הצהרת
דונלד טראמפ כי ההתנחלויות אינן בלתי חוקיות היא הישג מדיני חשוב לא רק לממשלתו של
בנימין נתניהו אלא לכלל הציבור בארץ. יהודי אינו יכול להיות זר בארץ-ישראל לא רק בגלל הקושאן התנ"כי אלא גם מפני שהמערכת הבינלאומית מהצהרת בלפור ב-1917 ואילך הכירה בצדקת הציונות שחתרה להקים כאן בית לאומי.
רק שהציונות האחראית הכירה תמיד במעמד המיוחד של ערביי הארץ בשמם הקודם ובזהותם הפלשתינית, ומה יקרה על זה עתה?
הסכסוך הישראלי-פלשתיני ירד מהבמה בשנים האחרונות בעיקר בגלל זהות האינטרסים של ישראל עם המדיניות הערביות הסוניות החרדות מפני אירן. אך היחלשות ארצות הברית של טראמפ - מבחינה ביטחונית הוא נזק להן ולנו, ולאירופה ולכלל העולם החופשי - תסדוק את הקואליציה הזאת, וכל מדינה לנפשה. יש כבר סימנים שסעודיה ומצרים ומדינות המפרץ מחפשות נתיב לרוסיה תחת אמריקה, וזה יעצים אם יעלו בדלנים דמוקרטיים כמו הסנטורית אליזבת וורן לשלטון ב-2020.
אך הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא "הפיל שבחדר". הוא קיים ואינו עובר מן העולם, וכשתבוא ההתפרצות נכה על חטא כיצד הזנחנו אותה ונהנינו מן השקט המדומה.
יהודי רשאי לגור בכל פינה בארץ-ישראל, אבל בלי חתירה לפתרון הבעיה הריבונית-ממלכתית ההצהרה החיובית של טראמפ היא עושר (כאן נכון לומר אושר) השמור לבעליו לרעתו. מפני שאם לא תבוטל על-ידי הבא אחריו, ובידיעה שהוא עצמו מסתפק במלים ולא במעשים, ובראיית הדרדור הדמוגרפי בנכחות היהודית בארץ-ישראל ברור כי יש בהצהרה שלושה מרכיבים:
צדקת היהודים, וזה חשוב; זרז לחידוש האלימות היהודית-פלשתינית; אפשר שאינה יותר מ"סתם דיבורים" אבל אם יימצא לה עוגן בחיים הלאומיים והמדיניים, ואם לא תפרוץ מן אינתיפאדה שלישית היא תקרב מאוד את המעבר לכינון מדינה דו-לאומית.
זה מורכב מאוד. יותר קל להשקיע את ההתעניינות בכנסי החרום של ביבי ובהתכנסויות של רביעיית כחול-לבן.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]