הקומדיה המוסיקלית "אפס ביחסי אנוש" בביתו המחודש והנוצץ של תיאטרון בית לסין בדיזנגוף, לבטח תהיה להצגת-קאלט. יצירתו של אורן יעקובי על בסיס הסרט המצליח, היא משהו בפני עצמו: יצירה המעבירה ביקורת מושחזת על מצב הבנות המשרתות בצבא והיחס כלפיהן - דבר שלא השתנה כמעט מאז קיים צה"ל. הבימוי הנפלא של עידו רוזנברג עם המוזיקה והשירים של עילי בוטנר סוחפים את הצעירים. הנוכחות בכל דקה של הכוכבות הצעירות המתסיסות ומרגשות ביותר והכוריאוגרפיה היפהפיה של עוז מורג - מעניקים לצופים חוויה מענגת במיוחד. אין מה לומר - הקאסט הצעיר והרענן המדגים כוכבות עם קול, תנועה ויכולת משחקית משובחים ביותר, הם הבחירה הטובה ביותר שעידו רוזנברג, הבימאי המחונן השחקן הדרמטי כשלעצמו, יכול היה לבחור. ראשית - שתיים מהחיילות בהצגה הן דור שני לטובים שבקולות שיש לנו - משי קליינשטיין בתה של ריטה ורמי, שגם שרה נפלא וגם מפגינה יכולת משחקית, כשהלכה בדרכי אמה ורכשה אותה בבית צבי. היא משחקת כחיילת שהוצבה בבסיס רחוק בדרום, ועושה כל מה שביכולתה לעבור לתל אביב, לקריה. כולל השתתפות בקורס קצינות. מה שמציב מראה מול הקצינות הנלעגות. כך גם מאי קשת, בתם של ששי קשת ויונה אליאן, בוגרת ניסן נתיב האוחזת בשני הכתרים כאחד. הסולו שלה לקראת הסוף מוכיח זאת. מה גם, שתפקידה המצוי בחלקו האחרון של המחזה, מהווה את הפאנץ׳ ליין למחזה כולו. יחד עם צמד בנות הדור השני, מעניקה מגי אזרזר הקומיקאית המוכשרת, את קולה הנהדר, בנוסף למשחק המשובח כממונה על מיחזור הניירות בבסיס, היא מושלמת מכל הבחינות. אי-אפשר שלא לאהוב אותה. מלבבת במיוחד וכה מתאימה לתפקיד הרוסיה בצוות הבנות - דיאנה גולבי, הכובשת את הלב בנוכחותה, בלשונה העסיסית, בשירתה ברוסית ובמשחקה. כך גם הקומיקאית המחוננת לורין מוסרי, ששירתה כקומיקאית הצבאית הראשונה, מעין תורג'מן כקצינה וקרן מרום יחד עם שאר חברי הקורוס - מלבבות כולן. אך לא רק הבנות הללו מרנינות את הצופים, עם הטקסט המקורי השונה בכלל מהסרט שיצרה טליה לביא בזמנו, אותו כתב המחזאי אורן יעקובי (קיר זכוכית, יומנים - שראוי היה לחזור ולהעלותה, ו-דונה גרציה). עם הבנים מרנין במראהו המצודד ובקסם האישי שלו, אסף הרץ שקוטף הצלחות אין סוף בתיאטרון וב"רוקדים עם כוכבים". וכשרואים את אמו, מבינים מניין ירש את היופי המדהים שלה. כך גם לירן מזרחי שהספיק לצבור תפקידים בהצגות רבות מאז סיים את בי"ס גודמן לתיאטרון ב-2017. אבירם אביטן (שבלט במיוחד עוד כששיחק בבית צבי, וכן בהמשך ב"בילי אליוט"), מפתיע הן כאישה הריונית בפתיחה, כהומו של הבסיס, ובהמשך כמי שכובש את לב אהובתו בסוף. הוא שחקן דרמטי מהמעלה הראשונה שתפקידים עם שיניים יוכיחו כל זאת. הצגת "אפס ביחסי אנוש" היא קומדיה מוסיקלית שיש בה הכל, ולא נעדרת ממנה הביקורת על היחס שלא השתנה עד היום לבנות בצה"ל - כמגישות קפה למפקדים, שלעיתים אף חורגים מהמותר, מנצלים את דרגתם ועוברים את הגבול - מה שבעבר נחשב לנורמה, אך כיום דברים כבר זזו משהו. התענוג לצפות בקאסט כה יפה, מוכשר ומרנין, עם הקולות והתנועה הנפלאים - כל אלה מלהיבים במיוחד את הקהל הצעיר, שלבטח יחזור עוד ועוד לחזות בהצגה. אז זהו: אין לנו צורך במחזמרים תוצרת חוץ. שלנו הם הטובים ביותר, יוצאים מליבנו ונוגעים בלב כולם. יופי של תענוג. ושאפו לבית לסין על הבניין החדש-המחודש.