X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  תחקירים
האמת על מלחמת העצמאות: הכרעה – פרק 9

הכרעה בטבריה (ט') - הערבים נשברים

מאמצים לבטל את האולטימטום שנתן ליהודים הבריגדיר קון; פגישה של נציגי היהודים עם מושל המחוז אוונס; בהשתדלות אנשי הסוכנות היהודית בוטל האולטימטום ומושל המחוז נתן ליהודים יד חופשית למשך שלושה ימים; התנגדות מפקד הגליל העליון אורי יפה להעביר פלוגת פלמ"ח לקרב משמר העמק; מבצע החשת אספקה דרך הים לעמדת ההגנה בעיר העתיקה; הערבים נשברים
▪  ▪  ▪
טבריה [צילום: דוד כהן/פלאש 90]

>
>

״כמה זמן זה יימשך?״

כל הבוקר של 13 באפריל השתדלו אנשי-הקשר של הסוכנות היהודית ושל ההגנה עם האנגלים אצל פקידים בכירים ומפקדים צבאיים בריטים, בחיפה ובירושלים, להעביר את רוע הגזירה ולא לממש את האולטימטום שהציג הבריגדיר קון. לא היה זה יום מתאים להטריד את הבריטים בהשתדלויות. בירושלים התחולל טבח שיירת הר-הצופים ובגזרת משמר-העמק ניטש הקרב המכריע. הבריטים עמדו לממש את איומם ב-12 בצהריים. הטבריינים ספרו את הדקות. אופטובסקי שלח את צחר ואת תג'ר לדבר על ליבו של מושל המחוז אוונס. המושל חיכה להם בכניסה לבניין הממשל, עם סגנו ועוזריו, ושאל: "מה תשובתכם? אתם מוציאים את אנשיכם מהעיר העתיקה או לא?"
תג'ר: "לא אדבר איתך כאן, נעלה למשרד ונשוחח."
אוונס: "אין לך תשובה."
תג'ר: "יש לי תשובה, אך אתן אותה רק במשרד."
אוונס: "אין לך תשובה."
"משה, בוא, נסתלק", אמר תג'ר לצחר, והשניים הלכו לכיוון מכוניתם. המושל רץ אחריהם ושאל: "האם מתנהל משא-ומתן בין היהודים לערבים?". משלא קיבל תשובה אמר להם: "אם לא יפנו היהודים את העיר העתיקה, על ראשיכם תחול האחריות למה שיקרה."
"היהודים לא יתפנו, והאחריות תחול על ראש הבריטים", ענה לו צחר. צחר ותג'ר ראו את התותחים שהובאו מהמחנה הצבאי הסמוך לחצר בית המושל.
אבל בחיפה שכנע באותו זמן איש הסוכנות היהודית הרי ביילין את מפקד כל צפון הארץ הגנראל יו צ'ארלס סטוקוול לבטל את האולטימטום, והנציב העליון סר אלן קנינגהאם אישר את הביטול. ביילין הודיע על הצלחתו לאנשי ההגנה מטבריה ואף-על-פי-כן היו הטבריינים אחוזי חרדה לקראת השעה הגורלית. השעה 12 בצהריים הגיעה. הבריטים לא הפגיזו. דקות אחדות אחרי 12 נקראו תג'ר וצחר למפקדה של אנדרסון, ושם חיכה להם מושל המחוז ושאל שוב אם יש מגעים בין נציגי היהודים לנציגי הערבים.
"לא", השיבו השניים.
"אל תירה ביהודים", אמר אוונס לאנדרסון.
"אני מקבל פקודות רק מהבריגדיר קון", ענה לו אנדרסון.
"זאת פקודה מהנציב העליון", אמר אוונס, ואז פקד אנדרסון על עוזרו לבטל את הכוננות להפגזה ולהחזיר את התותחנים והתותחים לבסיס שממנו הובאו.1
"חזרתי למשרדי, ואז צלצל הטלפון", סיפר צחר. "מושל המחוז מבקש ממני לחזור למפקדה. באתי. הוא פתח את השיחה בשאלה: 'מה יהיה הסוף?‘
"עניתי: ‘אתם חוזרים לאנגליה. יש מלחמה בינינו וביו הערבים על גורל הארץ. מוטב שלא תתערבו, ונגמור מהר.‘
"‘כמה זמן זה יימשך?‘ שאל המושל.
