X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
דקל-נוה. "לא דיברו איתך?"
שיפוט מהיר / שירלי דקל-נוה
"במשחק של הבן שלי"
יום מוקד פלילי באולמה של השופטת שירלי דקל-נוה מתנהל על מי מנוחות, במידה רבה בזכות הרוח הטובה שהיא משרה בו. הבעיה היא שלא ניתן להתקדם יותר מדי, כי הזמן מתבזבז על הליכים שמן הראוי שייעשו לפני ההגעה לאולם
"לרשום את ההבטחה?"
דקל-נוה מקדישה דקה או שתיים לחילופי דברים עם סניגורים, שאחד מהם מתעניין: "מה היה בדיון?". דקל-נוה: "כלום עם גורנישט". הסניגור: "אני בספק אם גבירתי תשמע את התיק". דקל-נוה צוחקת: "ברור, אני אפילו לא לוקחת את זה כאופציה. לרשום את ההבטחה?". הסניגור: "זה ספק". דקל-נוה: "ספק זה זיכוי, לא? כך אתם אומרים"

"אין לי אוויר"
דקל-נוה מפגינה שוב את בקיאותה כאשר היא פונה לסניגור אחר: "למה אתה לא הולך לדבר? הרי היא [מרשתו] הכי קטנה". היא מכתיבה בשמו בקשה לדחיית הדיון לשם הידברות ולבדיקת המצב המשפטי, לאור העובדה שלנאשמת יש עוד שני תיקים תלויים ועומדים. וזוכרים את המזגן הבעייתי? "וואו, נורא חם לי, אין לי אוויר", אומרת דקל-נוה, המוותרת על הז'קט ונשארת בגלימה

"הוא עבר לפריפריה"
הנאשם אומנם דובר אנגלית, אך את כתובתו הוא מוסר בעברית: שינקין 9 תל אביב. דקל-נוה צוחקת: "זה לא רע". הנאשם אינו מבין על מה הצחוק, והיא מסבירה לו: "כי כולנו רוצים לגור בשינקין 9, זה ליד השוק". גם הסניגור מהתיק הראשון תוהה על פשר הצחוקים ודקל-נוה עוקצת בידידות: "הוא עבר לפריפריה, הוא לא מבין איפה אנחנו חיים"

השופטת: שירלי דקל-נוה, בית משפט השלום בראשון לציון
המועד: יום חמישי, 31.10.2019, שעה 08:30
הנושא: תיקים פליליים
התובע והסניגורים נכנסים בזמן לאולמה של השופטת שירלי דקל-נוה - וזה תמיד איתות חיובי על כך שהשופט/ת עומד/ת בזמנים. התובע מעיר, כי לא פחות מ-30 תיקים קבועים לשעה 08:30 - אותה בעיה ישנה שטרם נמצא לה פתרון מערכתי.
לפני כניסתה של דקל-נוה, מפגין התובע משה בנגר יחס אנושי ראוי לציון. אמו של נאשם מבקשת לדעת מתי תורו, משום שהוא מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי וכנראה לא יגיע. בנגר מסביר לה, שאין הוא יכול לדבר עימה בהעדרו של בנה; סניגור ציבורי השומע את השיחה מעיר, כי הוא ייצג את הבחור לפני שנתיים ולכן כדאי לוודא שהיא איננה המתלוננת בתיק. בנגר ממשיך להסביר, כי לבנה ימונה סניגור והדיון יידחה. "אסור לי לדבר איתך על התיק, כי את לא המתלוננת ואת לא עדה בו", הוא אומר שוב ושוב. לבסוף הוא נאלץ לחתוך: "אני אומר בפעם האחרונה, שאסור לי לדבר איתך. ימנו לו עורך דין. יש עוד אנשים בתור". אבל כאמור, בהחלט התנהלות ראויה לשבח.
