X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
לצערי כבר בלשכת הגיוס האזורי בטבריה בעת שעברתי בדיקות רפואיות, אובחן אצלי רשרוש בלב, שבשפה הרפואית המקצועית נקרא "איוושה סיסתולית" בדומה למה שאירע לראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, ובנוסף למשקל ירוד של 61 קילו נקבע לי פרופיל נמוך של 63
▪  ▪  ▪
הכיוון והמסורת [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

סיפור אישי ׂ
לאור הפרסומים האחרונים בדבר הירידה במספר המתגייסים לצבא והזינוק הדרמטי בקבלת פטור משירות צבאי בשל סיבות רפואיות ונפשיות, תופעה שזינקה בשנה האחרונה מ 3,300 ל-4,500 לאישורים, המאפשרים לצעירים להשתחרר משרות סדיר בצה"ל (ונוסיף על כך שפורסם כי חלה ירידה של כ-50% בשיעור המתגייסים למערך הלוחם).
החלטתי לשתף אתכם ממרום גילי בסיפורי האישי ואת קורותיי בעת גיוסי לצה"ל כולל השרות הקרבי שלי כלוחם.
איך התגייסתי לצה"ל? בתחילת 1960 מלאו לי 18 שנים והגיעי מועד גיוסי לצה"ל יום לו כל כך ציפיתי, כי הייתי חדור מוטיבציה להיות לוחם ולא היה לי כל ספק שאני אתגייס לקרבי, מאחר שבקיבוצי, חולתה שבגליל העליון, היו אלו הכיוון והמסורת. התאמנתי לכך גופנית והתכוננתי נפשית. כל יום רצתי מקיבוץ חולתה עד צומת שדה אליעזר וחזרה מרחק של 12 ק"מ הכל על-מנת להכשיר אותי להיות לוחם קרבי.
לאחר שעשיתי ש.ש (שנת שירות שלישית כמקובל בקיבוצים) הגיע היום המיוחל שבו התגייסתי לצה"ל. בלשכת גיוס בטבריה שובצתי לנח"ל, מאחר שלא היה באותו זמן מחזור בני משקים, צרפו אותי לגרעין נח"ל בשם "אל אור" המיועד להשלמת קיבוץ נוה אור שבעמק הירדן. מראש אמרו לי, שאני מיועד לאחוזים שיעברו לפיקוד ולא בהכרח כחבר גרעין.
, כאשר הכושר הקרבי אצל רב המשרתים בשירות קרבי היה פרופיל 97.
עיני חשכו, נפלו עלי השמיים קבלתי זאת אישית קשה ביותר. כל בני כיתתי שכבר התגייסו לפניי שובצו מהם 3 לצנחנים, 2 לסיירת מטכ"ל, 1 לסיירת שריון, 1 לסיירת צנחנים ו-2 לקורס מכי"ם נח"ל. כל אלה היו מספרים בחופשות בקיבוץ את עלילותיהם בצה"ל ורק אני, מרוב בושה שתקתי, לא סיפרתי על הכושר הלקוי שלי ולא סיפרתי לבושתי, ששובצתי לטירונות נח"ל במחנה 80, לפלוגת כ.ל (כושר לקוי) כי חששתי שיצחקו עלי וממני.
החלטתי שלא אוכל לחיות עם זה והתחלתי לפעול במרץ ועקשנות בלתי נלאים כדי להעלות לי את הפרופיל הרפואי. מה לא עשיתי בשביל זאת? ביקרתי מספר פעמים בלשכת הגיוס וערערתי על תוצאות האבחון הרפואי. כתבתי עשרות מכתבים לכל הגורמים הרלוונטיים בצה"ל כולל קצין רפואה ראשי, זומנתי למספר רב של רעיונות בגין הערעור ולא הרפיתי ועוד ועוד.
בראיון האחרון שלי אצל סגן קצין רפואה ראשי. הוא אמר לי כך "טוראי גרשון אקשטיין, נבצר מבינתי להבין את דרישתך ועקשנותך, רוב החיילים המגיעים אלי בנושא זה מגיעים משום רצונם להוריד את הפרופיל הרפואי שלהם, ואתה, היחיד שאני מכיר, רוצה בעקשנות לערער ולהעלות את הפרופיל. אז מה קורה כאן? גם להיות חייל בתפקיד תומך לחימה זה לא מכובד? השבתי לו: "אני גרשון ואולי בנוי מזן אחר ומיוחד שאתה אינך מכיר, ואם לא תעלה לי את הפרופיל אפנה עד לרמטכ"ל בתקווה שיבין אותי. אנא תן לי צ'אנס ותראה שלא אאכזב אותך ואת צה"ל".
לאחר שהבין כי לא יזיז אותי מדעתי ועמדתי, כתב בסיכום הראיון איתי כך: "לאור התעקשותו של החייל טוראי גרשון אקשטיין אני ממליץ להעלות לו את הפרופיל הרפואי מ 63 ל-97, אך זה יהיה באופן זמני בלבד! אחרי חצי שנה עליו לחזור אלינו לבדיקה רפואית נוספת והוא יודיע לנו מהו מצבו הבריאותי".