"‘אם לא תתערבו, נגמור את העניין בטבריה בשלושה ימים.‘
"המושל הבריטי זימן לי את הפתעת חיי, ואמר: ‘שלושה ימים לא נתערב.‘ פרשתי ממנו בידידות ודיווחתי למפקדה שיתחילו לפעול לפני שהבריטים יחזרו בהם. היה לי ברור שהמושל התכוון למה שאמר, ושהוא ייתן לנו יד חופשית לשלושה ימים."2
האיום הבריטי בוטל אבל האיום הערבי נשאר בעינו. מפקד גדוד "ברק" יצחק ברושי הגיע לטבריה ב-13 באפריל. הוא סיפר: "מפקדת העיר הייתה במלון ‘גוברמן‘. שם פגשתי את אופטובסקי. דיברתי בקשר עם ריקלין והבנתי שהוא לחוץ. מולא כהן הגיע לטבריה והיה מעוניין לפתוח את הדרך לגליל. סיכמנו שנשתף פעולה ושהפלמ״ח יסייע לנו לגרש את הערבים. המודיעין קיבל ידיעות מעודדות שכמה ממנהיגי הערבים כבר שוהים מחוץ לטבריה, ויש להם קשר טלפוני רצוף עם העיר. התחברנו לקווים שלהם והאזנו לשיחותיהם, שהעידו על ערעור חומרי ונפשי. הבנתי שזה הזמן לפתוח בהתקפה. בשלב הראשון שלחתי תגבורת ואספקה למחלקה של ריקלין. האפשרות היחידה להגיע אליה הייתה דרך הים. מקיבוץ עין-גב יצאו ארבע סירות לעיר העתיקה. התקפת-הסחה גדולה סייעה לנחיתה. את הפיקוד על מבצע הנחיתה הטלתי על יצחק שוסטרמן."3

הנחיתה

בפקודת המבצע הוגדרו משימותיו: ״הגשת עזרה למחלקת החי״ש בעיר העתיקה, כוח אדם, תחמושת, מזון וציוד אחר; תקיפת האויב במטרה להשמיד את כוחותיו ולפוצץ את עמדות הצלפים שלו." שתי כיתות חי״ש יצאו מטבריה למושבה כינרת ב-13 באפריל בשעה 10 בלילה, כדי להפליג ממנה לעיר העתיקה. שלוש וחצי שעות לפני כן הודיעו ממטה חטיבת "גולני" מיבניאל למג״ד ברושי שאנשי הפלמ״ח יבצעו את משימתם בעוד יום או יומיים, וברושי ביקש שאנשי הפלמ״ח יצוידו בארבעים רובים, עשרים סטנים, שלושה מקלעים וחומרי נפץ.4
הפלמ״ח לא היה אמור להשתתף במבצע הנחיתה וההטעיה של 14-13 באפריל. מפקד הגליל העליון אורי יפה טילפן למטה הפלמ״ח בתל אביב ולמטה "גולני" ביבניאל והודיע שהוא מתנגד להעברת פלוגה מהגדוד השלישי של הפלמ״ח לגזרת משמר-העמק. הוא נימק: "דרך עמיר סגורה, דרך דפנה סגורה, טבריה סגורה ואין אפשרות לעבור לגליל... ישנם מחסומים, מוקשים ומארבים של כנופיה מגי'ב-יוסוף... אנו דורשים לא לקחת את פלוגת (ראובן) נצר ממגדל. מחכים להוראה. אנו מתכננים פעולה חזקה בדרכי עמיר ודפנה, ייתכן שתבוצע הלילה, ופעולה רצינית בטבריה, אם תישאר פלוגת נצר (במגדל)."5
מנדל נין, חבר עין גב, שהיה שומר שדות ודייג, הפליג בסירתו למושבה כינרת. הוא כתב: "תכלית הפעולה אינה ידועה (לי)... את ההפלגה ואת הכנותיה יש לבצע בטקט וללא פרסום. נחפזתי אל המזח. שם כבר היו כל הדייגים הוותיקים, שעשו הכנות כמו לקראת ליל דיג רגיל. זה שוחה אל הסירה העוגנת בלב ים, כדי להביאה אל החוף, וזה שואב מים מן הסירה, אלה בודקים משוטים ומתאימים אותם לסירות. אני בסירתי... הפעם אינני מעמיס רשתות... שעה שלמה נמשכת הנסיעה, בסערה מערבית קלה. כשהגענו לחצר כינרת נודע לנו כי לשווא נזדרזנו. ההפלגה לא תתחיל אלא בחצות... אחרי חצות... הגיעה מכונית והביאה יחידת חיילים, חמישה ארגזי ציוד ותחמושת. איש טבריה (מפקד