שלום ביבי,
בפגישה עם
בני גנץ סירבת להתחייב כי לא תבקש מהכנסת חסינות מפני העמדתך לדין. זו זכותך לבקש זאת מהכנסת. אבל ראש ממשלה שמשתמש בזכות זו - שלא ברור אם יש לה רוב בכנסת ואם לא תיפסל בבג"ץ כפי שכבר אירע - הוא כאדם שכמעט מרשיע את עצמו. הוא שם לעצמו אות קלון על המצח.
כאשר ראש ממשלה מבקש חסינות הוא כבר יודע ש"לא יהיה כלום כי לא היה כלום" היה כלום. כלומר, היה גם היה, ומבקש החסינות מודה בכך במידה זו או אחרת.
נאמר זאת כך: אם אתה ממילא מגיע למצב כה מביך - עדיף לך לגמור עסקת טיעון נוחה יחסית, ולשחרר אותנו מלפיתתך ואת עצמך מלפיתתך גם כן. מפני שאם אתה משתמש בחוק החסינות (שלא נראה כי יש לך רוב לכך) אפילו חלק ניכר מאלה הממשיכים לקרוא "ביבי הוא המלך" מתחילים לא להאמין לך.
אתה מבין זאת גם בלי שאכתוב לך על כך. אז מה תגובתך? אתה כאותו נער, שיודע כי צריך לקפוץ לבריכה, אך יושב על שפתה ואינו מעז לעשות את מה שנדרש. מפני שהמים רטובים ואולי קרים. אז אני מציע לך, לטובתך, קפוץ. קפוץ עתה, בזול.
אילו הייתי בכחול-לבן הייתי מסכים בזעם ובכעס על עצמי שתכהן עוד שלושה חודשים. נכפה עלינו לשלם לך כפי שלעתים משלמים לסחטנים. זה הוויכוח הקלאסי ביהדות על פדיון שבויים. כמה לשלם לחוטפים? אין ברירה אלא לשלם לך למרות חוסר הצדק שבכך.
לפחות הייתי - וזה מועדף בעיניי - מודיע כי אסכים לרוטציה שתתחיל בראש ממשלה מטעם הליכוד בתנאי שזה לא יהיה אדם עם תיק פלילי.
גדעון סער? ישראל כ"ץ?
ניר ברקת? בבקשה. בכחול-לבן לא מבינים כי הצעה כזאת הייתה מעמידה אחד ממנהיגי הליכוד בראש הממשלה המאוחדת או לפחות משכנעת את ציבור הבוחרים כי הליכוד גרם למערכת בחירות שלישית תוך שנה.
אבל נעסוק בך. למען השם ביבי, לך לעסקת טיעון קלה יחסית כל עוד זה אפשרי. עורכי הדין דורי קלגסבלד,
עופר ברטל, רמי כספי,
נבות תל-צור ואחרים - כולם יודעים איך עושים זאת.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]