במשך חודשיים זועזעה עירק מהפגנות. רבבות בני אדם, זועמים על השחיתות, הממשל הקלוקל והאבטלה, יצאו לרחובות בבגדד ובדרום השיעי. הממשלה הבטיחה רפורמות. כוחות הביטחון ירו אש חיה על המפגינים. שום דבר לא עבד. שלשום (29.11.19) קרא חכם הדת השיעי הראשי של המדינה, עלי א-סיסטאני, לשינוי בממשלה. ראש הממשלה, עאדל עבד אל-מהדי, התפטר.
ההתפטרות באה לאחר הסלמה ניכרת באלימות, מזכיר אקונומיסט. יומיים קודם לכן הציתו מפגינים בעיר נג'ף את הקונסוליה האירנית, ולמחרת תקפו את אחד מאתרי הדת השיעיים החשובים בעיר; הם נהדפו בירי כוחות הביטחון. בעיר נסיריה, גם היא בדרום עירק, הרגו כוחות הביטחון 25 מפגינים ופצעו 160. בחודשיים של המהומות נהרגו לפחות 400 בני אדם.
שני הצדדים יודעים שהתפטרותו של אל-מהדי אינה סוף הסיפור, מדגיש אקונומיסט. להפך: היא עשויה לסמן את תחילתו של מאבק חדש על השליטה במדינה. רבים מן המפגינים (שרובם שיעים) רוצים להפיל את השיטה הפוליטית כולה, המחלקת את המשטר בין הסונים, השיעים והכורדים ואשר גרמה לשקיעתה של עירק בשחיתות. ועוד נקודה חשובה: השיעים המרכיבים את רוב הפרלמנט משתפים פעולה עם אירן.
הללו אמורים לבחור את מחליפו של אל-מהדי, אך הם חלוקים בדעתם בנוגע להתמודדות עם המהומות. כמה מן הפוליטיקאים השיעים תומכים בעוד יריות. ביניהם נמצאים האדי אל-עמארי וקאיס חזאלי, המשתפים פעולה עם קאסם סולימאני ממשמרות המהפכה האירניים. לטענתם, ראש הממשלה הבא צריך להיות אכזרי יותר. פוליטיקאים אחרים טוענים שיש להידבר עם המפגינים.
רבים מצפים שהנשיא, ברהאם סאלח, ימלא תפקיד מרכזי. הוא סוני-כורדי שעורר את חמתו של אל-מהדי בכך שגינה את השימוש בנשק חם. החוקה העירקית מאפשרת לו לשמש כראש הממשלה (בפועל) עד שהפרלמנט יבחר את ראש הממשלה הקבוע. סאלח טרם הרים את הכפפה, אך קריאתו להקים ממשלת טכנוקרטים זכתה לתמיכתו של מוקטדה צדר, איש הדת השיעי העומד בראש הסיעה הגדולה ביותר בפרלמנט. צדר נהנה מבסיס תמיכה נרחב בשכונות המצוקה של בגדד ובצרה, העיר השנייה בגודלה במדינה. לדבריו, הממשלה החדשה צריכה לשנות את חוק הבחירות כדי להחליש את הגוש השיעי ולקיים בחירות בהקדם.
להערכת אקונומיסט, צעדים כאלו עשויים לספק את המפגינים – אך גם הם מפולגים. מספר הולך וגדל מביניהם אינם רוצים קשר כלשהו עם הממסד הישן, כולל צדר. יש הסבורים שהוא מנסה להרוויח זמן ושהוא פועל בשליחותה של אירן, בה בילה זמן רב לאחרונה. המצב עלול להחמיר, והקולניים שבין המנהיגים בשני הצדדים יהיו מי שיעודדו את האלימות.