המחלקה עזרא לוי) בא לשמש מורה¬ דרך. מפקד הפעולה (יצחק שוסטרמן) הסביר את התוכנית ונתן את ההוראות האחרונות. הוטל עלינו להחיש תגבורת ואספקת ליחידה הנצורה בעיר התחתית של טבריה שהיא כולה מאוכלסת ערבים... הנצורים יתנו סימני אור מוסכמים, כדי שנדע בתכלית הדיוק את הגזרה הנכונה שבה יש לגשת אל הרציף... ראינו את מספר האנשים ואת כמות האספקה שיש לקחת ונוכחנו לדעת שזה מעל לכוח קיבולן של סירותינו. לא הייתה ברירה אלא לפנות מיד לדייגי מעגן, שיבואו לעזרתנו. העירונו שני דייגים, שקיבלו את הכשרתם עם דייגינו, והם הופיעו מיד עם סירת דיג נוספת. כל הציוד הועמס. על הסירה שלי הועמסו ארגזים כבדים עם רימוני-יד ופחי דלק. מלבד זה עלו עליה ארבעה מאנשי התגבורת. בסופו של דבר הייתה הסירה עמוסה עומס רב. הרהרתי בליבי: מי פילל ומי מילל שדוגה עלובה זו, אשר ריח חריף של דגים עולה ממנה כל ימות השנה, תעלה לגדולה ובן-לילה תיהפך ל'ספינת-פשיטה'.
"בסירת המנוע הקטנה היו מפקד הפעולה עם מכשיר אלחוט ועוד כמה מאנשי התגבורת. סירות-הדיג נקשרו, בזו אחר זו, לסירת המנוע, והשיירה הפליגה אל האפלה. הסירות חתרו במרחק ניכר לחוף. ככל שהתקרבנו לטבריה הואט קצב הנסיעה. מפקד הפעולה שידר באלחוט קריאות למגיני טבריה אשר בעמדות: ‘הלו! הלו! אנחנו מגשימים את ההבטחות שלנו. עשו שמח כפי שהבטחתם.‘
"לפני חמי-טבריה נעצרה סירת המנוע. הלילה היה אפל מאוד והים היה שקט. לילה יפה לפעולה. סירת-המנוע הטילה עוגן וארבע סירות-דיג חתרו קדימה בשורת-עורף. הטפיפה הקלה והקצובה של המשוטים על-פני המים הפריעה את השקט. לפתע ראינו את סימני-האור המוסכמים. היינו רחוקים ארבע מאות מטרים מן החוף. אז הפריעה את השקט התקפת-הסחה אדירה מכלי-יריה רבים, שהוטחה על העיר הערבית. נשמעו התפוצצויות של פגזים וצרורות ארוכים של מקלעים. כל העיר התחתית הוארה בברק הכדורים הניתכים."6
מבתי המלונות "אדלר", "אוסגוט" ו״גלי-כינרת" ירו אנשי גדוד "ברק" מיבניאל ומעמק-הירדן ואנשי חי״ם טבריינים מכל הכלים שהיו ברשותם החל משעה שתיים אחרי חצות, וחוליות אחרות הסתערו על עמדות הערבים וזרקו עליהן רימונים. "הערבים היו במבוכה", סיפר ברושי. "הם ירו אש מחושבת, צעקו ורצו בין הבתים. אחרי זמן קצר נטשו את העמדות הקדמיות. רק אחרי הפיצוצים התארגנו וירו אש חזקה, בעיקר ממרגמות, ללא כיוון וטיווח." בפעולת ההסחה הושמדו שלוש עמדות של הערבים ובית. אחר-עשר לוחמים ערבים נהרגו. מהלוחמים היהודים לא היו נפגעים.7
תוך כדי פעולת-ההסחה התקרבו הסירות אל החוף. "ראינו כדורים נותבים עפים בכיוון אלינו", סיפר מנדל נין. "אנשי התגבורת שכבו על תחתית הסירה, ואנו, החותרים, המשכנו לחתור בקומה זקופה. קרבנו אל הרציף. כדורים זמזמו מעל לראש, פגעו במים והתיזו עלינו רסיסי-רסיסים... הרי בים אנו ולא ביבשה, כאן אי-אפשר להתחפר. אם ייפגע ארגז הרימונים נתרסק כולנו. ובכן לחתור, קדימה, קדימה! החתירה מכברת-הדרך האחרונה עד הרציף הייתה קשה ומעייפת. הסירה הייתה עמוסה יתר על המידה. נעצנו את עינינו בסירה שלפנינו ותתרנו אחריה. כמעט הגענו לרציף.
