X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
הדילמה הגדולה של נתניהו היא שהוא עומד לדין בפני מערכת משפטית שאין לו בה טיפת אמון ונדרש ממנו להאמין בה אמונה כמעט עיוורת. הדילמה שלנו היא שכמעט מחצית העם משוכנעת שהוא אשם עוד לפני המשפט, והמחצית השנייה - שאיננו טועה ושהוא חף מהפשעים המיוחסים לו
▪  ▪  ▪
[צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

תיאור המצב הפנימי בארץ שנותן עמוס גלבוע במאמר-דעה שלו "שבע הערות על המצב", ("מעריב, 28.11.19) מדויק למדי, למעט בהערה מס' 2, שבה הוא שוגה במספר נקודות מהותיות. את טיעונו הוא מנסח כך: "שדה הקרב הנכון של נתניהו, בכדי להראות שנעשה לו עוול, הוא בית המשפט. שם ולא בכיכרות, ולא על גבם של אזרחי המדינה, הוא צריך להוכיח כי "לא היה כלום" וכי מערכת אכיפת החוק נוקטת כלפיו יחס מפלה. זאת, כמובן, מתוך הנחה שיזכה למשפט הוגן." ... וזה יהיה גם המבחן הגדול של מערכת המשפט הישראלית...". עמדתו דומה לטיעונים דומים אחרים ונפוצים למדי בציבור, ולכן אבחן בעזרתה את הסוגיה כולה.
הרישא בדבריו הוא "טיעון בי"ס" שופרא דשופרא; אולם אליה וקוץ בה. ראשית, ההנחה שנתניהו לבדו צריך לשמור על "טוהר המידות" של המאבק המשפטי ("בבית המשפט ולא בכיכרות...") נותנת שהפרקליטות, היועץ המשפטי, המשטרה והתקשורת המגויסת - אינם חייבים בכך!? כי אם גם הם חייבים בכך, כיצד "מוחקים" מן התודעה את האפקט השלילי וההשפעות הפסיכולוגיות, לעיתים בלתי-מודעות, והרסניות של המערכה הציבורית עד כה, ואצל כל השחקנים האחרים באותו מגרש? אם כבר כיום קובעים משפטנים בכירים שבנסיבות שיצר המסע הציבורי-ל"פי (לוחמה פסיכולוגית) שקדם לפרסום כתבי האישום, אין סיכוי שנתניהו יקבל משפט הוגן, כיצד ניתן לשלוח אותו ל"גוב האריות" כשהוא מצוייד ב"אקמול" עיתונאי ותו לא? איזו המלצה מוזרה היא לסמוך על מערכת מפלילה?! אישית, אינני סומך על היותם של פרקליטים ושופטים נישאים מעם, ומסוגלים לבידול מלא ומוחלט בין שיקול דעתם המקצועי לכלל ההשפעות הרלוונטיות שמולן הם עומדים.
שנית, אם הנחת היסוד היא שקיימת אפשרות, ולו מינורית, שלא יזכה למשפט הוגן - כיצד תגן המדינה על מנהיג פוליטי מחונן שלה, שעומדת לו זכות החפות, מכך שיריבים פוליטיים ואידאולוגיים מנסים למוסס ולמחוק אותה בפועל?! האם משפט בישראל הוא "משחק מזל?" למען הסר ספק אומר שאני עוקב במידה כזו או אחרת אחר תגובות של שופטים בכירים בדימוס, מהם שופטים בבית המשפט העליון. שמעתי לאחרונה, למשל, את דבריו של השופט מצא; אילו היה מכהן עדיין בבית המשפט הייתי אומר שנתניהו צריך לסרב להישפט בפניו - כך, פשוט, חד וחלק.
נתניהו נאשם, אך אשמתו טרם הוכחה; מאידך-גיסא, יסודות כתב האישום, בראש וראשונה בפרשיות 2000 ו- 4000, שנויים במחלוקת חריפה. בתנאים אלה, כיצד מבטיחים שמערכת התביעה וידידיה הפוליטיים והמשפטיים אינם חותרים לנצל ואקום חוקי ומשפטי לחקיקה דה-פקטו נגד "מקרה נתניהו כראש הפירמידה הפוליטית", במסווה של פרשנות משפטית מרחיבה ותקדימית, בדבר מהות עבירת השוחד בפרסום אצל פוליטיקאים? שהרי ידוע לכל, שערב שנת הבחירות 2019, עמדו המערכת הפוליטית והמשפטית על סיפו של מאבק אידיאולוגי-חוקתי נרחב, שנמצא על סדר היום הדמוקרטי שלנו! אני חושד שבעניין זה, אפילו בית המשפט העליון אינו יכול להיות חף מאינטרסים סקטוריאליים.
נתניהו הוגדר כיריב קשה של השמאל, אשר לא הצליח להדיחו בבחירות מזה עשר שנים. בקדנציה של הכנסת ה-20, הפך הוא ליריב קשה גם למערכת המשפטית, משום שהתיר ותמך בחקיקה, העומדת בניגוד ל"תורת אהרן ברק". אילמלא הפלונטר הפוליטי שבושל כאן ע"י הפרקליטות, הייתה קדנציית הכנסת ה- 21 משמשת במה למאבק חוקתי וחקיקתי אדיר בין בית הנבחרים שלנו לבין בית המשפט העליון, ברבים מנושאי-המפתח. על-רקע זה, דומני שאני מבין טוב יותר את דבריהם של הפרופסורים גביזון ופרידמן בשאלת אפסות סיכוייו של נתניהו למשפט הוגן.
עיקר סעיפי האישום נגד נתניהו אינם מעוגנים בחוק מפורש. הם פרשנות חדשה של עבירת השוחד, מותאמת לצורך הדחתו הפוליטית. דרושה לפחות פרשה אחת שבה הוא מורשע בשוחד (על יסוד פרשנות חדשה ומרחיבה של מושג התקבול שחייב להתקיים בפרשיות אלה), בכדי שיודח בוודאות. מבחינה זו המצב השילטוני-חוקתי שלנו הוא בכי רע.
