שינוי המדיניות הישראלית בסוריה

צה"ל שומר על ערנות מבצעית ומודיעינית גבוהה בגבול הצפון מחשש לתגובה צבאית אירנית בעקבות התקיפה הנרחבת של חיל-האוויר על יעדים סורים ואירניים בסוריה ב-20 בנובמבר. כוחות צה"ל פרסו בצפון את מערכת "כיפת ברזל" והם נערכים לירי רקטות נוסף של ;אירן, ההערכה בצה"ל היא כי הירי יתבצע כבר בימים הקרובים. המתיחות מול סוריה ואירן התחילה כבר בשבוע שעבר לאחר שמטוס של חיל-האוויר הישראלי תקף בטילים את ביתו של בכיר הג'יהאד האיסלאמי בדמשק אכרם אלעג'ורי, המקשר בין ;אירן לגי'האד האיסלאמי בעזה, והרג את בנו ושומר ראשו.

חשש ממלחמת התשה

סימנים מדאיגים המשיכו להגיע מסוריה בנוסף למידע על ההתבססות הצבאית האירנית בה, השבוע שוגרו מהשטח הסורי 4 רקטות לעבר ישראל ועל-פי המידע המודיעיני נראה כי האירנים מתכוונים להתחיל במלחמת התשה חדשה נגד ישראל משטח רמת הגולן הסורית. לאירן ושלוחותיה יש ניסיון רב בניהול מלחמת התשה, כך נהגה ;אירן כלפי הברית הצבאית בראשות סעודיה שנלחמה במורדים החות'ים(שיעים) בתימן. המורדים החות'ים בתימן תקפו במשך כשנתיים ימים ערים בסעודיה באמצעות טילי שיוט ומל"טים מדויקים, ב-18 בספטמבר הותקפו מתקני הנפט של סעודיה והמורדים החות'ים נטלו את האחריות לכך למרות שלמעשה מי שביצע את ההתקפה היה חיל-האוויר של "משמרות המהפכה" האירניים. אמש הזהיר הגנרל יחיא סריע, דובר המורדים החות'ים בתימן את ישראל כי ביכולתם להדוף כל התקפה ישראלית וכי הטילים והמל"טים יכולים להכות בעומק ישראל והציע לה לקחת את הדברים ברצינות. על הרקע הזה יש לראות את דבריו של השר ישראל כ"ץ שהזהיר כי "ישראל איננה סעודיה והיא לא תיגרר למלחמת התשה". נראה כי האירנים מתכננים לפתוח במלחמת התשה מכמה חזיתות באמצעות שלוחותיהן:חיזבאללה מלבנון, המליציות השיעיות מסוריה, המורדים החות'ים מתימן וארגוני חמאס והג'יהאד האיסלאמי מרצועת עזה.

כללי משחק אירנים חדשים

עיתון אל-אח'באר הלבנוני המקורב לחיזבאללה הכחיש ב-21 בנובמבר את הדיווחים באמצעי התקשורת כי הקרע להסלמה בצפון הוא חיסולה של אישיות ביטחונית אירנית בסוריה ביד המוסד הישראלי וטען כי ההסלמה קשורה בתקיפה ישראלית של משאית שנכנסה לסוריה מעירק דרך מעבר אלבוכמאל. בתקיפה המיוחסת לישראל לפני 8 ימים נהרג נהג המשאית. על-פי הדיווח אירן יוצרת משוואה חדשה: תנועה בטוחה במעברי הגבול בעירק לסוריה בתמורה לאי תקיפתם של ישובים בישראל. גורמים צבאיים סורים אמרו לעיתון כי ישראל פועלת למנוע תנועת במעבר אלבוכמאל מעירק לסוריה וכי "ירי הרקטות מסוריה לעבר ישראל הוא מסר כי הביטחון בישראל תלוי ישירות בביטחון במעבר אלבוכמאל." האירנים מייחסים חשיבות גדולה למעבר שאמור להוות את הגשר היבשתי הגדול שלהם המחבר את ;אירן עם סוריה ולבנון עד לחופי הים התיכון והציר העיקרי לשינוע אמצעי לחימה מתקדמים לסוריה ולחיזבאללה בלבנון.

