ברכות לשרת התפוצות החדשה
ציפי חוטובלי. לא במועד הראוי. לא על-ידי האיש הראוי. אבל ברכות מקרב לב. בביתנו היא (ובעלה עורך הדין אור אלון ובנותיהם) כבת משפחה. לפני כ-15 שנים הוזעקה להשתתף בנושא זניח ב"ערב חדש". היא הייתה אז דוקטורנטית אלמונית למשפטים עם עתיד אקדמי.
בעקבות הראיון בו התנסחה היטב הצעתי לה להשתתף בפאנל של "מועצת החכמים". הופעלו עליי לחצים רבים להדיחה. איני מתחרט אף לא לרגע שדחיתי לחצים אלה בשתי ידיים ממש כפי שלא נעניתי ללחצים כאלה נגד יוסף (טומי) לפיד ו
אלדד יניב ו
גדעון לוי.
בנימין נתניהו או מי מבני ביתו הבחין בהופעתה בטלוויזיה וזימן אותה לפגישה איתו. ההמשך ידוע. לא אחת תהיתי אם גרמתי לה עוול בעודדי אותה לפנות לפוליטיקה. אלמלא כן הייתה היום פרופסור למשפטים באוניברסיטה.
היא מבינה במהירות, מקפידה ללמוד כל נושא לפרטיו, לעולם אינה מחפפת, בעלת יכולת ניסוח גבוהה בעברית ובאנגלית, נקיית כפיים וישרת דרך. אנו תמימי דעים בנושאים של אהבת הארץ והצורך בריכוז העם היהודי במולדת, ודבקות במורשתו התרבותית והמוסרית והמסורתית.
אך יש לנו מחלוקת מוחלטת בעניינים של מדיניות ישראל כלפי הפלשתינים ובסוגיית מעמדו של בית המשפט העליון בהווית החיים בישראל. על גדולים ממנה וממני נאמר כי זו מחלוקת לשם שמיים.
עתה נקלעתי לפרדוקס שאין ממנו מוצא. אני כה מעוניין שתינתן לה הזדמנות להוכיח מה בכוחה לעשות בתבונה וביושרה, ואני כה מעוניין שהממשלה אליה הגיעה מאוחר מדי תחדל להתקיים במהרה בימינו, אמן.
אבל היום הוא יום חגה, וממילא גם יום חגי.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]