפרש מתפקידו המשפטי רם המעלה. האיש זקוף הקומה הזה, זקוף הגוף והנשמה, איש ההדר והנימוסים, המאופק, השומר על חזות רצינית ועל ריחוק כלשהו, חסכן במלים שבעל-פה ובכתב - נפתח קמעא בשנותיו האחרונות, אף התרכך, כדי לשוחח בין השאר על מורשת ציונית ועל ז'בוטינסקי.
מאיר שמגר שילב באישיותו רצינות, מעין סגפנות מצד אחד, ואהבת חיים, תרבות ומוסיקת ג'אז מצד שני. הוא הקפיד לשמור על פרטיותו ועל מעין "ריחוק" עד יומו האחרון. את בן שיחו היה בוחן במבט נוקב, לתהות על קנקנו. באישיותו הקרין ממלכתיות ואחדות. את דעותיו הפוליטיות, שיכולני לנחש מה הן, שמר לעצמו. את החיים הציבוריים שפט מנקודת מבט של האמת והצדק, בזהירות ובמתינות. כך גם התנסח, כשהיה צריך להשמיע את דעתו.
כידוע, שני אישים העריץ הנשיא (בדימוס) שמגר ז"ל, שני היריבים הגדולים - דוד בן-גוריון וזאב ז'בוטינסקי. "הערצתי לבן-גוריון נתונה כמי שהכריז על המדינה בניגוד לדעת חבריו... נאבק והצליח ובזכותו יש היום מדינה. זה הישג עצום בהיסטוריה היהודית", כתב בסיכום ספרו האוטוביוגרפי "תם ולא נשלם".
ואז הוסיף: "הערכתי לבן-גוריון אינה גורעת כהוא זה מהערכתי לזאב ז'בוטינסקי, שעל ברכי תורתו גדלתי ואשר נאבק במשך עשרות שנים על כך שהציונות תכריז על רצונה להקים מדינה יהודית בארץ-ישראל... לא זכיתי לפגוש את ז'בוטינסקי, ועם יורשו, מנחם בגין, נפגשתי רק לאחר שובי ממחנה המעצר באפריקה. לימים פגשתי אותו כשהיה ראש ממשלת ישראל, ולמדתי להעריך את תפיסתו הליברלית העמוקה ואת דבקותו בשלטון החוק".
מאיר שמגר הוא שכתב את סוף הדבר לקובץ המאמרים שיזם מכון ז'בוטינסקי וראה אור בשנת 2005: "איש בסער - מסות ומחקרים על זאב ז'בוטינסקי". זכורני כי נעתר לפניית העורכים לכתוב את המאמר, כי שותפים להוצאה היו ארבעה מוסדות: מכון בן-גוריון, מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה, מכון ז'בוטינסקי בישראל ומרכז מורשת מנחם בגין. זוהי אחדות!
שעל כן, ראיתי בו מועמד הולם לתפקיד נשיא המדינה. באחת משיחותינו אף העזתי ושאלתי אותו על כך, והוא לא שלל את הרעיון. הוא ידע את מקומו ומעמדו בחברה הישראלית ואת התאמתו לתפקיד האזרח מספר אחת, כאישיות חסרת פניות, כדמות מאחדת ונותנת השראה. "תראה, אמר לי, אינני מוכן להעמיד עצמי להתמודדות. אם הכנסת כולה תתאחד על מועמדותי, אולי אסכים".
לא היו לו אשליות. גם על תפקיד נשיא המדינה מתנהלת בכנסת התמודדות פוליטית יצרית. בבחירת הנשיא, בהצבעה חשאית, קולות הח"כים לרוב נחלקים לפי החלוקה הפוליטית בבית המחוקקים, בין מועמד מימין לבין מועמד משמאל, ואז לכל אורך כהונת הנשיא הנבחר לא נמחקת ממנו כליל התוית הפליטית שהביאה לבחירתו ברוב קולות. נכון, מיד לאחר הבחירה, הכנסת כולה מצביעה על המועמד האחד, ובכך מאשרת פה אחד את הנבחר, ועדיין זוכרים לו לאורך כל תקופת כהנתו בקולות מי באמת נבחר.