דקל-נוה נכנסת בחיוך בשעה 08:40 ומחליפה כמה מילים עם עורכי הדין על תקלה במזגן, שעוד נחזור אליה. דקל-נוה מקדישה דקה או שתיים לחילופי דברים עם סניגורים, שאחד מהם מתעניין: "מה היה בדיון?". דקל-נוה: "כלום עם גורנישט". הסניגור: "אני בספק אם גבירתי תשמע את התיק". דקל-נוה צוחקת: "ברור, אני אפילו לא לוקחת את זה כאופציה. לרשום את ההבטחה?". הסניגור: "זה ספק". דקל-נוה: "ספק זה זיכוי, לא? כך אתם אומרים".
הסניגור לא עדכן את הנאשמת
בתיק הראשון מוגש לדקל-נוה הסדר טיעון: ההרשעה תבוטל ועל הנאשמת ייגזר שירות לתועלת הציבור בהיקף שיקבע בית המשפט. דקל-נוה מתעניינת האם הצדדים דיברו על ההיקף ופונה לנאשמת בחיוך: "מה את רוצה לומר?". וכאן הנאשמת מפתיעה: "מה זה של"צ?". דקל-נוה נדהמת: "לא דיברו איתך? שירות המבחן לא אמר לך?". מתברר שהסניגור סגר הסדר עם התביעה מבלי ליידע את הנאשמת לגבי פרטיו - וזו כמובן התנהגות חמורה מאוד.
דקל-נוה מגיבה במהירות: "אני לא אוכל לסיים עכשיו, צריך לשלוח לשירות המבחן. אני לא יכולה להטיל על מישהו של"צ בלי לבדוק את ההתאמה. אני לא יכול להטיל ושאחר כך יבדקו. צריך לבנות תוכנית. הדברים מותנים זה בזה. אני לא אתן החלטה. אני רוצה לעזור לכם, אבל אני לא יכולה". דקל-נוה פונה לנאשמת: "את מוכנה לעשות של"צ?" - כן, אבל בתנאי שלא יפגע בשעות עבודתה כמורה. דקל-נוה מסבירה: "בונים לך תוכנית, משתדלים להתחשב". הנאשמת: "לא יכולה". הסניגור מבקש הפסקה, ובדרך החוצה שומעים את לקוחתו אומרת לו: "לא אמרת לי שום דבר".
דקל-נוה מבקשת: "לכל המסמסים והמסמסות - בבקשה מחוץ לאולם". והנה חוזר הסניגור מהתיק של המורה, ומבקש ששירות המבחן יכין תוכנית של"צ. דקל-נוה מכתיבה בשם התובע שאין לו התנגדות ופונה לנאשמת: "אבל תביני, אנחנו לא עוד פעם ועוד פעם באים". דקל-נוה מכתיבה החלטה ברהיטות, דוחה את הדיון ואומרת לנאשמת: "[שירות המבחן] ידברו איתך, יגידו את דעתם. ישלחו אותך לאחראי על ההתנדבות ונראה מה עושים".
הנאשמת שבה ואומרת שאינה מבינה, ודקל-נוה נאלצת לעשות את מה שלא עשה הסניגור: "עורך הדין שלך הגיע להסדר". היא מתחשבת ביומנה של הנאשמת בקביעת הדיון הבא (19 בדצמבר) והסניגור מבקש שיהיה זה כבר ב-08:30. דקל-נוה משיבה: "והיום מתי שמעו אתכם? לא הייתם מוכנים לפני 08:40". ולתובע: "תתאמו לה את השל"צ. היא מורה, אפשר למצוא שעות".
בקיאות בפרטים למרות העומס
כעת מבקשת סניגורית למצוא את התיק שלה. דקל-נוה עוקצת אותה ברוח טובה: "אנחנו באמצע תיק ואת בפלאפון, את לא איתנו". הסניגורית עונה באותה רוח: "אני עם הרבה דברים, מוכשרת". דקל-נוה: "אני יודעת". במקביל הקלדנית מחפשת תיק, ודקל-נוה פונה אליה: "את יכולה בינתיים להקליד? את מוכשרת כמו עורכת הדין?". כאשר הן מחכות לתיק, דקל-נוה מפטפטת עם הסניגורית וצוחקת עם הקלדנית.
