יש להקים ממשלה ימנית זמנית

למרות שאיפתו של ליברמן לממשלת אחדות ללא החרדים, על הפרק עומדים נושאים דחופים פי כמה שיהיה קשה לקדמם בממשלת אחדות עם גנץ, ואין ספק שליברמן מבין את זה וחושב על כך גם. אינני מציע לליברמן לבגוד בתומכיו ולעשות מעצמו צחוק, אלא רק לדחות את מלחמתו בחרדים ולהקים ממשלת ימין זמנית למימוש פסקת ההתגברות ושאר היעדים הדחופים שגנץ בחיים לא ייתן להם יד תוך הצבת אולטימטום שימנע מנתניהו למרוח את הזמן על פני קדנציה שלמה. בתקופה זו תקדם הממשלה את פסקת ההתגברות היקרה גם לליברמן והפעם ללא הפרעה מצדו של כחלון. תומכיו של ליברמן יבינו שאפשר לחכות שנה פלוס מינוס למהפכה החילונית שהובטחה להם, כדי להציל בינתיים את הדמוקרטיה הישראלית מ"דיקטטורת" הבג"ץ וחבורת השופטים והפקידים שקובעים לנו מה יהיה כאן למרות שהם לא נבחרו בצורה דמוקרטית מעולם. הגיע הזמן שהפוליטיקאים ימנו את השופטים (כפי שנהוג בארה"ב) ולא שהשופטים ימנו את ממשיכי דרכם, כי הכרעה פוליטית לא יכולה להתקבל בצורה אובייקטיבית ותמיד יש בה גם נגיעה אישית. זה הזמן להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וזה הזמן להציל את תושבי דרום תל אביב מהמסתננים שחונקים אותם בגלל הבג"ץ וזה הזמן לחקיקת חוק שימנע ממערכת המשפט לאשר את ריצתה של הרשימה הערבית בבחירות הבאות וזה הזמן להילחם בארגונים החותרים נגד המדינה. כל היעדים הללו לא יתממשו בממשלת אחדות עם השמאל ואם לא תנוצל ההזדמנות לקדם אותם, אז מנצחי הבחירות האחרונות יהיו השופטים של בג"ץ שיוכלו להגיש לליברמן זר פרחים ענק במיוחד. פסילת הרשימה המשותפת אינה מעשה גזעני כי כל מדינה החפצה בחיים אמורה להגן על עצמה מכוח פוליטי החותר נגדה. פסילת הרשימה המשותפת דווקא תטיב עם הערבים ותגביר את שייכותם למדינה כי שאר המפלגות יתחילו לחזר אחריהם ולהתחרות על קולותיהם ולפעול למענם.

חותם אישי של ליברמן

כדי שליברמן יוכל להציג קבלות אישיות שאותן הוא יוכל לנכס בעיקר לעצמו, עליו להתעקש על לפחות נושא אחד שממשלת הימין תוכל לבלוע למרות שהיא לא אפשרה את מימושו עד כה. למשל: עונש מוות למחבלים ו/או הכרעת החמאס וחזרה למדיניות של סיכולים ממוקדים. יש לזכור שליברמן פרש מקואליציית הימין עוד לפני סבבי הבחירות האחרונות והוא לא עשה זאת בגלל הדתיים והחרדים אלא בגלל היחס המלטף של צה"ל לטרור. אם התעקשותו של ליברמן תוביל למדיניות ביטחונית בלתי מתפשרת ולהכרעת החמאס, רבים ממצביעי הימין יריעו לו ויצדיקו בדיעבד את כל הבלאגן שהוא יצר ומעמדו כראש ממשלה לעתיד יתחזק. המהפכה החילונית של ליברמן חיכתה עד עכשיו והיא יכולה להמשיך לחכות עד לסיום קידומם של המהלכים הדחופים יותר שממשלת האחדות עם השמאל בחיים לא תאפשר את מימושם. אם עד אז לא תמצא פשרה בין ליברמן לחרדים, הוא יוכל לממש את התחביב האהוב עליו ולפרק שוב את הממשלה ולכפות ממשלת אחדות במקומה ואם הוא לא יצליח להקים ממשלה חלופית, הוא יוכל להוביל את ישראל למערכת בחירות חדשה שתהיה שפויה יותר כי היא לא תבוא כמערכה שלישית רצופה אלא כמערכה הבאה לאחר כינונה של ממשלה שתפקדה, פעלה וקידמה נושאים חשובים במשך לפחות כשנה. התנהלות זו שבצידה הישגים שחלקם יירשמו על שם ליברמן בלבד (עונש מוות למחבלים ו/או הכרעת החמאס וסיכולים ממוקדים) עשויה להועיל לו אלקטוראלית בבחירות הבאות ולחדד את סיסמתו: "מילה זו מילה" גם אם המהפכה החילונית תצטרך לחכות לממשלה הבאה. עם זאת.... לא בטוח שהוא לא יצליח לגרום לחרדים להתגמש טיפה כבר בקדנציה הנוכחית שתמשך עד סופה ולהציג זאת כהישג אישי נוסף.

רק ליברמן יודע לאן הוא חותר (וגם זה לא בטוח)

במאמר האחרון שפרסמתי כאן באתר הנחתי שליברמן יעדיף ממשלת שמאל והוא יוביל אליה ממש ברגע האחרון לפני פיזור הכנסת, כיוון שהוא סחיט משפטית ולא יכול לפעול על-פי צו מצפונו כפי שחשף יואב יצחק המו"ל והעורך הראשי של אתר זה. המאמר הנוכחי נכתב בתקווה שהערכתי הקודמת הייתה שגויה או בתקווה שניתן למרות הכל לשנות את הגזירה למרות הכוונה הראשונית של ליברמן להפיל את שלטון נתניהו. מה שמעט מעודד אותי הוא הפרסום שראיתי באתר "סרוגים" לפיו ח"כ עודד פורר (יו"ר הסיעה של ליברמן) וח"כ חמד עמאר (גם מאותה הסיעה) דרשו מליברמן לפעול למען ממשלת ימין צרה כהבהרה לכחול לבן שזו האלטרנטיבה היחידה לממשלת האחדות. על-פי אותו פרסום מתברר שגם ליברמן מסופק אם בחירות נוספות עדיפות על פני ממשלה צרה.