אתחיל מן הסוף: אני מצדיע לכם קומץ עובדי המדינה שהדמוקרטיה הישראלית מונחת עתה על כתפיכם בלבד; מצדיע לכם שממשיכים במלאכתכם באומץ לב נוכח גל הכפשות של אוהדי ביבי. אתם האחרונים על החומה. אתם תיפלו, חלילה, והובקעה חומת העיר הדמוקרטית.
עדי מדינה הם עבריינים, שיש הצדקה ציבורית לעשות עימם עסקה לפיה הם יעידו נגד עבריינים גדולים מהם, ובתמורה יקבלו הקלות בעונשם. עושים עסקה עם הדג נגד הלוויתן ולא עם הלוויתן נגד הדג. כך מימים ימימה. הדגים אינם מתנדבים להעיד. הם עושים כן תחת לחץ (בתנאי שהוא חוקי) ופיתוי (אגב, מי שיקרא את הביוגרפיה של
מאיר שמגר ימצא כי הוא שלל עסקות טיעון אלא במקרים קיצוניים).
כרבים אחרים גם אני יודע במה מדובר באשר ללחץ שהופעל על ניר חפץ בעת חקירתו במשטרה. נדמה לי כי הוא לא סימפטי אבל חוקי. מה לעשות, עדי מדינה אינם חברי מועדון פביאני בבריטניה. רוצים לבדוק את הטענה בעניין חפץ? בבקשה. רוצים לומר כי גרסתו אינה אמינה בגלל בעיות זיכרון? זה עניין לבית המשפט לקבוע, לא לאחרים. אם השופט לא יסמוך על זכרונו של חפץ ויהיה לו רק ספק קל הוא יזכה את ביבי.
שומרי חוק
אבל מה שמתרחש עתה במפלגת השלטון הוא הדפוס של קודמותיה באיטליה או בספרד של שנות ה-30' במאה ה-20. עומד ח"כ כמו
מיקי זוהר ודורש לסגור את תיקי ביבי, והוא אינו יחיד, וכל התקשורת הימנית מגויסת לא לטעון כי ביבי חף מפשע אלא שיש לסגור את תיק עבירותיו הפליליות (לכאורה) כי הוא רוצה להישאר השליט, ותומכיו רוצעים את אוזנם למשקוף.
האופוזיציה נוהגת באיפוק.
בני גנץ עדיין מאחל לביבי בפומבי שיצא בשלום מן החשדות החמורים המיוחסים לו. לא כן הקואליציה. מי שראה את נאום הקרנפים של
מירי רגב ביום הולדתו נחרד.
ביבי בעצם מימש כבר את תיק 2000 אבל באתרי תקשורת אחרים. הוא החדיר עיתונאים רציניים ובלתי רציניים וסתם דוברים בעלי כושר הנמקה נמוך לשורה של כלי תקשורת, והם מציפים את המדינה בהכפשות חמורות לא על יריבים פוליטיים אלא על פרקליטים ושוטרים בכירים - עובדי מדינה העושים מלאכתם ביושר, מלאכה נאמנה.
שוב אל הסוף: הדמוקרטיה הישראלית נושמת עדיין בריאות שורה דקיקה של שומרי חוק בפרקליטות ובמשטרה, אחרונים על החומה.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]