לנוכח דברים אלה ואחרים הדומים להם בפרשיות האחרות, האם לא מתבקש סדר אירועים הפוך לזה שמציע גלבוע? תחילה יתקיים בכנסת דיון משפטי עקרוני בשאלה האם המחוקק רואה בסעיפי האישום של נתניהו ומוזס בפרשות 2000 ו- 4000 עבירות פליליות, ובאילו תנאים. אם תענה הכנסת על שאלה זו תשובה חיובית, יקבע אם החלטה זו תקפה למקרה נתניהו (משום שזו פרשנות בדיעבד) או רק למקרים שיבואו אחריו. או אז, בהתאם לקביעת החוק, תעדכן הפרקליטות את כתבי התביעה ונתניהו, אם יידרש לכך, יעמוד לדין. כתבי האישום הנוכחיים יוקפאו עד לתום החקיקה. במקביל לתהליכים אלה, יתקיימו בחירות לכנסת חדשה והשבעת ממשלה חדשה, שיכהנו כל עוד אמון הציבור וחוקי המדינה יאפשרו להם זאת. אז יחליטו נתניהו והליכוד גם על המשך דרכו הפוליטית. מכל בחינה שהיא, פרשת כתבי האישום הנוכחיים של נתניהו מעוררת ספקות חמורים שאסור להתעלם מהם ולהמשיך בדרך המלך אל עבר גיא בן-הינום, שיַעדו לנתניהו יריביו הפוליטיים והאידאולוגיים.
עוד שגיאה מובהקת של גלבוע היא האמירה: "שם (בבית המשפט - ר. ל.) צריך הוא להוכיח כי לא היה כלום...". לא כך. זכות החפות אומרת בדיוק את ההפך: שם צריכה התביעה להוכיח מעבר לספק סביר שהייתה במעשיו עבירה פלילית. הדילמות הפתוחות כיום נובעות, לפי שעה לפחות, מניסיון לקבוע שנתניהו אשם, עוד בטרם עמד לדין. לכך מסתייעות התקשורת והאופוזיציה בשילוב בין שימוש בכתב אישום באשמות חמורות, כאילו דינו הוא כדין הרשעה, לבין ליבוי יצרים המעוגן בהתנגדות פוליטית, וציטוטים שאינם נוגעים למקרה שעל הפרק והדלפות מגמתיות כביכול מחדרי החקירות, ליצירת גל עכור שיפורר את התמיכה הציבורית והמפלגתית בנתניהו ויאלץ אותו לפרוש מתפקידו כבר עכשיו וללא תנאי. שילוב מהלכים זה לאורך כל דרך החקירה ועד עיתוי הפרסום ועד בכלל הוא למעשה ניסיון הפוטש שבמהלכי הפרקליטות.
עד כאן הדילמה, המעוגנת כולה בפרשיות בגינן הוגשו כתבי האישום, בתוכנם ובאופן בו הגיעה הפרקליטות לאן שהגיעה - "המדוע", "המה" ו"האיך" גם יחד. הדילמה הגדולה של נתניהו היא, אפוא, האם להיאבק לאורך כל דרך החתחתים לשימור זכויותיו וכבודו, או לצאת מהמרוץ תוך חתירה למזעור נזקיו האישיים והמשפחתיים. להחלטתו בסוגיה זו משמעות אדירה לגבי הליכוד כמפלגה ו"הימין" כתפיסה חברתית- כלכלית-לאומית, שגם הן נתונות למתקפה חזיתית נמרצת.
ליוזמות סער ודומיו בליכוד, ניתנת ע"י התומכים בה, ובאותה מידה לפחות גם ע"י יריבי הימין, פרשנות שמתיימרת להיות קונסטרוקטיבית, אולם היא איננה אלא עצת אחיתופל אחת גדולה. מטרתה להכריע את המערכה באמצעות "מסחרה" פוליטית, וללא הקרב הדמוקרטי העיקרי בקלפי. הניסיון להפחיד את הציבור ממערכת בחירות שלישית, הוא ניסיון נואל. מדינת ישראל חזקה מספיק כדי לעמוד בכך. הנזק היחיד, שאינו עניין שראוי לזלזל בו, הוא כלכלי, אולם לדמוקרטיה יש מחיר; אבל גם לסירוס הדמוקרטיה יש מחיר, ומחיר זה ברוב המקרים יקר הרבה יותר (וימים אלה מוכיחים זאת). היתרון המכריע של בחירות כדרך לקבלת הכרעות דמוקרטיות מהותיות, הוא שהיכולת לשקר ולרמות באשר לתוצאה ולמהות, מוגבלת וקשה יותר מאשר בקנוניות פוליטיות סגורות. יוזמי הקנוניות אינם דואגים לליכוד ל"ימין" או למדינה. הם דואגים לאינטרסים האישיים שלהם ואינם בוחלים בהבסת יריביהם, גם אם בגין מעשה זה ישלם הציבור שבחר בהם מחירים כבדים ביותר. אסור שמנהיגות הליכוד שאחרי נתניהו תיתפס כ"כנופיית בוגדים", שעשו יד אחת להפילו עם מתנגדיו מחוץ למחנה הליכוד והימין. הדבר עשוי להיות הרסני דווקא לליכוד.
אין כיום בליכוד אף מנהיג בשיעור קומתו של נתניהו. כל מי שיכנס לנעליו, יגרום לאובדן הישגים ומומנטום לאומי ויצור משבר חמור במפלגה ובגוש, אם יגרום לשינוי בדרך מניפולטיבית בסיוע יריבי הליכוד. לא אתפלא אם נתניהו יכלכל את מעשיו בעתיד הקרוב, לפי הערכתו את מידת הנאמנות לה הוא יכול לצפות מחבריו למפלגה ולגוש הימין. במקום לעסוק בתחליפים לנתניהו (שאינם באמת תחליפים) שיעמדו בראש הליכוד בבחירות הקרובות, מוטב להניח שנתניהו הוא זה שיוביל, ולהציב בפני הציבור, דווקא עכשיו, את היעדים שממשלה בראשותו תחתור לקדם ולקיים בקדנציה הבאה, כהתחייבות לציבור, עם דגש מיוחד על נושאי הפְנים.

