X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
להיכן נעלם חופש הביטוי? ומה עם ספקנות אינטלקטואלית? ומה עם הסובלנות המפורסמת לה מטיפים כל הצבועים והמתחסדים ויתרה מכך - האם מישהו מהתוקפים טרח לבדוק הדברים, ואולי יש בהם משהו...
▪  ▪  ▪
אינם בקיאים בעובדות [צילום: אריאל לוין]

זוכרים את "בגדי המלך החדשים"? מבחינתי לפחות מדובר בסיפור מכונן והמחבר הצליח שם לכוון ולקלוע לאחת החולשות האנושיות שטרם נפטרנו מהן. לצדיקים שאינם מכירים אתמצת: החליט מלך פלוני שמלבושיו יהיו כאלה שטרם נראו על מלכים אחרים.
מצא חייט מלכותי כלבבו ותיאר לו את מבוקשו. לאחר מכן התייצב אצל החייט לתפירה ומדידות עד אשר הושלמו ה"בגדים". דא עקא שהחייט בגאוניותו לא תפר מאומה אלא השים עצמו כתופר תוך שהוא משכנע את המלך המשתומם (שלא ראה בד...) שהבגדים הם המשובחים והיקרים שבנמצא.
לימים, עם גמר מלאכת "התפירה" "עטה" המלך את "הבגדים" החדשים ויצא לרחובה של עיר על-מנת להציגם בפני עם רב, שציפה מזה זמן בכיליון עיניים לראות את הבגדים שכמוהם טרם נראו. וכך, כשרבבות ברחובות עבר המלך (העירום) לפניהם כשכל העם מתפעלים מהמלבושים היקרים והנדירים. עד אשר ילד אחד קטן, תמים, שלא ידע שקר מהו, שטרם נשטף מוחו להיכנע בפני לחץ חברתי או שקרים מוסכמים זעק בקריאה רמה: " אבל המלך הוא עירום"... כמו שפתחתי - סיפור מכונן.
נדלג לימינו. בימים האחרונים הרהיב מלומד חובש כיפה עוז בנפשו וקרא בגלוי לנתץ את העלילה השפלה על פיה הימין אשם ברצח רבין. בדבריו התייחס גם לזהות הרוצח וברשותכם לא ארחיב כאן היות שהנושא לעוס ונדון בעבר בהרחבה. בתמצית אומר רק שישנה מסכת עובדתית מוצקה המטילה צל כבד על אמיתות הגרסה הרשמית על אודות הרצח. כפי שאני טוען מזה שנים, די בכך כדי שכל אדם הגון ושוחר אמת ירצה שהחקירה תפתח מחדש, על-מנת לאשש או להפריך ...
אלא שהתופעה הבולטת עליה מבקש אני לדון כאן היא תופעת העדר השועט. כמו צונאמי פראי החלו הגידופים והגינויים להישמע מכל עבר. אנשי תקשורת, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה, משפטנים, בעלי טורים ורבים בכל הערוצים (רדיו וטמבלוויזיה) התנפלו כמוצאי שלל רב על הדברים ועל אומרם. גם ראש הממשלה נתניהו לא נדם ומיהר להוקיע...
ההמון וכוחו
מה שמדהים היא העובדה שרוב רובם של התוקפים אינם יודעים דבר וחצי דבר על הפרשה כולה. הם אינם בקיאים בעובדות, אינם מכירים את המסמכים הרפואיים, לא עיינו מעולם בדוח שמגר, לא ראו ולו מסמך משטרתי אחד ומעולם לא נתנו את דעתם בכובד ראש על-מנת לשאול או לחקור.
הנבערות הזו, ההתנפלות ההמונית, הצטברות הקולות המגנים והמוקיעים בעודם נעדרים כל ידע בסוגיה, כל אלה מציבים אותנו שוב בעמדה של התבוננות על ההמון וכוחו. שהרי לרבים החוברים יחדיו יש כוח, מזה אין להתעלם. ולכוח הזה יש השפעה מצטברת, כמו כדור שלג. שהרי כבר שמענו כיצד אוניברסיטת בר-אילן מיהרה לנער חוצנה מהמלומד ואף הצהירה שתעמיד אותו לדין משמעתי !!!! (לא פחות...).
