X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
מבנה נקודת המשטרה במעבר מנדלבאום 1964 [צילום: משה פרידן/לע"מ]
המבנה ההיסטורי במעבר מנדלבאום הפך לישיבה
מבנה "בית מנדלבאום" הניצב ברחוב שמואל הנביא 13 בירושלים שימש בין השנים 1967-1948 כנקודת משטרה וכנקודת מעבר יחידי ב"קו הגבול העירוני" בין ישראל לירדן המבנה ההיסטורי שהוכרז כמבנה לשימור הועבר ב-2005 לעמותה חרדית וכיום פועלת בו ישיבה ובית כנסת של חסידות ברסלב
מראה כללי של בית מנדלבאום 1980 [צילום: חנניה הרמן/לע"מ]

שלט הנצחה ליד שער מנדלבאום [צילום: באדיבות איציק שוויקי, המועצה לשימור אתר מורשת]

בית מנדלבאום. כיום ישיבה [צילום: אלי אלון]

בין מלחמת העצמאות ב-1948 לבין מלחמת ששת הימים ב-1967, במשך כ-19 שנים, חצה כידוע, את ירושלים "קו הגבול העירוני" בין ישראל לירדן שהפריד אז בין החלק המערבי של העיר שהיה בשליטת ישראל לבין החלק המזרחי שהיה נתון בשליטת ירדן. "קו הגבול העירוני" עבר היכן שכיום עובר כביש 1 העירוני, המחבר את צפון ירושלים למרכז העיר ולדרומה, והשתרע לאורך כ-7 ק"מ מאזור גבעת המבתר בצפון העיר עד סביבות אזור בית צפאפה בדרום.
"קו הגבול העירוני" נקבע לאחר מלחמת העצמאות בהסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן, שנחתם ב-1949 במלון השושנים באי רודוס. בדיוני ההסכם סוכם כי מעבר מנדלבאום ישמש כמעבר גבול בין שתי המדינות. "מעבר מנדלבאום" היה מעבר הגבול היחידי הרשמי בין שתי המדינות ירדן וישראל ב"קו הגבול העירוני".
מעבר שער מנדלבאום
מעבר מנדלבאום (שער מנדלבאום) ממוקם בצומת הרחובות שמואל הנביא ודרך סנט ג’ורג’, ושימש בעיקר למעבר דיפלומטים ואנשי או"ם, וכן למעבר של צליינים נוצרים בחג המולד. כמו-כן עברו בו אזרחים ערבים ישראלים שביקשו וקיבלו אישור להיפגש עם קרוביהם בירושלים המזרחית. מן המעבר יצאה אחת לשבועיים שיירה ישראלית של חיילים המחופשים לשוטרים אל המובלעת הישראלית בהר הצופים.
בכך "עקפה" ישראל את הסכם הפרוז בין ישראל לירדן שקבע כי רק שוטרים עם נשק קל רשאים לכנס למובלעת הישראלית בהר הצופים. דרך מעבר מנדלבאום הוחזרו לירדן גופות מסתננים שחדרו לישראל ונהרגו במהלך חדירתם, וכן הוחזרו דרכו לישראל, ישראלים שחצו בטעות או שלא בטעות את הגבול לירדן. בין הישראלים המוחזרים ישראלים משבויי העיר העתיקה או הרפתקנים שרצו להגיע לפטרה.
בשנת 1964 עבר דרך מעבר מנדלבאום האפיפיור פאולוס השישי, הוא הגיע לביקור בישראל ולאחר סיום ביקורו בארץ יצא לירדן דרך מעבר שער מנדלבאום. ב-6 ביוני 1967 עברו דרך מעבר מנדלבאום חיילי חטיבת הצנחנים בדרכם לכיבוש העיר העתיקה.
שער-מעבר מנדלבאום נקרא על שם ביתו של שמחה מנדלבאום, איש ציבור ועסקן, מנכבדי ירושלים, ששכן במתחם מעבר הגבול. הבית נבנה על-ידי מנדלבאום בסמיכות לשכונת מאה שערים בסוף שנות ה-20 עבור בני משפחתו, והוא הכיל מספר דירות. בשלב מסוים שימש הבית את ארגון ההגנה. הבניין פוצץ על-ידי הירדנים בזמן ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים פונו הריסותיו.
"בית מעבר מנדלבאום" - מרשים ויפה
מתחם שער מנדלבאום כלל מספר מבנים ומתקנים. אחד מהם ואולי המרכזי שבהם, היה מבנה אבן דו-קומתי בעל גג רעפים מרשים ביופיו, בנוי בסגנון בניה מנדטורי אופייני, עם מוטיבים אוריינטליים כמו חלונות מקומרים וכיוצא באלה. המבנה הקיים עד היום שימש כנקודת משטרה וכנקודת מעבר בין שתי המדינות, ירדן וישראל דרכו עברו היוצאים והנכנסים במעבר הגבול לאחר בדיקות והנפקת אישורים. לצדו, ממש בצמוד אליו, הוקם מבנה ארעי, מעין סככה שהורכבה על עמודים עם מחסום ושער ברזל. סמוך ל"בית מעבר מנדלבאום" שכן צריף ששימש בית מכס.