תאריך:  01/12/2019   |   עודכן:  01/12/2019
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות רפי לאופרט לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הדילמה הגדולה של נתניהו... ושלנו
הודעות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  כתוב הודעה 
1
"קדנציית הנקמה" .
אקטואלי  |  1/12/19 16:34
2
באמת דרוש חוק חדש
ארי כספי  |  1/12/19 16:54
 
- מדוע אתה מנסה לתרגם את דברי?
רפי לאופרט  |  1/12/19 22:06
 
- אני בכל זאת חושב שהבנתי
ארי כספי  |  2/12/19 07:43
3
לזנוח את הפנקסנות
באום  |  1/12/19 17:33
 
- ביסודו של דבר זה אחד
רפי לאופרט  |  1/12/19 22:01
 
- הערות נכונות
רפי לאופרט  |  4/12/19 22:06
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ציפי לידר
בשולי הכותרות: העם בחר בגנץ?    האדמור מסטמר בעד היהודים    ולקינוח מכתב תודה לספריית ז'רר בכר
חיים נוי
השירים ממזרח אירופה נחשפו וכונסו באלבום ייחודי    רוב הניגונים והפיוטים שאבדו מההיסטוריה היהודית זכו לעדנה ולחיים חדשים
עו"ד אברהם פכטר
פרופסור רות גביזון, משפטנית מוערכת ביותר - "באווירה הקיימת נתניהו לא יכול לקבל משפט הוגן"    העלייהום על נתניהו, אחרי שלוש שנות חקירה, ושלוש שנות הדלפות מגמתיות, אכן יוצר אווירה, שאפשר להטיל ספק בהליך הוגן בהתאם לכללי הצדק הטבעי
צילה שיר-אל
מיהו המזל איתו אתם מסתדרים ביותר וממי כדאי לכם להיזהר?!
יגאל יששכרוב
הדירה הפכה למוזאון פסיפס, מאתרי התיירות המרהיבים בישראל, יחיד מסוגו בעולם    יפה לוגסי, היא האוצרת והמנהלת של המוזאון שבו יותר מ-1,100 דיוקנאות, שנושאו תקומת עם ישראל, פרי יצירתו של האמן הרב תחומי יוסף לוגסי שנפטר אשתקד
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il