סניגור אחר טוען שהלקוח שלו נורמטיבי ושאין להתייחס בחומרה רבה מדי לדברים שאמר. דקל-נוה משיבה: "ראיתי הרבה אנשים נורמטיביים, כולל אתמול במשחק כדורסל של הבן שלי, שיצאו מהם ביטויים - לא ממני - שלא הייתם מאמינים שהם אמרו". הסניגור אומר שזו רק לשונם של נהגי מוניות, ודקל-נוה שולחת אותו לדבר עם ראש שלוחת התביעות ולחזור אליה: "היא בחורה מאוד נחמדה. אני פה עד 11, אני לא הולכת".
בתיק הבא מבקש סניגור לסגור את התיק, ודקל-נוה מפגינה בקיאות למרות העומס העצום: "אי-אפשר לעשות הסדר מותנה כשמישהו כופר". הסניגור מסביר את כוונתו, והצדדים מסכימים לנהל גישור בפני דקל-נוה. "בסדר, אין בעיה", היא משיבה. "עכשיו בואו נמצא יום שנוח לכולנו, מה שלא יהיה קל. היומן שלי מאוד עמוס". דקל-נוה קובעת ל-24 בדצמבר, ואף שמה לב לכך שהתובע צריך להביא איתו מחשב נייד ואת הסרטון המתעד את האירוע.
דקל-נוה מפגינה שוב את בקיאותה כאשר היא פונה לסניגור אחר: "למה אתה לא הולך לדבר? הרי היא [מרשתו] הכי קטנה". היא מכתיבה בשמו בקשה לדחיית הדיון לשם הידברות ולבדיקת המצב המשפטי, לאור העובדה שלנאשמת יש עוד שני תיקים תלויים ועומדים. וזוכרים את המזגן הבעייתי? "וואו, נורא חם לי, אין לי אוויר", אומרת דקל-נוה, המוותרת על הז'קט ונשארת בגלימה.
לנאשם הבא צריכה דקל-נוה לומר להוריד את הרגל וסניגורו מבקש דחייה אחרונה. כבר ראינו, שיש לנו עסק עם שופטת המכירה את התיקים - וכך גם הפעם: "למה? כמה דחיות פה?". הסניגור אומר שלא היה לו קשר עם הנאשם. דקל-נוה: "איפה הוא נעלם לי?" - האיש שכח את הדיון. הנאשם אומנם דובר אנגלית, אך את כתובתו הוא מוסר בעברית: שינקין 9 תל אביב. דקל-נוה צוחקת: "זה לא רע". הנאשם אינו מבין על מה הצחוק, והיא מסבירה לו: "כי כולנו רוצים לגור בשינקין 9, זה ליד השוק". גם הסניגור מהתיק הראשון תוהה על פשר הצחוקים ודקל-נוה עוקצת בידידות: "הוא עבר לפריפריה, הוא לא מבין איפה אנחנו חיים". ובנימה רצינית יותר, למעשה אין לה ברירה אלא לדחות את הדיון ולהבהיר: "דחייה נוספת ואחרונה". אחרי שהיא שואלת האם יש צורך במתורגמן לדיון הבא (שוב בשימת לב נאה לפרטים), הוא נקבע ל-2 בינואר. "תגיד לו את התאריך ושלא יאבד את הפרוטוקול" כמו בפעם הקודמת, מנחה דקל-נוה את הסניגור.
נותנת אמון רב מדי בטענות
חשבתם שאפשר לעבור בוקר פלילי עם כל הנאשמים? מובן שלא. הנה לנו נאשמת, ששמה אנה, אשר לא התייצבה לדיון. "אנה אנה?", תוהה דקל-נוה. הסניגורית משיבה: באוקראינה, היא נסעה עם בן-זוגה לבקר את סבתה החולה ותחזור בתוך חודש-חודשיים. כאן דקל-נוה נותנת אמון רב מדי בדברים ואינה מבקשת אסמכתא כלשהי, אלא פשוט דוחה את הדיון ל-24 בדצמבר.
