השופט: אילה אורן, בית משפט השלום בראשון לציון

המועד: יום חמישי, 31.10.2019, שעה 09:30

הנושא: מעצרים

אולמה של השופטת אילה אורן מלא עד אפס מקום בכ-20 איש, בעיקר קרובי משפחה של עצורים. כמו ברוב אולמות המעצרים בהם ביקר המדור, גם אורן מתקשה להשתלט על המהומה בין הדיונים – שאותה, כרגיל, עושים בעיקר עורכי הדין המדברים זה עם זה ועם מרשיהם. אורן אומנם מנסה לעשות שקט, אך קולה מתקשה להתגבר על הרעש. אבל בסך-הכל, האולם מתנהל כיאות. אורן עוברת במהירות רבה בין התיקים, שמה לב לכל פרט ומקפידה על הרישום בפרוטוקול. כאשר סניגור מבקש להימנע ממעצר בית, אורן משקיבה בתשומת לב, קולטת כהרף עין את הטענות ואף יכולה להשלים לפרוטוקול את דברי הסניגור: "יש טענות כלפי המשטרה, יש מטען רגשי". את ההחלטה מכתיבה אורן במקום וברהיטות, ואף רואה ברישום הפלילי של החשוד כתב אישום אותו לא ציינו הצדדים בטיעוניהם. "הרושם המתקבל הוא, כי המשיב עשה שינוי בהתנהלותו וזנח את ההתנהלות השלילית שהייתה נחלת עברו", היא כותבת ופונה אל החשוד: "נכון? אתה עושה שינוי, אני רואה את זה. תתמיד בזה, קודם כל בשבילך". והיא ממשיכה לפרוטוקול: "ועל כך הערכתי". אורן מכניסה להחלטה גם את הפן העקרוני: "שומה על בית המשפט לבחון את התנאים המגבילים בהתאמה לכל נאשם העומד בפניו, כאשר הנחיית בית המשפט העליון היא שאין להורות על מעצר בית כעניין שבשגרה ובאופן אוטומטי. מעצר בית יש בו הגבלה משמעותית על חרותו של אדם, תוך פגיעה בפרנסתו, במרקם המשפחתי וביתר אורחות החיים". לבסוף מבטלת אורן את מעצר הבית, מסתפקת בפיקוח אנושי וקובעת דיון ל-6 בנובמבר לעניין קיומן של ראיות לכאורה.

"אז יהיה קצת יותר עמוס"

כעת מבקש סניגור דחייה בטיעון שלא לפרוטוקול, משום שלא הצליח למצוא למרשו מקום למעצר בית. הוא מבקש לקיים את הדיון ב-3 בנובמבר, ואורן מסכימה – "מאוד עמוס, אז יהיה קצת יותר עמוס" – תוך התחשבות ראויה לציון בכך שהאיש במעצר. תוך כדי הדיון לפרוטוקול שמה לב אורן מיד לכך שהעצור מבקש לאפשר לו עוד שיחות טלפון מבית המעצר, והיא מורה לשב"ס לאפשר לו עשר כאלו על חשבון המדינה. היא גם מתאמת באורך רוח ובחיוך עם נציגת נחשון את העלאת העצורים לאולם. התיק הבא עוסק בסחר סמים, ואורן אומרת לסניגור: "אני אשמע טיעונים קצרים. אדוני נמצא פה כמעט כל יום, ואני לא צריכה לספר לו שהתביעה מאוד הוגנת. אין לי טענות [אליה]". הסניגור מספר על החלטה בבית המשפט המחוזי מרכז בדבר שחרור בערבות של חשוד בעבירות נשק, ואורן מגיבה: "זה מאוד מפתיע. אני לא בטוחה שאני הייתי נותנת החלטה כזו. דעתי אחרת, בכל הקשור לעבירות נשק. נשק הוא רצח ועשרות אנשים מסיימים את חייהם. בעיני, עבירות נשק הן אולי העבירות הכי חמורות שיש והתוצאה קשה". בנוגע לתיק שלפניה, תוהה אורן האם אכן הנאשם הפך בתוך כמה ימים לסוחר סמים, כפי שטוען הסניגור המבקש לשחררו למעצר בית. אורן מכתיבה החלטה ארוכה למדי, בהתחשב בכך שמדובר בתיק מעצרים, אך הדבר מוצדק כאשר עוסקים בחרותו של אדם מחד ובעבירות משמעותיות מאידך-גיסא, תוך שקיפות לכל המעורבים ולערכאת הערעור. הכתבתה רהוטה וברורה: "כתב האישום מצביע על מעורבות עמוקה בתחום הסחר בסמים קשים – קוקאין והרואין – למספר רב של לקוחות ובמשך כל שעות היממה. נדמה לי כי לכך כיוונה פסיקת בית המשפט העליון, אשר קבעה את הכלל בעבירות סחר סמים למעצר נאשמים עד תום ההליכים במעצר ממש. מי שסוחר בסמים בתכיפות רבה למספר רב של לקוחות מסוגים שונים, וכאשר מדובר בסמים קשים – מלמד על עצמו כי מעורבותו בתחום הסמים עמוקה". סוף פסוק? בהחלט לא. "האפשרות לחרוג מהכלל, לא כך שכן בנסיבות כבענייננו, הוכרה אף היא בפסיקה, תוך מתן דגש לגיל צעיר והעדר עבר פלילי. ואכן המשיב הוא יליד 2001, נעדר כל עבר פלילי. בהחלט ניתן להעריך, כי מעצרו מציב עבורו גבול, כפי שהעריך שירות המבחן בתסקירו. אינני רואה עין בעין עם שירות המבחן בנושא הפיקוח האלקטרוני. גם אם אין בו כדי למנוע ביצוע עבירות סמים, מעצר באיזוק אלקטרוני אינו דומה לשחרור לחלופת מעצר. יש בו ערך מוסף משמעותי בנוגע להגבלת חרותו של נאשם, ומכאן גם להפחתת הסיכון ממנו". בשורה התחתונה, אורן מורה לבחון את האפשרות של מעצר בית באיזוק אלקטרוני ודוחה את הדיון ל-7 בנובמבר לקבלת דוח בנושא.

