אדוני היועץ, חכה

לכבוד ד"ר אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה ירושלים אדוני היועץ, אתה עומד לקבל, ואולי אף קיבלת, את ההחלטה החשובה ביותר בחייך המקצועיים ואחת החשובות בתולדות ישראל בעשורים האחרונים: האם להעמיד לדין את ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לו יורשה לי לבקש ולהציע: המתן עוד קצת. אם תפרסם את ההחלטה בשלושת השבועות הקרובים, תגרום נזק אדיר ואולי בלתי הפיך לאמון הציבור ברשויות האכיפה - שגם כך, כפי שוודאי ידוע לך היטב, נמצא בשפל עמוק. לעומת זאת, לא יקרה כלום מדחייה קצרה נוספת. הלילה בחצות (20/21.11.19) החלו שלושת השבועות בהם יכולים 61 חברי כנסת להודיע לנשיא המדינה על מועמדם להרכבת הממשלה. אנחנו מצויים במשבר פוליטי חסר תקדים, כאשר אין לנו ממשלה מתפקדת קרוב לשנה. אם לא יימצא פתרון בתקופה זו, נגיע לשיתוק מערכות של שנה וחצי - בלי חקיקה, בלי התקנת תקנות, בלי טיפול בגרעון הגדל, בלי תוכנית אסטרטגית לצה"ל, בלי מינויים בכירים. וגרוע מכך: שנה - ואולי שנה וחצי - של תסמינים מדאיגים ביותר לדמוקרטיה חולה ובלתי מתפקדת, העלולים להוביל מאן דהוא למחשבות מסוכנות על עצם נכונותה של השיטה עליה מבוססת מדינתנו. אם יימצא בשלושת השבועות הקרובים חבר כנסת שיאסוף 61 תומכים, חייב יהיה נשיא המדינה (אין לו שיקול דעת בנושא) להעניק לו שבועיים להרכיב ממשלה ולקבל את אמון הכנסת. כלומר: לכל היותר בתוך חמישה שבועות נדע האם סוף-סוף תהיה לנו ממשלה כהלכתה, או שמא חלילה נלך לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה. וכאן, אדוני היועץ, אתה נכנס לתמונה. בהנחה הסבירה שתחליט להעמיד לדין את נתניהו - וכשלעצמי אני סבור שזו תהיה ההחלטה הנכונה - תתערב בכך בצורה קיצונית במהלכים הפוליטיים. הרי ברור שאיש מבין חברי הכנסת לא יוכל להתעלם מכתב האישום נגד נתניהו, כאשר ישקול האם ולמי להעניק את תמיכתו להרכבת הממשלה. וזה, אדוני היועץ, מצב שעליך להימנע ממנו בכל מחיר. כאשר הלכו אזרחי ישראל לקלפיות באפריל ובספטמבר, הם ידעו על כתב החשדות נגד נתניהו. כלומר: חברי הכנסת ה-21 וה-22 נבחרו כאשר כתב החשדות הוא עובדה קיימת. אלו הם חברי הכנסת שצריכים לבחור כעת בין נתניהו, בני גנץ או בחירות נוספות. להכניס למערכת השיקולים שלהם כתב אישום נגד נתניהו - יש מי שיראו בכך חתירה תחת רצונו של הבוחר. ולא משנה אם הם צודקים; עצם הטענה עלולה להיות הרסנית, ויש למנוע אותה מראש. שיהיה ברור: אני לא חושב שהבוחר זיכה את נתניהו, כפי שטוענים תומכיו. הליך משפטי אינו מוכרע בקלפיות, כשם שהבחירות אל להן להיות מוכרעות באולם בית המשפט. אבל הבוחר שלח לכנסת את נציגיו מתוך ידיעה שייתכן כתב אישום נגד נתניהו, ונתן להם את האפשרות להחליט האם במצב זה לתמוך בו או להתנגד לו. ורובם אכן התנגדו לו: יש כיום 65 חברי כנסת שאינם