X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
עליית מחירי הדלק באירן הובילה למחאות רחבות היקף שגבו קורבנות ניכרים. אירנים רבים תולים את האשמה למצבם הכלכלי בשליטיהם, המעדיפים לקדם מדיניות חוץ התפשטותית על חשבון רווחת נתיניהם. בדומה לעבר נתקלה המחאה בתבנית שפיתח הממסד הביטחוני להתמודדות עם הפגנות, המיושמת אף במדינות אחרות הנתונות להשפעתה של טהרן
▪  ▪  ▪
[צילום: IRIB via AP, File]

בבוקר יום שישי ה-15 בנובמבר גילו אירנים רבים לתדהמתם כי לא זו בלבד שמחיר הדלק עלה בחמישים אחוזים (מ-1000 ל-1500 טומאן לליטר) אלא שמחיר זה יוגבל לשישים הליטרים הראשונים בכל חודש (באמצעות כרטיסי תדלוק) שלאחריהם ירקיע מחירו ל-3000 טומאן לליטר. תקנה זו החזירה הלכה למעשה את מדיניות ההקצבה שהייתה נהוגה בימיו של הנשיא אחמדינג'אד ובוטלה על-ידי ממשלת רוחאני בשנת 2015.
למרות שמדיניות ההקצבה (וסבסוד מוצרים) אינם זרים לאזרחי אירן והונהגו בתקופות שונות במטרה לענות על מצוקות חברתיות וכלכליות, האוכלוסייה רגישה באופן מיוחד לתנודות מחירים בשוק הדלק - ולא רק בשל אפקט השרשרת והתייקרות מחירים במגוון רחב של תחומים ובכלל זה מוצרי צריכה בסיסיים.
העובדה כי אזרחי אירן רואים עצמם כבעלי זכות בסיסית ליהנות מעתודות הדלק והאנרגיה המופקות ממשאבי הטבע של ארצם אינה ניתנת לערעור. רבים זוכרים כיצד כרטיסי התדלוק המסובסדים הפכו בנקל לפריט הנסחר בשוק השחור והגבירו את רף השחיתות וחוששים שהמהלך האחרון יאיץ את האינפלציה הדוהרת, מה גם שהמחיר שנקבע במסגרת כרטיס התדלוק המוזל (60 הליטרים) גבוה בחמישים אחוז מהמחיר הקודם. יתרה מזאת, פעם אחר פעם מגלים האירנים כי מדיניות החוץ ההתפשטותית שמוביל הממסד הביטחוני בעידוד המנהיג העליון גובה מחיר כלכלי יקר שמקשה על תנאי מחייתם.
הכרזתו של הנשיא רוחאני כי הכסף מההכנסות ישמש אך ורק לתמיכה בשכבות האוכלוסייה החלשות וכי ההחלטה לא נבעה מהסנקציות האמריקניות אלא נועדה "עבור 60 מיליון איש בעלי הכנסה נמוכה" לא הביאה להרגעת הרוחות, וכהרף עין התפשטה המחאה בערי אירן בהיקפים שהפתיעו את המשטר. בדומה להפגנות בראשית 2018, אף הפעם לוותה מחאת ההמונים בקריאות אנטי-ממסדיות חריפות. מעבר להתקהלויות וחסימת כבישים הופנה זעם האזרחים לעבר מאגרי הדלק, תחנות הדלק, בנקים ומבני ציבור שהוצתו על-ידי ההמון.
תגובת המשטר לא אחרה לבוא וכללה רצף פעולות המאפיינות את דרכי התמודדותו עם מחאות אזרחיות, שיושם בדיכוי הפגנות הסטודנטים בשנת 1999 כמו גם בדיכוי המהומות ב-2009 ו-2018:
  • הזרמת כוחות שיטור ובסיג' נרחבים להרתעת המפגינים ולמעצר העומדים בראשם תוך חסימת הרשתות החברתיות למניעת העברת מידע בנוגע למיקום ושעות המחאה. במקביל הטיל המשטר איפול תקשורתי וחסם את המרחב האינטרנטי על-מנת לשבש את הקשר עם גורמי פנים וחוץ כאחד - דבר שהקשה על סוכנויות הידיעות לדווח על ההתרחשויות בזמן אמת.
  • אפיון המפגינים כמוכוונים על-ידי גורם חיצוני (קרי אויבי הרפובליקה האיסלאמית ובראשם ארצות הברית, סעודיה, וישראל) במטרה לשמוט את בסיס המחאה באמצעות דה-לגיטימציה ולהטיל דופי במניעיה - דפוס פעולה נפוץ בקרב משטרים רודניים במזה"ת להסטת תשומת לב מכישלונות ומחדלים.