"בשבילך ובשביל המשפחה שלך"

כעת מתבקשת אורן לאפשר לנאשם שבמעצר בית לצאת לעבודה בשעות 24:00-17:00 ולהיות בקשר עם רעייתו, שהיא המתלוננת בתיק. אורן בודקת כיאות את הפרטים: היכן הטיפול שמקבל הנאשם, היכן מעצר הבית והיכן מקום העבודה. הסניגורית אינה רהוטה די הצורך, ואורן מתערבת כדי לדעת מהי בדיוק הבקשה. כאשר מעיד הממונה במקום העבודה, האמור להיות המפקח, קולטת אורן במהירות היכן וכמה זמן השניים עובדים ביחד, ושאלותיה מכוונות לפרטים הדרושים. בנקודה מסוימת מתברר, כי המפקח המוצע אינו יודע מה עליו לעשות אם הנאשם יפר את תנאי השחרור. יש שופטים שהיו פוסלים אותו, אך אורן נוקטת בגישה אחרת: "כנראה שלא הסבירו לך. הרעיון הוא שכשאתה אחראי עליו, אתה חתום על ערבות. אם אתה רואה שהוא מפר את התנאים – אתה צריך לדווח למשטרה. אם אתה לא מדווח, אפשר לחלט את הערבות שאתה חתום עליה,. בנוגע לבקשה לאפשר קשר בין הנאשם לאשתו, אורן מסויגת: "בשלב זה אין המלצה של שירות המבחן על שינוי התנאים. ההליך הסתיים?" – לא. "אז איך הוא יהיה בקשר איתה? קשר עקיף יכול להיות לצורך הילדים, זה אומר שאדם נוסף מקשר ביניהם". המדינה מצידה מתנגדת ליציאה לעבודה, בציינה שהמשמעות היא – שהנאשם יהיה כל היום או בעבודה או בטיפול, ולמעשה לא במעצר בית. אורן מגיבה: "זו לא פעם ראשונה שאנו עושים את זה. יש לזה חשיבות מאוד גבוהה. אני רואה בזה רק יתרונות. אדם צעיר, אין שום סיבה שלא יעמוד בזה. יש גבול לפטרנליזם". לאחר שהנאשם עצמו מדבר, אומרת לו אורן: "אני נותנת בך אמון, לכל אורך הדרך נתתי בך אמון. אני חושבת שעבודה זה דבר מאוד חשוב. אני מחזקת את ידיך ומאחלת לך הצלחה. אבל צודק גם התובע. אתה תחת תיק פלילי לא-פשוט של עבירות אלימות. העניין של הטיפול חשוב לא רק בשביל התיק הפלילי, אלא בשבילך ובשביל המשפחה שלך. צודק התובע שהעיקר הוא הטיפול ושאתה צריך להפיק ממנו את המקסימום. אני אאחל לך להצליח ולא להזניח את הטיפול. אם אתה תצליח – כולם יצליחו. המדינה רוצה שלא תהיה אלימות ושתצליחו; אתם צעירים. "יכול להיות שאשתך תצטרך להעיד, ולכן אי-אפשר לאפשר לכם לחזור להיות בקשר. בקשר לילדים – חשוב מאוד שתהיו בקשר, אבל צריך שמישהו יעזור לכם". הנאשם שואל על קשר טלפוני. "בשלב הזה אין אפשרות. אבל אנחנו נבדוק את זה. זה תלוי בתיק העיקרי. אם תקח אחריות – וכמובן איש לא לוחץ עליך – אם היא לא תצטרך להעיד נגדך, אז נבדוק. הדלת לא נסגרת". אורן מאפשרת גם לרעייתו של הנאשם לדבר ולספר שיש שינוי רציני בהתנהגותו. אורן: "אני מאוד שמחה לשמוע". האישה:"הסכמנו לחזור לדבר בטלפון". אורן: "תחכו עם זה עוד קצת. אני רואה את המוטיבציה, זה משמח אותי מאוד, ואני רואה שאת באה לתמוך בו. אבל המשפט חייב להסתיים, אי-אפשר שאולי תעידי נגדו ותהיי איתו בקשר. לכן נקבע עוד דיון. אני מבינה שיש מגמה מצד בני הזוג לקדם את החיים שלהם ביחד". ההחלטה אינה מפתיעה, לאור דבריה של אורן בדיון: היא מאפשרת לנאשם לצאת לעבודה, ואינה מאפשרת לו ליצור קשר ישיר עם אשתו. יש לה גם פספוס: מנהל המשמרת אמר במפורש הוא מגיע לעבודה רק ב-18:00, בעוד אורן קובעת שהנאשם יגיע למפעל ב-17:00 – וכך יהיה שעה ללא פיקוח.

השורה התחתונה: גישה אנושית מאוד לנאשמים ובני משפחותיהם, במטרה לעודד התנהגות חיובית ושינוי באורחות החיים. יש שיטענו שאין זה תפקידו של בית המשפט; אורן עושה זאת בצורה מדודה ובלא לחרוג מגבולות סמכותה והטעם הטוב, ובלא לגרום לסחבת בדיונים. המהומה באולם היא פחותה מהרגיל באולמות מעצרים, וגם זאת יש לזקוף לזכותה.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.