קפצתי משמחה ומאושר, הנה, כעת אוכל להראות לכולם, כולל לבני כיתתי, שאני בעל פרופיל כ.ק (כושר קרבי מלא)! הראיתי את המסמך הנכסף למפקדי במחנה 80 ושובצתי מחדש לפלוגת טירונים רגילה ומאחר שהייתי בכושר גופני גבוה סיימתי את מסלול המכשולים הקשה במקום ראשון ושובצתי מיד למסלול קורס מכי"ם של הנח"ל בשיבטה. איזה אושר וחדווה הציפו אותי ממש כאילו נולדתי מחדש.
השירות כלוחם.
סיימתי את קורס המכי"ם. איני יכול לומר שזה היה קל כי הדרישות לכושר גופני היו גבוהות אך היה מאוד מעניין וחשתי סיפוק רב. לאחר מכן, שובצתי להכנה של אימוני חיילי חי"ר נח"ל ובתום חודשיים הוצבתי סוף-סוף כמ"כ בגדוד 50, של הנח"ל המוצנח בחטיבת הצנחנים 35.
עברתי מחזור של אימון מתקדם כמפקד כתה. מחזור נוסף כסמל מחלקה, נשלחתי לקורס קציני חי"ר, ונאלצתי לחתום עקב זאת לשירות קבע נוסף של 9 חודשים (אז השירות הסדיר היה שנתיים וחצי בלבד). לאחר מכן החזירו אותי לגדוד 50 בצנחנים כקצין ולוחם. אגב, הייתי היחיד מבני כיתתי שסיימו קורס קצינים. שירתתי במחזור אימון מתקדם כמ"מ, ומחזור נוסף כקצין חבלה גדודי. סיימתי את השירות כסגן מפקד פלוגה של דן שומרון, לימים הרמטכ"ל. אדגיש כי אימוני מחזורי האימון המתקדם בנח"ל מוצנח היו קשים ומפרכים, וכללו: אימוני פרט ומחלקה, תרגילים פלוגתיים וגדודיים, מסעות ארוכים, פשיטות, חדירות מעבר לגבול ותעסוקה מבצעית בכל חלקי הארץ.
בכל תקופת שירותי כלוחם וצנחן בצנחנים צנחתי 58 צניחות, מהם כשליש בלילה וצניחה אחת לים. הספקתי לשבור את רגליי באחת מצניחות הלילה... וזכיתי בכנפי צנחן בכיר שענדתי בגאווה גלויה, אך חוץ מכך עברתי הכל בשלום. נהניתי למרות הקושי מכל דקה של שירותי כלוחם ותרמתי לביטחון מדינתי!
סיכום
כאשר אני קורא על השתמטויות הרבות מהשרות הקרבי על-ידי הורדת פרופיל רפואי וירידה של כ 50% בהתנדבות לשירות קרבי - נחמץ ליבי בקירבי.

הכותב הוא סא"ל בדימוס.
תאריך:  22/12/2019   |   עודכן:  22/12/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 יעקב פרי / Yaakov  Perry
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר מיכאל מירו
חוק יסוד הממשלה, כמו חוקים אחרים שקוע בערפל של אי-בהירות, שפתח ופותח שער לפרשנות של בית המשפט ועל פיה ישר דבר
צילה שיר-אל
זוהי השנה לה חיכיתם שנים רבות, כיוון שיופיטר כוכב השפע המוכר גם בשמו הכוכב המיטיב, נכנס בחודש האחרון למזל שלכם למשך שנה שלמה
אביתר בן-צדף
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי    והפעם - מתקפת-פתע, להחזיק חזק בזקָן, שותלים מערכות ותחרות עסקית    שבוע טוב וחנוכה שמח
איתן קלינסקי
אנחנו מקשיבים לצפונות לב של נער רגיש תועה, נער בן שבע עשרה, העומד חסר אונים בלב השדה בעמק בין הר גריזים והר עיבל הרחק מבית האב, לא הרחק מלב אחיו העוינים אותו, ובקול שקט אך צועק מנבכי לבו הוא מרעיד את מיתרי לבנו, אנחנו הקוראים - "אֶת אַחַי אֲנִי מְבַקֵּשׁ!
אליהו קאופמן
זוהי "תרבות בחירות" אחרת אחרת במהותה    הזקנים האומללים - הנגררים על ה"קתטרים" שלהם, לקלפי הסואנת, ומושארים שם ללא רחמים, אינם בנמצא מבורנמות שבדרום ועד לצפון סקוטלנד    אין שם "יום שבתון" מיותר ולא תראו שם את לכלוכי מודעות התעמולה וההסתה האלימה, ואילו בשווקים נעדרים כליל מסיתי הממסד והאופוזיציה    הכל רגוע וג'נטלמני    ממש דמוקרטיה במיטבה, הנעדרת זיופים ואלימות או הצבעת מתים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il