תזמורת-האש ניגנה בכל הכלים. לפתע נעלמו סימני האור אשר על החוף. מה קרה? רגע של יאוש. אנו ממשיכים לחתור. מסתבר שהגענו לקיר הרציף. לא חלפו שניות מעטות והופיעו דמויות רבות. הנצורים הופיעו לפרוק את האספקה ולקחתה. דמויות רצות ונופלות. דמויות גוררות ארגזים כבדים ומשתטחות על המרצפות. כדורים רבים מזמזמים בלי הרף. אנו ממהרים לפרוק את המטען מעל הסירות. אחד מהבחורים שלי מהסס אם לקום ולצאת מהסירה. מזרזים אותו בדחיפה. לא חלפו כמה רגעים והסירה הייתה ריקה. כל האנשים וכל האספקה הגיעו אל הבית הנצור, בשלום וללא כל תקלה, וסירותינו מפליגות בחזרה."8
אברהם ריקלין כתב: "אנשי התגבורת עברו בתוך האש, תפסו עמדות והבטיחו את מקום הנחיתה, ותוך-כדי כך פרקנו את האספקה שהגיעה. ההעברה נמשכה כעשר דקות והסירות חזרו בלי שהצלחתי להיפגש עם שוסטרמן. המצרכים הועברו למרתף. חילקתי את האנשים לשני בלוקים, כדי שישמשו רזרבה לשעת הצורך."9
הרי הודעת המג״ד ברושי בטלפון מטבריה למטה-הגדוד בקבוצת כינרת, ב-14 באפריל לפנות בוקר: ״בוצעה פעולת העלייה לאזור המוגן בעיר העתיקה. הוכנסו אנשים, ציוד ומצרכים. לכולם שלום. פוצצו שתי עמדות ערביות וכן נעשו פעולות הסחה."10 ברושי סיפר: "קולונל אנדרסון, מפקד הכוח הבריטי שחנה באיזור, שהה על החוף בזמן הפעולה. אחרי שנגמר הכל ביקש להיפגש עם מתכנן הפעולה ולהביע לו את הוקרתו. סירבתי. ראינו בבריטים אויבים, ולא ידעתי מה הוא זומם."11 את תוצאות המבצע סיכם ברושי שמונה שנים אחר המלחמה: "השינוי שציפינו לו בא. הייתה רוח אחרת מסביב. העיר נשמה עמוקות בהרגשה כי אכן החל המבצע לשחרור העיר. אף הערבים שפטו כך. למחרת ליל הנחיתה קלטו אנשי המודיעין שיחה טלפונית בין ערבי איש טבריה לאחד מנכבדי טבריה ששהה בנצרת. השיחה מסתכמת במשפט קצר אחד: 'עוד לילה כזה ואבדנו.' משהשגנו את המטרה הראשונה - המחלקה הנצורה נהפכת לכוח תוקפני בעורף האויב - ניגשנו לשלבים הנוספים."12
________________
בשבוע הבא: ברית אינטרסים בין היהודים לבריטים בטבריה; ראשי החמולות של הערבים נטשו את טבריה; השמדת בית הערבייה העשירה משכם, סית מחפוזה, ששימש את מִפקדת הכוחות הערביים; יחידת הפלמ"ח לא ביצעה את משימתה עקב נוכחות בריטית; מידע שהלגיון הירדני מתכונן לפרוץ מֵעֵבֶר הירדן לטבריה; שיקולים לדחות את ההתקפה ביום אחד, כדי להתכונן טוב יותר, ודרישת הפיקוד הממונה לתקוף מיד; ביצוע כל המשימות, כמעט ללא קרב, בעקבות בריחת הערבים.

