נתניהו קרא לחקור את החוקרים, את הפרקליטות ואת היועמ"ש. חבריו הקרובים אפילו קראו לחקור שופטים. טענתם היא שבישראל מתבצע עתה פוטש שלטוני. אני מסכים עם האמירה שיש ניסיון לבצע פוטש אלא שבניגוד לנתניהו הסבור שכולם נגדו, משוטרים ועד שופטים, אני חושב שמי שמנסה לבצע פוטש הוא נתניהו ואנשים הקרובים. יחיה ההבדל הקטן!
פוטש שלטוני מתחיל בהטלת אשמה על כל מערכות אכיפת החוק, על בתי המשפט, על היועמ"ש, שהם פועלים בצורה בלתי לגיטימית. ראש וראשון לאומרים את הדברים החמורים הללו הוא נתניהו עצמו. מדוע זה מוזר? כי עד שהיועמ"ש לא פרסם שהוא מגיש כתבי אישום נגדו, התניהו לא קרא לחקור את החוקרים, לחקור את הפרקליטות, את בתי המשפט. הרי סביר להניח שהרשויות ה"נלוזות" הללו פועלות כלפי כולם באותה השיטה. כל הנאשמים, כל האשמים, כל האסירים, טוענים שמערכות אכיפת החוק ובתי המשפט הם מושחתים, לכן המקטרגים אינם מוכנים לקבל את קביעתם.
אז לפי ההיגיון של נתניהו, כל האסירים כולם, אלה היושבים היום ואלה שישבו בעבר, וודאי אלה שעוד יישבו בעתיד, חייבים לעשות הכל כדי לא לקבל את הכרעתם של ה"מושחתים". האם מישהו מעלה על דעתו מה יכול לקרות במצב כזה? אנרכיה. מותר לבקר, אפילו רצוי מאוד לחקור כל מערכת אם יש צורך בכך. וודאי שבכל מערכת מתרחשות תקלות מצערות. מכאן ועד להטיל ספק ביושרם של כל שומרי הסף, כולל היועמ"ש, הדרך ארוכה. וזו בדיוק הנקודה בה ניתן לקבוע שמישהו מנסה לבצע פוטש שלטוני, וזה נתניהו ואלה הם תומכיו השוטים.
מה שעשה שר המשפטים מעל במת הכנסת כאשר השתלח בעובדי משרדו, הפר צו של בית משפט האוסר פרסום פרטים מחקירתו של ניר חפץ, כל אלה הם ניסיון לפוטש שלטוני. בעצם לא ניסיון, אלא פוטש. באיזו סמכות הוא ביצע עבירה חמורה ביותר? הוא עשה זאת תוך ניצול החסינות העומדת לו אלא שלא מן הנמנע שהרשויות יגיעו למסקנה מעשהו של אוחנה אינו חוסה תחת החסינות. ניר חפץ כבר תבע אותו על הטרדת עד, עבירה חמורה למדי. יבואו קוראים ויטענו שההדלפות לתקשורת מתוך החקירות אינן שונות ממעשהו של השר. זו טענה מופרכת. לא כאן המקום לפרט על כך. בהזדמנות אחרת.
ואם בהטרדות עד עסקינן, הרי יועציו הקרובים של נתניהו הטרידו את שלמה פליבר, עד מדינה. שני היועצים חופשיים אך מכשירי הנייד שלהם נמצאים ברשות המשטרה. גם בערכאה הראשונה וגם בערעור לערכאה השנייה, השופטים דחו את בקשתם של היועצים להחזיר להם את המכשירים ללא בדיקה של המשטרה. להטריד את עד המדינה זה ניסיון לפוטש. כן, כן. לגרום לו לשתוק או לחזור בו מעדותו על-ידי איומים, זה ניסיון פוטש.