לאחר סיום מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר, לא היה עוד צורך בנקודת מעבר גבול באמצע העיר. המעבר נהרס בחלקו ועיריית ירושלים פינתה את שטח מעבר מנדלבאום. סככת המעבר פורקה ומבנים ומתקנים במתחם פונו או שנהרסו עם השנים. במתחם מנדלבאום נותרו כיום מספר מבנים מקוריים ובניהם מבנה האבן הדו קומתי "בית מנדלבאום" הניצב ברחוב שמואל הנביא 13. עד לשנת 2004 שימש המבנה כמשכנו של בית הדין הארצי לעבודה.
למבנה נוספה קומה (קומה וחצי) שקצת שונה מהקומות שתחתיה חלונות הקומה השלישית מרובעים לעומת החלונות המקומרים של שתי הקומות התחתונות. גג הרעפים הוסר במרפסת ובקומתו השנייה של המבנה לכיוון חזית הכניסה מרחוב שמואל הנביא הותקן גג פלסטיק מכוער. למותר לציין שהשינויים שנעשו בבניין פוגעים ביופיו של המבנה שבבסיסו הוא כאמור בניין יפה ומרשים, ופוגעים גם בצביונו ובמראהו המקורי והרי במבנה היסטורי שהוכרז לשימור עסקינן.
במרס 2005 השכירה המדינה את המבנה לעמותה חרדית ופועלת בו ישיבה ובית מדרש המשתייך לארגון מוסדות "חוט של חסד" והמזוהה עם חסידות ברסלב. מבנה נוסף שנותר במתחם מעבר מנדלבאום הוא בית (עמדת) תורג’מן, ששימש עמדת הגנה וכיום פועל בו "מוזאון קו התפר" המציג יצירות אמנות ומתמקד בסובלנות ובדו-קיום בין יהודים לערבים.
המבנה ההיסטורי מוכרז לשימור
חלק מהמבנים והמתקנים במתחם מעבר שער מנדלבאום כאמור כבר אינם עימנו הם נהרסו מזה כבר, וחלקם שינו צורתם ללא הכר. המועצה לשימור אתרי מורשת ועירית ירושלים הבינו חשיבות ערכו ההיסטורי של מתחם מעבר מנדלבאום ומבנה "בית מעבר מנדלבאום" ששימש נקודת משטרה במעבר הגבול. עירית ירושלים הכריזה על מבנה "בית מעבר מנדלבאום "כמבנה לשימור" ולא ברור מדוע לאחר הכרזת השימור ביצעו במבנה שינויים כאלה ואחרים העלולים לפגוע בצביונו ובמראהו המקורי.
פעיל שימור במועצה לשימור אתרי מורשת מספר, כי על המבנה או בסביבתו הוצב מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת וגופים נוספים שלט מורשת רשמי בצבע כחול המספר בתמצית את סיפורו של המבנה ואת סיפורו של מתחם מעבר שער מנדלבאום, אולם לא חלף זמן רב, והשלט הוסר על-ידי אלמוני או אלמונים. השלט הוצב פעם שניה וגם הפעם הוסר. לדברי פעיל השימור, שלט המורשת במתחם שער מנדלבאום הוסר שלוש פעמים! ונגנב. אם כך פני הדברים, ואני מסתמך על דברי פעיל השימור, זו הפקרות. אנשים עושים דין לעצמם והרשויות חסרות אונים.
שוחחתי עם מספר תלמידי ישיבת ברסלב הלומדים במבנה. הם טוענים שהישיבה לא קשורה להסרת השלט ומפנים את החשד לעבר תושבי שכונת מאה שערים ושכונות חרדיות נוספות שאולי "השלט הציוני" הרגיז אותם.
סיירתי לפני מספר שבועות במתחם שער מנדלבאום, ולא מצאתי בכל שטח המתחם ולו שלט איזכור אחד רשמי בנוסח, כאן שכן מעבר שער מנדלבאום וכו' (אולי קיים שלט כזה בפינה נסתרת, אני לא הבחנתי בשלט מסוג זה). מעבר שער מנדלבאום הוא בהחלט אתר היסטרי עם סיפור ציוני חשוב בתולדות המדינה וירושלים שראוי להנציחו.
חיימקה אבני תושב ישוב בצפון הארץ מספר, כי גם הוא ביקר זה לא כבר באתר שער מנדלבאום. "חיפשתי איזה שלט או אזכור לבניין החשוב הזה ששימש במשך 19 שנה, נקודת המעבר בין מדינת ישראל לממלכה ההאשמית ירדן ומכאן היינו עולים עם ה'שיירה הדו שבועית' כחיילי 'גולני' מחופשים ל'שוטרים', לשמור על מובלעת הר הצופים והתאכזבתי שלא מצאתי שלט כזה".
מדוע לא מונצח שער מנדלבאום?
ישנה טענה, שגורמים ישראלים בעלי דעות ימניות וגורמי הימין בשלטון לא מתלהבים להנציח ולשמר את מתחם שער מנדלבאום או מי מבתיו. שכן שער מנדלבאום מסמל ומזכיר את חלוקת ירושלים. אני לא יודע עד כמה טענה זו מבוססת.
מכל מקום היה ראוי ונכון לשמר את "בית מעבר מנדלבאום" ברחוב שמואל הנביא 13 ואת סביבתו, לשמור על צביונו המקורי של המבנה ההיסטורי בשל ערכו ההיסטורי ובשל יופיו ובשל ערכו האדריכלי, ולמצוא מקום חליפי לישיבה הפועלת במקום. יש להציב שלט ואולי כמה שלטים במקום שיספרו את סיפורו של מעבר שער מנדלבאום. אין להירתע מחוגים כאלה ואחרים שהנצחת המקום בשימור ושילוט לא מוצאת חן בעיניהם.