אופי הכהונה כבר תלוי בהתנהלות הנשיא המכהן. כל נשיא וסגולותיו. כל נשיא ותכונותיו. כל נשיא ואיכויותיו. מאיר שמגר ז"ל יכל להיות נשיא משכמו ומעלה. הוא הבין את משמעות התפקיד המקרין של נשיא המדינה, כאישיות מאחדת ומשתפת. הוא עצמו אהב את התואר "נשיא", שנשא בתוקף עמידתו בראשות המערכת השיפוטית. "נשיא בדימוס" - כך חתם ליד שמו על כל מכתביו, שלרוב היו בני משפט אחד. את איכויות נשיאותו בבית המשפט העליון, לבטח היה מאיר שמגר מביא לבית הנשיא בירושלים, אם הכנסת הייתה מתעלה על עצמה, מביאה ומצביעה פה אחד על בחירתו לנשיא ישראל. ואולי הגיעה העת לתיקון בחוק יסוד נשיא המדינה, לפיו בחירת הנשיא תהיה בהצבעת העם כולו?
אילו נבחר, מאיר שמגר אולי לא היה עממי כנשיאנו היקר ראובן ריבלין, ולא נוצץ כנשיא שמעון פרס, אבל היה מקרין הדר מלכות. מעל לכל היה מביא לתפקיד את אהבתו למדינה, כיהודית ודמוקרטית (סדר המלים הוא שלו), ולעם היהודי, "בעושרו הפנימי ובתרומתו לעולם". מאיר שמגר, איש של מעשים, חקיקה והנהגה, לא זכה ולא זכינו שיכהן כנשיא ישראל, אבל חי בתוכנו כנשיא לכל דבר. איש שגילם באישיותו ממלכתיות עילאית ואחדות לאומית אמיתית, איש שהעריץ את בן-גוריון וז'בוטינסקי ולאורם של שני הענקים הללו פעל כל ימיו.

פורסם במקביל גם במעריב
תאריך:  23/10/2019   |   עודכן:  23/10/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רפי לאופרט
במלחמה פוליטית המתנהלת באמצעות תקשורת מגויסת וקיצונית, אין דנים בעובדות אלא בדעות ובתחושות בטן של הדובר ובאקסיומות של "טוב" ו"רע" מבית מדרשו; ואקסיומות, כידוע, אין צורך להוכיח. נראה, שאילו יוסי כהן היה אומר שיתְפַקד ויפעל במסגרת השמאל הפוליטי, גם הפעם לא היינו שומעים על כך מילה וחצי-מילה. אבל אם הוא מוגדר "כמקורב לנתניהו" זו עבירה בלתי-נסלחת
דוד בדין
לקרנות ההומניטריות התורמות המערביות יש מטרה אחת: לפעול כמשאב פוליטי עבור עבאס ותומכיו. למחשבה כי סיוע הומניטרי אל רש"פ מגיע אל העם הערבי הפלשתיני אין שום אחיזה במציאות
יוני בן-מנחם
המשבר בלבנון נמשך ומאיים גם על ארגון חיזבאללה שהציבור הלבנוני מאשים את בכיריו בשחיתות. ישראל עשויה להרוויח מהמשבר בכל מה שקשור למלחמתה בהתבססות הצבאית של אירן בסוריה אך עליה להיזהר מטעויות שינוצלו נגדה כבומרנג
דן מרגלית
ההכרעה המהותית היא של הליכוד, שאיבד את המנדט    מישהו חייב לקום בסיעה ולהיפרד מנתניהו    לא מרצון אלא באין ברירה
דן מרגלית
אולי קיבל איתות מרחוב בלפור כי אם יתייצב לצד ביבי בנושא החשד הפלילי יתקבל בזרועות פתוחות בליכוד
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il