האחריות של בשאר אסד

ישראל נהגה נכון כשתקפה והשמידה את סוללות ההגנ"א האווירית הסוריות החדשות אשר ניסו להפריע למטוסי חיל-האוויר הישראלי לתקוף את היעדים האירניים בשטח סוריה. ישראל רואה בנשיא הסורי בשאר אסד את הנושא באחריות לכל המתרחש בשטח ארצו, אולם היא לא גובה ממנו עד כה את המחיר הדרוש על כך שהוא נותן לאירנים את הלגיטימציה להתבסס צבאית בסוריה בטיעון כי מדובר בנוכחות של "יועצים צבאיים" בלבד. בשאר אסד חש בביטחון רב, הוא ניצח במלחמת האזרחים והחזיר לעצמו את השליטה על רוב שטחי סוריה בעזרת סיוע נרחב של חיל-האוויר הרוסי וכוחות צבא של ;אירן וחיזבאללה, לכן הוא איננו מתרגש יתר על המידה מהאזהרות הישראליות. בספטמבר 2018 הפילה ההגנה האווירית הסורית בטעות מטוס ריגול רוסי בעת שמטוסי חיל-האוויר הישראלי תקפו מטרות בסוריה, אולם מי ששילם את המחיר הייתה ישראל, הנשיא בשאר אסד יצא המרוויח בפרשה שהביאה למשבר של כמה חודשים בין ישראל לרוסיה שלא באשמתה. מנגנון התיאום הצבאי בין ישראל לרוסיה לגבי הטיסות של חיל-האוויר הישראלי במרחב האוווירי הסורי חזר מאז המשבר לעבוד בצורה יעילה יותר, ישראל הפיקה את הלקחים מהתקרית ומאז היא נוהגת זהירות יתר בתקיפותיה האוויריות בסוריה כדי למנוע טעויות ופגיעה בחיילים הרוסים המוצבים בסוריה. האירנים אימצו טקטיקה חדשה ומיקמו את מחסני הנשק שלהם בסמוך לבסיסים הצבאיים הרוסים באזור חמימים וטרטוס כדי לקבל מטריה אווירית של מערכת הנ"מ הרוסית ולהקשות על ישראל לתקוף אותם. על-פי פרסומים זרים, ההבנות החשאיות בין ישראל לסוריה כוללות השלמה ישראלית עם המשך שלטונו של בשאר אסד בתמורה לכך שהיא תוכל לפעול נגד ההתבססות הצבאית האירנית בסוריה, הרוסים אף התחייבו להרחיק את הכוחות האירניים מזרחה למרחק של 80 ק"מ מהגבול עם ישראל, דבר שלא קרה. מבחינתו של הנשיא פוטין, שם המשחק הוא שמירת היציבות בסוריה ושמירה על הנשיא הסורי בשאר אסד, הנשיא הסורי הוא זה שנותן לרוסים את הלגיטימציה להקים בסיסים צבאיים קבועים בארצו, באמתלה שהם "אורחים" שהוזמנו על ידו. לכן, רוסיה כועסת על התקיפה הישראלית האחרונה בסוריה, היא רואה בה מהלך המערער את היציבות של המשטר הסורי ופגיעה בכבודו של הנשיא אסד, סגן שר החוץ הרוסי מיכאיל בוגדנוב גינה את התקיפה הישראלית בסוריה ואמר כי מדובר "בטעות ובהפרה של החוק הבינלאומי". אחרי דבריו של בוגדנוב, פירסם משרד החוץ הרוסי הודעת גינוי נוספת נגד התקיפות הישראליות בסוריה: " בתקופה האחרונה ישראל הגבירה את תדירות המתקפות באזור, אנו מודאגים מכך ומייחסים חשיבות עליונה לכיבו הריבונות של סוריה, הפעולות הישראליות גורמות לחוסר יציבות".

האם תשנה ישראל את כללי המשחק?

עכשיו אומרת ישראל שהיא פועלת לשנות את המשוואה שהייתה נהוגה עד כה,שר הביטחון החדש נפתלי בנט הודיע כי "הכללים השתנו וכי המסר שלנו למנהיגי ;אירן פשוט:אינכם חסינים יותר", אולם, המסר החדש של ישראל מופנה ל;אירן ולא לסוריה שהיא המארחת אותה בשטחה. בשנים האחרונות ביצעה ישראל כ-230 תקיפות אוויריות בשטח סוריה בניסיון לעצור את ההתבססות הצבאית האירנית אך לא הצליחה להשיג את המטרה, התקיפות הישראליות שיבשו את קצב התקדמות האירנים אך לא עצרו אותם. לכן, ישראל צריכה להפעיל במקביל לחץ על נשיא סוריה בשאר אסד כדי שהוא, כשליט הריבוני החוקי בסוריה, יעצור את האירנים מלהתבסס צבאית במדינתו. ישנן דרכים שונות כיצד להפעיל לחץ על הנשיא הסורי,למשל, אפשר תחילה להפציץ את ארמונו בדמשק כדי לשגר לו מסר של אזהרה ואחר כך ניתן להתחיל לפגוע במעגל הקרוב של יועציו שנמצא בקשר עם האירנים. סביר להניח שהרוסים יזדעקו להגן על הנשיא הסורי אבל זה בדיוק צריך להיות מנוף הלחץ כדי להבהיר לרוסים שגורלו של בשאר אסד נחרץ אם הוא לא יעצור את ההתבססות הצבאית האירנית בארצו. הצעד הראשון הנדרש הוא שרוסיה תמלא לאלתר את הבטחת הנשיא פוטין לראש הממשלה נתניהו להרחיק את הכוחות האירניים מזרחה למרחק של 80 ק"מ מהגבול של ישראל עם סוריה בדרך ליציאה מלאה של כוחות גיס "קודס" והמליציות הנאמנות לאירן משטח סוריה. היחסים בין ישראל לרוסיה הם טובים ויש להן אינטרסים משותפים, יציאת האירנים מסוריה משרתת גם את האינטרס הרוסי שהרי גם הם רוצים בהחלשת כוח ההשפעה האירני בסוריה. רוסיה הפכה לבעל הבית בסוריה ויש לה אינטרס שהיציבות בה תישמר, היא יכולה לדרוש מבשאר אסד את הרחקת האירנים, אולם ישראל צריכה לעשות את העבודה בשטח ולהבהיר לנשיא הסורי באמצעים צבאיים כי משטרו בסכנה וכי כללי המשחק השתנו.