נתניהו הסימפטום תומכיו המחלה

אחד ההבדלים בין שטיפת מוח לאינדוקטרינציה הוא - ששטיפת מוח נערכת תחת כפיה ואינדוקטרינציה לא. אחד האמצעים להשגת התוצאה הרצויה בשתי השיטות הוא עידוד רגשי אשם ונחיתות אצל האדם. כל מי שעקב אחרי כתבי בזמן האחרון, יודע שאני מתנגד נחרצות למסע הרדיפה האובססיבי שמתנהל נגד בנימין נתניהו. במאמרים שהעליתי לא הרבתי לעסוק בשאלת חפותו אלא בתהליך הרדיפה עצמו. "כולם יודעים שהעסקה רקובה" כותב לאונרד כהן בשירו, גם כאן כולם יודעים שמשהו מריח רקבון, כל צד בוויכוח הער טוען שהסירחון מגיע מהצד האחר, ראש ממשלה אל מול שלטון החוק, אבסורד. בקרב על התודעה הציבורית המתרחש בימים אלו התקשורת ומרבית שלוחיה בחרו צד. באולפן שישי האחרון במופגן בקול רם ולעיני כל יצא המרצע מן השק. נשאלה שאלת השאלות. השאלה לא נזרקה אל חלל האולפן סתם ככה, זו אינה שאלת תם הדורשת מענה ענייני, זוהי שאלה מרושעת שנועדה לגרום לתומכי נתניהו הנאמנים להרגיש רגשי נחיתות ואשם. לאחר שרינה מצליח נושאת דברי התנשאות קצרים, על כך שהיא אינה מרגישה צורך כ"עיתונאית" להתנצל ולהצדיק את אופן סיקור הפגנת התמיכה בנתניהו... היא ממשיכה וגורסת שמי שלא מבין את הסיקור החד-צדדי של ההפגנה לא מבין כלום בעבודתה של התקשורת, ואז היא פותחת תיבת פנדורה ומעלה את שאלת השאלות: "במה נתניהו איש רחביה העשיר מייצג את האוכלוסייה הזאת (תומכי נתניהו), ולמה דווקא נפשם דבקה בנפשו"?... ולסיום היא גם קובעת "התמיכה בו כמעט לא רציונלית". כמובן שהיא זוכה לדברי חיזוק מצד רוני דניאל - "זה כמו שבגין היה המרוקאי הכי מובהק" (הברקה!). ושקט על פני הטוויטר ורוח מצליח מרחפת מעל פני הפאנל. איך זה עבר לה בשקט אין לי שמץ. רינה קושרת בין מצב סוציו-אקונומי לבין הבחירה בנתניהו, הרי מדבריה עולה כי מדיניותו הכלכלית של נתניהו אינה עולה בקנה מידה אחד עם מצבם הכלכלי של מצביעיו. מה לא ידעתם שכל תומכי נתניהו הם הומלסים נבערים מוכי רעב ונתמכי ביטוח לאומי? כאילו לא מספיקים דבריה של רינה, "הם מצביעים הצבעה אמוציונלית רגשית" מוסיף רוני דניאל, ומזל שקושמרו קטע אותו אחרת זה היה נגמר באיזו מסקנה מלומדת של משתתפי הפאנל המכובד, שתומכי נתניהו הם לכל היותר "ילידים" אה, זה כבר נאמר... אני מתחיל להאמין שזו אינה אינדוקטרינציה אלא שטיפת מוח. שבת בערב כשהבטן מלאה אחרי כוס תה חם רבים מהקורבנות שבויים מול המסך בלי רצון או יכולת אמיתית להגיע לשלט, זה הרגע הנכון לעצב תודעתם, כשהם רפויים בכפיה. זה לא שאין תשובה עניינית לשאלתה של מצליח ולתמיהתו של דניאל. בטח שיש, רק שלהם אין את הכלים או הרצון להכיל את התשובה. את התשובה אני אשמור לעצמי בשלב זה, אבל אענה להם בשאלה: כיצד ייתכן שבפאנל אולפן שישי המורכב משישה עיתונאים אין בנמצא נציג אחד שיציג את עמדתם של תומכי ביבי, ונתניהו עצמו? אם תענו לי נדב אבקסיס המתוק, אני אשיב שאתם עושים ממני צחוק. עיתונאות אובייקטיבית, אלק. אם הייתם מוצאים לנכון לשלב בישיבת הסנהדרין המפוקפקת שלכם גם את ישראל השנייה, אולי הייתם זוכים לקבל תשובה הולמת לישראל הראשונה, אבל התשובה לא מעניינת אתכם, גם לא עיתונאות אובייקטיבית, מעניין אתכם רק לצבור עוד כוח בדרך להפלת הימין מכס השלטון. "שפחתם של השמאל" זהו הכינוי המפוקפק שזכתה לו אחת מיושבות הפאנל. יש הטוענים שהוא הולם גם את השנייה. מדינת ישראל נמצאת בפני בירור אמיתי, נתניהו הוא "חור שחור" בנשמתם של מתנגדיו ונראה כי הם מאמינים שהוא יבלע את היקום כולו ואותם אם הם לא יצליחו להימלט משדה הכבידה אותו הוא יצר. אבל האמת שנתניהו הוא רק הפנים הנוכחיות של הימין, הוא נמצא איתנו זמן רב וביום פרישתו מסיבות כאלו או אחרות הימין יבחר פנים חדשות. יהדות, אידאולוגיה ימנית, אהבת המולדת, אלו הערכים שעליהם תומכי נתניהו והליכוד נשענים. בעיני התקשורת נתניהו הוא רק הסימפטום, תומכיו הם המחלה, והם מבקשים לרפא אותנו, לחנך אותנו, להנחיל את דעתם או במילים אחרות לשטוף לנו את המוח עם שלל מסרים פרוגרסיביים ריקים מתוכן. הפוליטיקלי קורקט והליברליות הם החיסון אותו הם מבקשים להזריק ישר אל תוך עורקיהם של תומכי נתניהו. אלו מילים קשות שנכתבות בימים קשים. זו המציאות שמתבררת לה בעצלתיים בעודנו סובלים, עד שיסתיים הבירור הנוכחי, אומר לאלו שעוברים תהליך דיכוי תקשורתי, לאלו שבמכוון בחרו להצמיד להם את פרצופם של המיעוט המתלהם בהפגנה, אם אתם מתחילים לחוש אשמים ונחותים זו ממש לא אשמתכם. פינק פלויד כתבו בשירם נזק מוחי - "יש מישהו בראשי אבל זה לא אני". אם חס ושלום אתם מתחילים לשמוע את קולה של מצליח מהדהד בראשכם, חישבו על גנץ, רבין, הסכמי אוסלו, לפיד... אם זה לא עוזר דמיינו את סתיו שפיר ואני מבטיח לכם שתחזרו להיות אתם, בהצלחה.