תאריך:  02/12/2019   |   עודכן:  02/12/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 מאה שערים
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המבנה ההיסטורי במעבר מנדלבאום הפך לישיבה
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
הרשימה חסרה ההנצחה ההיסטורית
נצר גבריאל  |  3/12/19 00:23
 
- 2 טעויות
מודי שניר  |  4/12/19 16:45
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
טל בן-יעקב
אם נפקח עיניים, ניטיב לדעת שלפעמים חוקים שנופלים בבג"ץ הם למעשה הבטחות בחירות ריקות מתוכן    ושלא כל ביקורת על העליון מקורה באמת ובתמים באידאולוגיה    יש שקרנים בירושלים, והם לא השופטים
משה ניסנבוים
מהמקובל האלוקי בעל הסולם, ידועים עשרות אלפי כתבים בכל רזי תורת הקבלה, אבל, כמעט ואין בנמצא ממנו, חידושי תורה בתורת הנגלה
יהודה קונפורטס
המכתב של מנכ"לי ההיי-טק שקורא לנתניהו להתפטר מעורר תהיות, ולו מאחר שבכירי התעשיה הקפידו עד כה שלא להתערב בפוליטיקה    אלא שהוא גם מהווה נורה אדומה עבור נבחרי הציבור, כדי שיבינו שלאי הקמת ממשלה חדשה, שמשמעותה היא שלא יהיה תקצב חדש, עלולות להיות השלכות חמורות
אביתר בן-צדף
הר-ציון היה מופת בתקופה הקצרה, שהיה חייל, ובהשתקמותו מפציעתו הקשה בפעולת התגמול במשטרת א-רהווה    למרות היותו נכה קשה, הקים הר-ציון את אחוזת שושנה בסוף שנות החמישים, וגידל בה עדר בקר לבשר - חלוץ למופת, כיאות למורשתו
בעז שפירא
שהביקורת המושמעת אינה כנגד כל אנשי הפרקליטות והשופטים וכל היועצים עד האחרון שבהם    בין מאות האנשים המאיישים תפקידים הנ"ל יש גם כאלה ישרים ועושים מלאכתם נאמנה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il