פסגת האינטרנט השנתית בליסבון היא פסטיבל וודסטוק של החנונים, ש-70,000 מהם התכנסו במשך שלושה ימים בבירת ליסבון מוקדם יותר החודש. אבל החגיגה מסתירה את העצבנות הגוברת של שחקני הפינטק – היי-טק לענף הפיננסים. דומה שענקי ההיי-טק, על מיליארדי משתמשיהם, החליטו להרוס להם את המסיבה – מדווח אקונומיסט.
אמזון ואפל השיקו כרטיסי אשראי, פייסבוק הודיעה על שיטת תשלום חדשה, גוגל הודיעה שבשנה הבאה תציע ניהול חשבונות עו"ש.
כל צעד שכזה בפני עצמו אינו משמעותי, אך כולם יחדיו מלמדים על הסלמת המגמה העשויה לעצב מחדש את ענף הפיננסים. עד כה התרכזו ענקי ההיי-טק באמצעי תשלום: Apple Pay ו-Google Pay הם ארנקים דיגיטליים המאפשרים לשלם, אך לא מבצעים עסקות ואינם גובים עמלות. גוגל שומרת את המידע על ההעברות, אפל אינה עושה זאת. Facebook Pay שומרת מידע כדי שהמשתמשים בשירותיה השונים (פייסבוק, מסנג'ר, ווטסאפ ואינסטגרם) לא יצטרכו להקליד אותו מחדש בכל פעם. Amazon Pay פועלת בצורה דומה, כולל באתרים הקשורים עימה.
המשותף לכל אלו הוא שיעור החדירה הנמוך שלהם: לגוגל יש 12 מיליון משתמשים בארה"ב – פחות מ-10% מכלל משקי הבית. רק 14% ממשקי הבית שבידיהם כרטיסי אשראי משתמשים בשירות של אמזון יותר מפעמיים בחודש. בחודש אוקטובר היה שיעורם 5% בלבד ממספר משתמשי פיי-פאל.
את זה רוצים ענקי ההיי-טק לשנות על-ידי כניסה לבנקאות קמעונאית, מסביר אקונומיסט. מאז המשבר הפיננסי של 2008, הנפקת כרטיסי אשראי היא אחד התחומים המפוקחים ביותר במגזר הפיננסי, מה שמגביל את ההכנסות והרווחים. אז מדוע שענקי ההיי-טק ירצו להפוך לבנקים? למעשה, הם עדיין לא יודעים בדיוק מה ברצונם לעשות, אבל קרוב לוודאי שאינם רוצים להיות בנקים.
בשורה התחתונה, בנק הוא מפעל שהופך הון למוצרים פיננסיים ולכוח קנייה. ההון והמוצרים הפיננסיים נתונים לפיקוח כבד, ובזה ענקי ההיי-טק אינם מעוניינים. לכן הם משתפים פעולה עם בנקים: כרטיס האשראי של אפל מונפק בידי גולדמן-זאקס, ושל אמזון – בידי צ'ייס מנהטן, אמריקן אקספרס ו-Synchrony; ואילו חשבונות הבנק של גוגל יופעלו בידי סיטיבנק.
מה שמעניין את ענקי ההיי-טק הוא ההפצה של המוצרים הפיננסיים. המערכות המתוחכמות שלהם והעדר הסניפים יאפשרו להם להקטין משמעותית את העלויות, ומה שחשוב יותר – הפצה כזו תסייע להם להגדיל את מספר המשתמשים בשירותי התשלום הקיימים שלהם, ולהגביר באופן כללי את השימוש בשירותיהם. אבל מעל הכל, הענקים רוצים מידע. הם כבר יודעים כיצד לנתח את העדפות הלקוחות על-ידי ניתוח היסטוריית הגלישה שלהם, אך הרגלי קנייה מועילים יותר: ניתן יהיה לכוון פרסומות לפיהם.
ייתכן שיידרש זמן עד שענקי ההיי-טק יגיעו לשם, מדגיש אקונומיסט. הבנקאות הקמעונאית יציבה מאוד: רק 8% מן האמריקנים מחליפים בנק מדי שנה. אבל כניסה של ענקי ההיי-טק תגביר את ההיצע, שירותים חינם וחוויית משתמש עשויה למשוך את הלקוחות אל השחקנים החדשים, במיוחד אם יידעו שבנק מוכר מעניק גיבוי לשירותים אלו. גם המלווים עשויים לקבל בברכה את ענקי ההיי-טק, לפחות בשלב הראשון, משום שהללו יוכלו לחסוך להם מחצית מעלויות ההפצה.
עם זאת, בהמשך הדרך עשויים הבנקים לגלות שהתחרות החדשה פוגעת בהם והם יתחילו להשיב מלחמה שערה. ייתכן שהם ייאלצו לוותר על מידע ועמלות. הם עלולים לגלות שחלקם מצטמצם להענקת הלוואות במרווחים קטנים. הצטמקות הרווחים עשויה להוביל לגל של מיזוגים ואף סגירת בנקים.
נכון לעכשיו, המאסדרים מתייחסים עקרונית בחיוב להגברת התחרות בתחום הפיננסי, אותה הם רואים כגורם שיוביל ליותר חדשנות מצד השחקנים הוותיקים. אבל מגמה זו עשויה להשתנות אם ענקי ההיי-טק ייכנסו למשחק. הממונה על התחרות באיחוד האירופי, מרגרט וסטייגר – שלא היססה להטיל קנסות של מיליארדי אירו על ענקי ההיי-טק – אמרה בליסבון, כי התחזקות-יתר של חברות אלו עלולה לסכן את הדמוקרטיה. "אנחנו מבינים את הפוטנציאל, אבל נצטרך לשלוט בצד השלילי", הבהירה.