בקרה ופיקוח
והעיקר. ממשלת ישראל הנוכחית היא ממשלת מעבר. מי שאינו מכיר ואינו מבין את משמעות של ממשלת מעבר, ראוי ורצוי להתעדכן. מפאת הצורך לא להותיר מדינה ללא הנהגה עד היבחרותה של הממשלה חדשה, ממשלת המעבר הוא הכרח בל יגונה. אלא שיש לזכור שזו ממשלה ש"פג תוקפה", ממשלה לא נבחרת על-ידי הציבור, ממשלה שלא נתמכת על-ידי הרוב בכנסת, ממשלה שאין עליה כל בקרה ופיקוח. לראש ממשלת ישראל, נתניהו, שהוחלט להגיש נגדו 3 כתבי אישום חמורים, זו הממשלה הנוחה ביותר עלי אדמות בגלל אופיה שהוזכר לעיל. מזה שנה אין בישראל ממשלה נבחרת.
שלא במו בעבר, הממשלה הנוכחית מרשה לעצמה לבצע מהלכים רבי משמעות למרות שלא מדובר במצב חרום המחייב אותה לבצע כל פעולה כדי לעמוד בפני המשבר. ראש הממשלה הנוכחי לא זכה ברוב בשתי מערכות הבחירות שהיו עד עתה. לטעון שראש מפלגה כזה או אחר לא עמד בהבטחתו ובגלל זה נתניהו לא ניצח, זו אמירה סתמית. עובדה היא שהליכוד בראשות נתניהו, יחד עם הבלוק של המפלגות שאוטומטית הצהירו על תמיכה בו, מונה רק 55 מנדטים.
זו עובדה שלא ניתן להתכחש לה. אין ממשלה נבחרת בישראל. משך הזמן הכה ארוך של היעדר ממשלה נבחרת, זהו פוטש שלטוני כי, כפי שאמרנו, ראש הממשלה נוכחי ומפלגתו לא קיבלו רוב בשתי מערכות הבחירות. ממשלה היא נאמן הציבור. ממשל מעבר אינה נאמן הציבור אלא אמצעי טכני שחייב לעבור מן העולם מהר בעקבות בחירות. היאחזות בקרנות המזבח מצד נתניהו זה פוטש שלטוני.
יש מחלוקת משפטית וחוקתית בשאלה האם אדם שנתבע בשלושה תיקים פליליים יכול להתמודד בבחירות לכנסת. היועמ"ש ממאן להחליט. התקדימים המשפטיים אינם מתייחסים לבחירות לכנסת אלא לראשי רשויות למשל. הם אינם יכולים להתמודד. מקל וחומר, גם נתניהו לא רשאי להתמודד בבחירות, מה עוד שמשרת ראש ממשלה חשובה הרבה יותר ממשרת ראש רשות. אלא שכאמור אין תקדים בעניין זה. ההיגיון אומר שחשוד בפלילים לא ראוי להתמודד על המשרה החשובה ביותר במדינה. יטענו אחרים שכל עוד אין חוק אחר, כי אז אי-אפשר לשנות את הכללים תוך כדי המשחק. בעיה. מה שמדהים הוא שאלה הרוצים בכל מחיר שנתניהו ירוץ לבחירות פתאום מעלים את חוק הקיים, עם הלקונה הקיימת, לגרדה שצו עשה. לגבי חוקים אחרים, לא. בכל מקרה, כל זמן שאין החלטה לכאן או לכאן, זהו פוטש שלטוני.
לפני זמן רב כתבתי טור בו קראתי לראש הממשלה, נתניהו, ללכת הביתה מרצונו. אני לא אוהב חילופי שלטון באמצעות מהלכים משפטיים. לא אהבתי זאת גם כשאולמרט היה ראש ממשלה. אז חטפתי קללות מצד אלה שכיום תומכים בביבי. נפלאות החיים. גם היום אני סבור שעל נתניהו ללכת הביתה. כל זמן שהוא נשאר ראש ממשלת מעבר, כל זמן שעננה כבדה מאוד של חשדות עומדת מעליו, לא ראוי שהוא יהיה ראש ממשלה. אני טוען זאת כמי שחושב שנתניהו כראש ממשלה היה גרוע ביותר עבור ישראל, ומוטב היה אם היה הולך הביתה בגלל התנהלותו כראש ממשלה. מה שבינתיים לא קרה, עליו ללכת הביתה משום ההליכים המשפטיים והתסבוכת הפוליטית בה אנו נמצאים. מגיע לישראל כולה מהלך מוסרי מסוג זה.