תאריך:  29/11/2019   |   עודכן:  29/11/2019
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות אורי מילשטיין לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הכרעה בטבריה (ט') - הערבים נשברים
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
צחר ותגר, שני יהודים ששמרו
ראומה  |  29/11/19 15:46
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אורי מילשטיין
הקרב והטבח בכפר נאסר א-דין; פאניקה אחזה בערבים בטבריה; הבריטים נותנים אולטימטום ליהודים לנטוש את העיר העתיקה; היהודים דוחים את האולטימטום; הערבים מפגיזים במרגמות עמדה יהודית בעיר העתיקה
יואב יצחק
גילויים נוספים: הקשר העסקי בין עמוס ליברמן ויעקב ליברמן לבין היזם משה ישעיהו, עמו נפגשו בחשאי במוסקבה ביולי 2018, מעורר תהיות    העובדה שמשרד הביטחון בראשות ליברמן שחרר חודש לאחר מכן שטח אש בנגב לטובת היזם ישעיהו - על-אף התנגדותו לכך במשך 19 שנים, מחייבת את הרשויות לבדוק ו/או לחקור פרשה זו    שי ניצן שהיה אחד הפרקליטים שהובילו סגירת תיק החקירה לליברמן בפרשת חברות הקש, הוא המאתרג הראשי את ליברמן בפרשת ישראל ביתנו
אורי מילשטיין
מפקד המרחב הבריטי, הקולונל אנדרסון, דורש מארגון ה"הגנה" לפנות את כוחותיו מהעיר העתיקה, ונענה בסירוב; הבריטים הכריזו על הפסקת אש לארבעים ושמונה שעות; חילופי אש בין כוח ערבי ברכס שייח' קדום, ממערב לטבריה, לבין כוח של גדוד 12 מהגליל התחתון; מפקד הגדוד השלישי של הפלמ"ח, מולא כהן, הודיע למפקדי טבריה כי פקודיו יתקפו את טבריה העתיקה על-מנת לפרוץ את הדרך לגליל העליון שנחסמה על-ידי הערבים; קרבות בלתי פוסקים ברובע היהודי בעיר העתיקה
אורי מילשטיין
תגבורת בפיקוד אברהם ריקלין מגיעה לטבריה מיבנאל ותופסת עמדות בעיר העתיקה; התקפות ערבים על כוח ריקלין; יהודייה זקנה נשרפה למוות במשוריין; תגבורת הגיעה לערבים מנצרת; טעות בהערכת המצב של ערביי טבריה; רצח אחד-עשר אזרחים יהודים בשוק ב-8 באפריל; קמב"ץ גולני, נחום גולני, מבקש מסמג"ד הגדוד השלישי של הפלמ"ח, משה קלמן, לשלוח תגבורת לטבריה
יואב יצחק
ישראל ביתנו וליברמן בראשה הפעילו מערך של עמותות, בהן: עמותת עזרא העולמי, עמותת ביתנו עולמי, ועמותת הפורום העולמי של יהודים דוברי רוסית    העמותות שתוקצבו בחלקן מכספים קואליציוניים ומתקציבים ממשלתיים - שגויסו בסיועם של בכירי ישראל ביתנו, פעלו כזרועה הארוכה של ישראל ביתנו ולשם האדרת שמו של ליברמן    פעילות זו סותרת את החוק    למרות זאת, ליברמן טרם זומן לחקירה    ראו גם: תגובת הפרקליטות ותגובת News1.
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il