מסמך זה מציג התפתחויות אפשריות בסביבתה האסטרטגית של ישראל בשנה הקרובה. בנוסף, הוא מסמן מאורעות שהתממשותם תהיה בגדר תפנית לא צפויה. בעידן של חוסר ודאות, גם למצב הסבוך במערכת הפוליטית מבית יהיו השלכות על יכולת התמרון של ישראל מול האיומים (והאפשרויות) שייפתחו בפניה.
ארה"ב
בשנת הבחירות, מלחמת הסחר עם סין תמשיך לעמוד במוקד מדיניות החוץ האמריקנית. בצל הקיטוב הפוליטי בארה"ב, ומהלך ההדחה (גם אם ייבלם), עלולה להחריף המגמה של הפיכת ישראל לסלע מחלוקת מפלגתי, המעמידה אותה בפני דילמות חמורות ומעיקה על יחסיה עם יהדות אמריקה.
תוכנית השלום של טראמפ, הכוללת מרכיבים נוחים לישראל, אבל גם דרישות לוויתורים שעלולים להיראות ככואבים, תוצג לאחר הקמת ממשלה בישראל. בצל המשך ההסלמה בעימות מול אירן תצפה ארה"ב לתמיכה גלויה בתוכנית מצד מדינות המפרץ.
משמעויות לישראל. מתוך הכרת תודה לנשיא טראמפ על מהלכי הממשל, ישראל חייבת להגיד "כן" לתוכנית, ואת ההסתייגויות שלה תצטרך למסגר ב"אבל". ישראל תצטרך לנהוג ברגישות רבה בכל הקשור לשימור התמיכה הדו-מפלגתית. חשוב לחדד את המסרים אל מול הרעיונות העולים בשמאל הדמוקרטי באשר לפגיעה בסיוע הביטחוני או להתנייתו - כאשר יציאתה של ארה"ב מהאזור דווקא מגבירה את חשיבותה האסטרטגית של ישראל (וגם את חופש הפעולה שלה).
אירופה
לא צפוי שינוי מהותי במגמות המוכרות: ביקורת על ישראל במכלול הפלשתיני (וסימון מוצרים), לצד שיתופי פעולה בתחום הבילטרלי: על הפרק, דיון בתוכנית Horizon הבאה. תימשך אוזלת יד אירופית בנוגע להפעלת כוח, ועמדה פייסנית כלפי ההתנהלות האירנית. אירופה תתמקד במצוקות פנימיות, ותתקשה לגבש מדיניות אירופית לכידה.
משמעויות לישראל. חשוב לטפח את הקשרים במזרח הים התיכון ובמזרח אירופה, כדי לצמצם נזקים בבריסל.
סין
הטון הצורם כנגד סין בשיח האמריקני ילך ויגבר ככל שנתקרב לבחירות. סוגיית Huawei ותשתיות האינטרנט מסתמנת כמקרה מבחן. ישובו ויתעוררו לחצים גם על ישראל. מזרח הים התיכון הוא עוגן חשוב של יוזמת "החגורה והדרך" של סין (BRI), והיא מעורבת בתשתיות של מדינות רבות, כולל ישראל ויוון. סין תמשיך להביע תמיכה עקרונית בפלשתינים, אך ללא גיבוי מעשי.
משמעויות לישראל. הידידות עם סין, לצד קשרים אחרים באסיה, חשובה לישראל, אם כי עדיפות מכרעת תמיד תינתן לאילוץ האמריקני. לכן, יש להדק את הפיקוח על ייצוא והשקעות ולמתוח קווים ברורים בין מותר לאסור, לצד עידוד למעורבות סינית קונסטרוקטיבית באזור, בדגש על מצרים.
הודו
איום הטרור וחשש להסלמת הסכסוך עם פקיסטן (על-רקע רפורמות פנימיות המגבירות את השסע הדתי בהודו, ובשל שינוי הסטטוס-קוו בקשמיר) מחזקים את מגמת ההתקרבות לישראל שהתווה נרנדרה מודי. בה בעת, מול אירן יש להודו אינטרסים משלה.
משמעויות לישראל. הקשר עם הודו ועם קשת המדינות הכוללת גם את סינגפור, אוסטרליה, וייטנאם, הפיליפינים,
קוריאה הדרומית ויפן, הוא בעל משמעויות אסטרטגיות מן המעלה הראשונה (גם לתעשיות הביטחוניות), ויש לבודד אותו מן המחלוקת עם ניו דלהי בנושא האירני. יש לישראל עניין בגיבוש עמדה משותפת עם מדינות המפרץ שתציע להודו חלופה הולמת לצמצום קשריה עם אירן.