כעת מבהירה דקל-נוה, שהיא רוצה לשחרר נאשמים שאינם מיוצגים - כי הרי זמנם יקר יותר משל עורכי הדין, המקבלים שכר תמורת הופעתם. "אי-אפשר שאתן קדימות רק לעורכי דין", היא מוסיפה. דקל-נוה דוחה דיונים וממנה את הסניגוריה הציבורית, כולל במקרה אחד של נאשם דובר רוסית שחברו בא לתרגם עבורו. "אתה צריך לתרגם נכון, יש לנו מרגלים רוסים שמבינים", מתבדחת איתו דקל-נוה. בדרך היא מגלה טעות במועד הדיון הבא שנכתב בפרוטוקול של אחד הדיונים הקודמים, מבקשת להחזיר לאולם את הסניגור ומעדכנת אותו כראוי.
השורה התחתונה:
התיקים שבפני דקל-נוה לא ממש קשים לניהול; היא נאלצת לדחות דיונים לצורך הסדרת ייצוג, קבלת מענה לכתב האישום ועוד - הליכים שמן הראוי שיתקיימו לפני ההגעה לבית המשפט ולא יבזבזו זמן שיפוטי יקר. דקל-נוה מפגינה רוח טובה ושומרת על הסדר, אם כי לעיתים נדמה שההומור שלה עלול להיראות לא-טוב בעיני נאשמים, שיקבלו את הרושם שהיחס לעניינם אינו רציני די הצורך.
יעילות: 9
מזג שיפוטי: 8

תאריך:  04/12/2019   |   עודכן:  04/12/2019
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות איתמר לוין לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"במשחק של הבן שלי"
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 

פורום: שיפוט מהיר
+
צריך 6000,לא 600 שוטרים
רמי לוד49  |  16/10/19 23:15
+
נכי רדיפות הנאצים
מוכתר  |  4/10/19 18:46
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
שיפוט מהיר
צדדים שלא ממש מאפשרים לקדם את התיקים מציבים מכשול משמעותי בפני השופט יוסי ברכיה, אך הוא מצליח להשיג התקדמות בצעדים קטנים - תוך שימת לב רבה לפרטים
איתמר לוין
שני דיונים קלים, עם עורכי דין המעלים טענות משפטיות בלבד, עוברים ביעילות ובנועם אצל השופט יעקב שקד. הוא אפילו זוכה להזדמנות לדבר על נושא הקרוב לליבו: תקיפה עקיפה
איתמר לוין
ביחס לאולמות מעצרים אחרים בהם ביקר המדור, בזה של יורם ברוזה בבאר שבע שוררים סדר ושקט - אם כי יש מקום לשיפור. בתוך כל הבלגן, ברוזה שם לב לפרטים ומתנהל ביעילות ככל שהדבר מתאפשר
איתמר לוין
השופט אורי הדר מנסה להסביר לעורכת דין עקרונות יסוד בדיני תאגידים תוך שימוש בדוגמה מחייו הפרטיים, מתקשה להשתלט על צדדים צעקניים - וזמן יקר מתבזבז לריק בתיקי תביעות קטנות
איתמר לוין
שאלה שולית למדי בדיון קדם-משפט מעסיקה זמן רב מדי את הצדדים, בין היתר משום שהשופט שלמה ארדמן מאפשר להם לעשות זאת. פרט לכך, הוא מנהל דיון קדם-משפט מועיל ומצליח איכשהו להתקדם בתיק
רשימות נוספות
"למה ביקשת להישפט?"  /  איתמר לוין
"לאכול את היום בכפית"  /  איתמר לוין
"אני מקנא בך"  /  
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il