מוכנים לשבת בממשלת נתניהו-לבדו, מול 55 שמוכנים לכך. אך כאמור, הם נבחרו במצב של כתב חשדות, לא של כתב אישום. תאמר: הרי הדברים הם קל וחומר - ומה אם כתב חשדות מונע מנתניהו רוב, כתב אישום על אחת כמה וכמה. זה בהחלט הגיוני, אך את רצון הבוחר לא קובעים על-פי ההיגיון התיאורטי אלא על-פי ההצבעה בפועל. והבוחר לא נדרש להחליט מה עמדתו לגבי נתניהו עם כתב אישום; וממילא הנבחרים לא נשלחו על בסיס נתניהו עם כתב אישום. אין ספק, כי על הנבחרים להתאים את עצמם לנסיבות משתנות. בהחלט ייתכן שחבר כנסת פלוני יצהיר שלא יעלה מיסים, אך אז יתעורר צורך להגדיל את תקציב הביטחון. אחר עשוי להבטיח יום לימודים ארוך, אך אז יתברר שאין די מורים כדי לממש את ההבטחה. באותה מידה, מי שנבחר בידיעה שיש כתב חשדות, צריך ואולי אף חייב לשקול מחדש את עמדתו בידיעה שיש כתב אישום. אלא שלא על זה אנחנו מדברים, אלא על מראית העין ואמון הציבור - והם חשובים לא פחות. אם תפרסם בימים הקרובים את החלטתך להעמיד לדין את נתניהו, תישמע הטענה ולפיה אתה מסכל את האפשרות שיתמנה לראש הממשלה. רבים, ואני בתוכם, מאמינים בכנותך ויושרך. אבל יש רבים לא פחות, המשוכנעים שהמערכת שבראשה אתה עומד היא לא ישרה ואולי אף מתנכלת במכוון לנתניהו. כאמור, אין זה משנה אם הם צודקים או לא; גם אין זה משנה אם אתה צודק או לא. זוכר את הססמה הישנה? אל תהיה צודק, תהיה חכם. אל תתן עוד כלי בידי מי שרוצים לחתור תחת שלטון החוק והמופקדים על יישומו. לא יקרה כלום אם תחכה עוד שלושה שבועות, ואם נתניהו יקבל את המנדט - שבועיים נוספים. הרי רצית לסיים את העבודה על תיקי נתניהו לפני פרישתו של שי ניצן, ובכך עמדת. אז מה דחוף לך? במאזן הנוחות - שיקול מרכזי גם בפסיקה - אמון הציבור בך, בתהליך ובמערכת חשובים הרבה יותר מאשר העיתוי של פרסום ההחלטה. ובכל מקרה, הרי לא ניתן להתחיל כעת את ההליך: לנתניהו מותר לבקש חסינות, ואין כרגע מי שידון בכך בכנסת; ואם נלך לעוד בחירות - לא יהיה מי שידון בזה לפחות עוד חצי שנה. ממש אין סיבה למהר. תביא בחשבון עוד נקודה, אדוני היועץ. אם תפרסם את ההחלטה כעת ונתניהו יצליח בכל זאת לאסוף 61 תומכים, אין ספק שהסוגיה תגיע לפתחו של בית המשפט העליון. ההכרעה תהיה קשה מאוד: המחוקק לא אמר דבר וחצי דבר על מצב שכזה, וניתן למצוא פנים לכאן ולכאן אם מנסים למצוא היקש בחקיקה הקיימת. אבל שוב: למה להעמיד את בית המשפט העליון בפני ההתחבטות הזאת? למה לאפשר לחלקים נרחבים בציבור לטעון שהוא מתערב בהליך הפוליטי? ברור שצריך לקבל החלטות במהירות וביעילות האפשריות, ודאי כאשר מדובר בהכרעה כה גורלית. אך דווקא משום שמדובר בתיקים שבמרכזם עומד נקיון כפיו של בעל המשרה הבכירה ביותר בישראל, ההחלטות צריכות למנוע מצב בו יעלו טענות על נקיון כפיהם של מאשימיו. לכן, אדוני היועץ, מן הראוי שתמתין. זוהי ההחלטה החכמה.