היוזמה האירופית החדשה

אירופה איננה מתכוונת לשבת בשקט בעקבות ההכרה האמריקנית בחוקיות ההתנחלויות בגדה, שר החוץ של לוכסמבורג, ז'אן אסלבורן, מקדם יוזמה להכרה של כל מדינות האיחוד האירופי במדינה פלשתינית כתגובה להצהרתו של שר החוץ האמריקני מייק פומפאו בנושא ההתנחלויות. בשבוע שעבר שיגר שר החוץ של לוקסמבורג איגרת לשר החוץ החדש של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל ולשרי החוץ של 27 המדינות החברות באיחוד שבה טען כי הדרך להציל את פתרון שתי המדינות הינה ליצור "מצב שוויוני יותר" בין ישראל לפלשתינים מבחינה מדינית וקרא לקיים בהקדם דיון בהשתתפות כל המדינות החברות באיחוד האירופי בנוגע להכרה אפשרית במדינה פלשתינית. "צעד כזה לא יהיה מכוון נגד ישראל, אם אנו רוצים להביא לפתרון הסכסוך אסור לנו לשכוח את צורכי הביטחון של ישראל ואת הצדק והכבוד להם ראויים הפלשתינים", כתב ז'אן אסלבורן באיגרת. משרד החוץ הישראלי נערך לסכל את היוזמה החדשה של לוכסמבורג, על-פי גורמים מדיניים בירושלים הדיון בנושא יתקיים בישיבה של שרי החוץ האירופיים רק בחודש ינואר הקרוב אבל הפלשתינים מעודדים מהכיוון האירופי החדש. הפלשתינים דורשים כבר שנים מהאיחוד האירופי לנקוט צעד מעשי בנושא ההכרה במדינה פלשתינית, כמה פרלמנטים אירופים וכמה ממשלות הכירו במדינה פלשתינית אך לא התקבלה החלטה אחת כוללת של כל מדינות האיחוד האירופי בנושא. כל מדינות האיחוד האירופי, מלבד הונגריה, גינו את הצהרתו של שר החוץ פומיפאו בנושא ההתנחלויות. יותר מ-135 מדינות בעולם, בהן רוסיה, סין ומדינות מזרח אירופה, מדינות ערב ומדינות מוסלמיות, מכירות במדינה הפלשתינית. מבחינת הפלשתינים, היוזמה של שר החוץ של לוכסמבורג הינה צעד חשוב שעשוי לקבוע את עמדת האיחוד האירופי גם בנושא "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ ולטרפד את האפשרות של הקמת אוטונומיה בלבד בשטחי הגדה. היוזמה האירופית החדשה באה לאחר שבית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי פסק כי על כל המדינות החברות באיחוד האירופי לסמן מוצרים מההתנחלויות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן ולסמן בצורה ברורה כי מדובר במוצר מ"התנחלות ישראלית", מדובר בהליך משפטי שהחל כבר בשנת 2015 בעקבות הנחיות האיחוד האירופי להחריג מוצרים שמקור יצורם הוא מהשטחים שסופחו לישראל לאחר ה-4 ביוני 1967. ההכרה של מדינות האיחוד האירופי במדינה פלשתינית ואימוץ יוזמתו של שר החוץ של לוכסמבורג מחייבים הצבעה פה אחד של חברות האיחוד האירופי, אולם גם הכרה של חלק מהמדינות במדינה פלשתינית תיחשב להישג פלשתיני. המצב הפוליטי המורכב בישראל מעכב את פרסום "עסקת המאה" של טראמפ, אולם הדרג המדיני מנסה לקדם גם את המהלך של סיפוח בקעת הירדן בגיבוי ממשל טראמפ. על-פי גורמים ביטחוניים בישראל, עבדאללה מלך ירדן העביר באחרונה מסר לראש הממשלה נתניהו כי סיפוח בקעת הירדן לישראל יביא לכך שירדן תשעה את הסכם השלום עם ישראל, יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הזהיר ב-9 בדצמבר בנאום שנאם ברמאללה כי אם ישראל תחליט לספח את בקעת הירדן הרש"פ תבטל את כל ההסכמים עימה.

אירופה והבחירות

בינתיים הרש"פ ומדינות אירופה כאחד זקוקות להסכמה ישראלית לאשר את הבחירות בשטחי הגדה ואת השתתתפות תושבי מזרח ירושלים בבחירות. בכיר פתח חוסיין א-שיח' הודיע כי הרש"פ פנתה רשמית לישראל בבקשה שתאשר את השתתפות תושבי מזרח ירושלים בבחירות, ואילו יו"ר הרש"פ אמר כי הרש"פ ממשיכה במאמצים מול מדינות אירופה להפציר בישראל לאפשר לקיים את הבחירות בשטחים כפי שהתקיימו במתכונתן בשנים 1996 ו-2006. האם ממשלת ישראל תאפשר לתושבי מזרח ירושלים להשתתף בבחירות אחרי ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל? גם לישראל יש מנופי לחץ והיא איננה חייבת להיענות לבקשת מדינות אירופה להסכים לקיום הבחירות בשטחים, ב-2006 הסכימה ישראל לקיום הבחירות והתוצאה הייתה שארגון הטרור חמאס זכה בבחירות לפרלמנט הפלשתיני וגירש בכוח, שנה לאחר מכן, את הרש"פ מרצועת עזה. לכן, יש להבהיר למדינות אירופה כי הכרה במדינה פלשתינית הינה קביעה מראש של תוצאות המשא-ומתן והעמדת ישראל בפני עובדה מוגמרת, דבר שישראל איננה מוכנה לקבלו והיא גם לא תעשה שום צעדים בשטח לקדם את רעיון המדינה הפלשתינית מבלי שהנושא הוכרע בהסכמה במשא-ומתן. הסכם אוסלו לא הכיר בהקמת מדינה פלשתינית עצמאית ולא קבע שיש להפסיק את ההתנחלויות, אש"ף חתם עליו והוא צריך לכבדו, לגבי הסדר הקבע הרי שהוא חייב להיעשות בהסכמה בין שני הצדדים, הכרה אירופית חד-צדדית במדינה פלשתינית רק תגביר את האנטגוניזם ולא תקדם את השלום, ישראל נסוגה מרצועת עזה וקיבלה שם ישות טרור עצמאית הנשלטת ע"י חמאס, אי-אפשר לצפות ממנה לחזור על אותה הטעות גם בשטחי הגדה. מדינה פלשתינית עצמאית בשטחי הגדה היא סכנה חמורה לביטחון ישראל, במיוחד לאור מאמצי ארגון החמאס להשתלט על השטחים האלה, לכן ישראל חייבת להילחם בכל הכוח ביוזמה האירופית החדשה ולנסות להורידה מסדר היום המדיני.