כשנות חייה עצר הזמן מלכת
פרידה שגרמה הזמן והמקום
הייתה להוויה פועמת ופורצת
מבט, חיבוק, נשיקה עלומה
רסיסי תמונה שזורים בנפש
מילים רצוצות רצות וקודחות
ולב שבור ודואב ממאן לשכוח
משמר ניצוץ אהבת הנעורים
בגחלת לוהטת ממרחקים
חזקה מאיתני הטבע יגיעתך
ויום מן הימים היה ליום שחלף