להיכן נעלם חופש הביטוי? ומה עם ספקנות אינטלקטואלית? ומה עם הסובלנות המפורסמת לה מטיפים כל הצבועים והמתחסדים. ויתרה מכך - האם מישהו מהתוקפים טרח לבדוק הדברים, ואולי יש בהם משהו...
על כל פנים, הקונצנזוס הזה בין "בעלי הדעה" ובעלי העמדה הוא בעיני דוחה ומביש. עלובה מכולם היא בעיני אוניברסיטת בר-אילן שכאמור לעיל מיהרה להכריז שתעמיד את המלומד בפני וועדת משמעת! (פרס כספי מובטח למי שיסבר את אוזני להשכילני בדבר מהות העבירה בה יהיה המלומד מואשם...)
לו היה לזו האוניברסיטה דגל ועליו סמל (אולי יש, אינני יודע...) כי אז הייתי מבקש להחליפו בכזה עליו תתנוסס דמות קרנף גדול ממדים ומרשים ולמרמס רגליו איור של מוח קטנטן חסר חיות ומצומק. שהרי המוסד האקדמי הזה שתכליתו להנחיל ידע, להרחיב השכלה, לחנך לספקנות אינטלקטואלית ובוודאי לדרוש חופש דעה ומחשבה התייצב באחת בראש העדר השועט שמטרתו לאיים, להפחיד, להשתיק, להוקיע ולנדות אקדמית וציבורית יהודי שכל חטאו בכך שהוא אומר וחושב אחרת...
המלומד אינו כמו הילד מהסיפור בו פתחנו (בעיקר משום שיש אנשים נוספים המעוניינים בבירור האמת הנשכחת ההיא - בכללם בתו של רבין דליה השותקת שתיקה מביכה ולאורך שנים...). אלא שהתופעה של ההמונים השועטים לגנות בעודם נבערים מדעת מזכירה לי את ההמונים שראו את המלך מהלך לפניהם עירום ובעודם רואים ממלאים פיהם מים במקרה הטוב או מהללים ומשבחים את "הבגדים" במקרה הרע.

תאריך:  31/10/2019   |   עודכן:  31/10/2019
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות בעז שפירא לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
רשימות קודמות
אלי אלון
בתל אביב מצויים לא מעט רחובות ששמם, לא רק שלא מוכר לציבור הרחב, אלא גם אינו מוכר לתושבים הגרים בסביבתו    רחוב ב. לפין הממוקם סמוך לשוק הכרמל בת"א הוא אחד מהם    לפניכם סיפורו של הרחוב וסיפורו של ב. לפין שעל שמו הרחוב נקרא
הרצל ובלפור חקק
האיש שהתנדב למשימה של תרגום המוזיקה הערבית לאותיות עבריות: תרגום עם נשמה לשירה של גדולי הזמר הערבי (ראיון עם לטיף ברטוב)
עו"ד אברהם פכטר
עו"ד ירום הלווי, הגיש בקשה למשפט חוזר של רומן זדורוב שהורשע ברצח תאיר ראדה ז"ל    בערעור בעליון - השופט העליון דנציגר היה בדעת מיעוט כשקבע כי יש לזכות את זדורוב מחמת הספק, וזה כשלעצמו נימוק כבד למשפט חוזר.
גרשון הכהן
לנוכח ההתרחשויות האזוריות האחרונות בכלל, והפלישה הטורקית לסוריה בפרט, על ישראל לבחון מחדש את הגיון התנהלותה האסטרטגי - לא רק בממד הסמוי/חשאי של פעילותה במדינות השכנות אלא אף בזה הגלוי. שלא כן, היא עלולה למצוא עצמה במקרה של מלחמה עם הציר הצפוני - חיזבאללה, אירן, וסוריה - מנצחת בקרבות אך מתקשה לסיים את המערכה בהישג אסטרטגי
יוני בן-מנחם
מעצרם המנהלי של שני אזרחים ירדנים החשודים בעבירות ביטחון הפך למשבר מדיני מתפתח בין ישראל לירדן. השב"כ כבר מיצה את החקירה ויש לשחרר את השניים ולגרשם לירדן כדי לעצור את הסלמת היחסים בין שתי המדינות
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il