  • צעדים אלימים לפיזור ההפגנות ובכללם ירי רימוני גז מדמיע בכינון ישיר וירי חי על המפגינים שהוביל למספר רב של הרוגים ופצועים. נכון לכתיבת שורות אלה נראה כי המחאה הקיפה כמאה ערים ברחבי אירן והביאה להרג של למעלה מ-115 מפגינים ולמספר רב של פצועים (למרות מאמצי המשטר להסתיר עובדות אלה).
  • ארגון הפגנות-נגד התומכות במשטר ככלל ובמנהיג העליון בפרט, במטרה להטות את אופן הצגת ההתרחשויות באמצעי התקשורת ולשנות את תודעת ההמונים תוך יצירת מצג לפיו חלק גדול מהעם אינו מזדהה עם המוחים. (מעניין לציין כי מתכונת פעולה זו מיושמת בעת האחרונה גם בלבנון ובעירק ע"י המשטרים המוכוונים ומונחים על-ידי הרפובליקה האיסלאמית.)
לטענת המשטר האירני עלה בידו להשקיט את המחאה ולכלוא את מנהיגיה. בין אם נכונה טענה זו ובין אם לאו, אמצעי הדיכוי אינם פותרים את הבעיות הכלכליות החמורות הנובעות מהירידה בהכנסות הנפט המהוות 37% מתקציב המדינה. יתר על כן, ההשפעות המצרפיות של התייקרות הדלק, כעליית מחירי התחבורה הנאמדת כבר עתה ב-20%, יפגעו בראש וראשונה בשכבות החלשות.
התייקרות מחירי הדלק הובילה לפיכך לסערה אף במרחב הפוליטי האירני. מתנגדי רוחאני לא החמיצו את ההזדמנות לבקר אותו ואת מדיניותו ודומה כי במבנה ההיברידי הסבוך המאפיין את הרפובליקה האיסלאמית, בו מתקיים וויכוח מתמיד על עתיד המדינה ודרכה של המהפכה, הייתה הפעם ידו של הנשיא על התחתונה, שכן המנהיג העליון העביר בראשית המשבר ביקורת מרומזת על תפקוד הממשלה והאופן בו היא מפקחת על מחירי הדלק (ובהמשכו הסתייג מהמפגינים וכינה אותם "אנרכיסטים וחוליגנים").
הנזק הכלכלי שנגרם עקב המחאה מוערך במיליארדי דולרים, אך אומדן הנזק החברתי לא ניתן לכימות. אומנם תבנית הפעולה שפיתח המשטר להתמודדות עם מחאות חברתיות נושאת פירות מבחינתו ואינה מערערת לעת עתה את אושיות שלטונו. ואולם זהות האינטרסים בין המנהיג העליון לממסד הביטחוני, בדגש על משמרות המהפכה, יוצרת מנוף רב השפעה על מדיניות הרפובליקה האיסלאמית ומרחיבה את הסדק בין הרובד האזרחי, הנתון למצוקות כלכליות מתמשכות, למשטר המוכן לשלם מחיר כבד עבור חתירתו הבלתי נלאית לביסוס מעמדה של אירן כהגמון אזורי.

מבט מבס"א מס' 1,357, 27 בנובמבר 2019
חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן ומחברו של הספר "אירן-ישראל 1963-1948: קשרים בילטרליים בצל שותפות אינטרסים במרחב גאופוליטי משתנה".
תאריך:  01/12/2019   |   עודכן:  01/12/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות הגרעין האירני
עידן יוסף
בכירים אירנים דנו באפשרות לתקוף בסיס צבאי אמריקני, אך החליטו שלא לעשות זאת כדי להימנע ממלחמה עם ארה"ב    מפקד משמרות המהפכה אמר כי ארה"ב, ישראל וסעודיה יושמדו אם "יחצו את הקווים האדומים של טהרן"
אילן ריס
רק שיפור מצבנו האסטרטגי בגזרה האירנית ובגזרה הלבנונית בסיום המלחמה יוכל לפצות במידה הראויה על מחיר הקורבנות והנזקים החומריים שיגרמו לנו האירנים ישירות ודרך שליחים
מירב ארד
הרשויות באירן עיכבו את הפקחית לאחר שעלה חשש שהיא נשואת "חומר חשוד"    מדובר בתקרית ראשונה מסוגה מאז החתימה על הסכם הגרעין
מירב ארד
הדגיש: "הגיע הזמן להגביר את הלחץ על אירן"    ראש צוות הפקחים של סבא"א דיווח כי אירן מסרבת לשתף פעולה עם הפקחים של הארגון
עידן יוסף
בשיחה עם אנשי אגף התקציבים באוצר, דיבר ראש אגף המבצעים אהרון חליוה על התקיפה המיוחסת לאירן בסעודיה, והזהיר כי תקיפה כזו יכולה להתרחש גם בישראל    "אלה לא הפחדות, אלה איומים מתפתחים"    נתניהו: "אירן רוצה להשמיד אותנו"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il