"בית ווליאמס" - מבנה האבן ההיסטורי השוכן בפתחו של נחל שלמה, הוא המבנה הישן ביותר הקיים באילת. נבנה ב-1931 והיה ביתו של הגאולוג ואיש המודיעין הבריטי לאונארדס ווילאמס. בשנת 1948, מספרים כי כאשר הוכרזה עצמאות מדינת ישראל, וויליאמס נמלט בחיפזון לירדן על סיפון סירת החתירה שלו.
לאחר הקמת המדינה התגוררו במבנה דייגים. הבניין הוא בניין מקורי וכיום משמש כבנין צימרים בבעלות פרטית. בפרטיכל ישיבת ועדת השימור העירונית שנערכה ב-2008 בראשות ראש ועדת השימור מאיר יצחק הלוי ראש העיר המכהן, מצוין במפורש כי הוועדה ממליצה לשמר את "בית וילאמס" ולהכריז עליו כבית לשימור.
אולם בישיבת הוועדה מיום 17 ביולי 2014 הוחלט לבטל את ההכרזה וכך נאמר בפרטיכל הישיבה ביולי 2014: "הוועדה ממליצה לבטל ההכרזה על בית ווילאמס, ולקבל חוות דעת משפטית מהיועצת המשפטית של העירייה וקיום מפגש עם בעל הנכס לשמיעת דעתו".
במילים אחרות ללא הכרזת שימור יכולים כיום למעשה בעלי "בית וילאמס" שהוא מבנה היסטורי להרחיבו, לבנות עליו קומות, לשנות את צביונו המקורי ואף להרסו.
בית פליפ מוריי - בית תרבות השוכן עד היום במרכזה של אילת נחנך בסוף שנות ה-50 והיה במשך שנים רבות בית תרבות מרכזי וראשי של העיר אילת
הבית בעל ערך אדריכלי והיסטורי רב, מוכרז לשימור אך בפועל לא נעשו בו עבודות שימור. ביקרתי בבית פיליפ מוריי בימים אלה. המבנה המיוחד בצורתו האדריכלית שומר פחות או יותר בחזותו החיצונית על המראה המקורי שלו.
אולם, בפנים המבנה נעשו עבודות שיפוצים (שלא קשורות לשימור) ופנים המבנה שונה ללא הכר מכפי שהיה במקור. פעילי שימור תובעים להחזיר את מראה פנים בית פיליפ מוריי לקדמותו ולשמור על מראו וצביונו המקורי בבחינת להחזיר עטרה ליושנה.
מגדל הפיקוח הישן - ממוקם בנמל התעופה באילת בפינת שדרות התמרים וכביש 90, וניתן לראותו מהכביש העובר ליד שדה התעופה. הומלץ על-ידי ועדת השימור כמבנה לשימור. המגדל נבנה בשנות ה-50. יש הטוענים כי נבנה בתחילת שנות ה-60. החליף אותו כעבור מספר שנים מגדל פיקוח חדש.
האמפיתיאטרון העירוני - ממוקם ליד מלון 'דורטל סול', הוקם בסוף שנות 50 וקיים עד היום. במשך שנים רבות עומד במצב נטוש ומוזנח. שימש עד תחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת כמקום מרכזי למופעי תרבות וזמר.
נערכו בו עצרות וכינוסים וחלק ניכר מהאירועים העירוניים והממלכתיים באילת. מיטב האמנים והלהקות הופיעו על במתו, והוא שימש באופן מסורתי כמקום למופעי סיום של תלמידי בתי הספר העיר.
אתר האמפיתיאטרון נמצא בבעלות העירייה ככל הידוע לי, ושיקומו ושימורו לא כרוך בהשקעה גדולה מאד. למרות זאת באופן מתמיה ועדת השימור החליטה בשלב זה לא להכלילו ברשימת האתרים המומלצים לשימור וקבעה כי הוועדה תקיים סיור באמפיתיאטרון העירוני ותדון בהמשך מה לעשות בו. שמואל תגר אומר לי כי יש בעיה עם נושא החנייה לאלפים שיגיעו לאמפיתיאטרון אם אכן ישוקם.
"בית הליכוד" - בית טיפוסי הראשון של השכונה הראשונה בעיר. בישיבת ועדת השימור מספטמבר 2008 ממליצה הוועדה השימור העירונית לשמרו וכך נכתב בפרטיכל הישיבה "הבית מושלם מבחינת מבנהו המקורי ובעל חשיבות מבחינה היסטורית. מומלץ לשמר ולהשתמש בו לצרכי ציבור. שנים ספורות לאחר שהומלץ לשימור על-ידי הוועדה "בית הליכוד" נהרס.
"בית המאפיה" - מבנה המאפיה הקואופרטיבית ים סוף פעלה בעיר אילת שנים רבות. במאפיה היה פתח דרכו מכרו לחם לתושבים. מבנה ללא ערך אדריכלי מיוחד בעל ערך היסטורי חשוב בתולדות העיר. גם הוא נדון בישיבה ועדת השימור כמיועד לשימור אך כעבור זמן מה נהרס לטובת פרויקט נדל"ן באישור העירייה.
רבים מתושבי העיר עבדו במקום וגם ילדים ובני נוער לא פעם בילו את לילותיהם במאפיה בעבודות בחופשות מהלימודים.
"בית התוף בנמל הראשון" - מהמבנים הראשונים בנמל אילת נבנה בשנות ה-50 (כיום נמצא בתוך הנמל הצבאי) - מוכרז-מומלץ לשימור.
בית החמרה - מבנה ברחוב שד התמרים בנוי מלבני בוץ בשד התמרים באילת.
ארובת (מגדל) הקירור - בבית החרושת לקרח (ליד בית המאפיה שנהרס לטובת פרויקט נדל"ן). הארובה תנוסר ותועבר בשלמותה ממקומה הנוכחי למרחק 14 מטרים ותוצב בכניסה לפרויקט הנדל"ן שמוקם על חורבות המפעל שנהרס.
תחנת השאיבה של "מקורות" - ממוקמת בחוף המערבי בין חוף הדקל לחוף החשמל. הוכרזה לשימור ולדברי שמואל תגר מתבצעות עבודות שימור במקום כמו ניקוי השטח ועוד.
מגדל המתכת במפעל 'שמן דקלים' ממוקם בסמוך לחניוני הרכבים של הנמל - הומלץ לשימור על-ידי ועדת השימור.
"הבית המדברי" - בית ייחודי באילת בצורתו ותיכנונו שנבנה בתחילת שנות ה-70. ועדת השימור לא המליצה בשלב זה להכריז עליו כבית לשימור, לא קבעה עמדה בנושא והמליצה לשמוע את חוות דעתה של היועצת המשפטית לעירייה ולקיים מפגש עם בעלי הנכס.
"מרכז רכטר" - מרכז המסחר והבילויים של אילת בשנות ה-60-90 עעל אף היותו מקום חשוב בתולדות העיר החליטה הוועדה לא להכריז עליו בשלב זה כאתר לשימור והמליצה להביאו לדיון מחודש רק לאחר קבלת חוות דעתה של היועצת המשפטית לעירייה וקיום פגישה עם בעלי האתר.
אתר מרכז רכטר ראוי לשימור מבחינת ערכו ההיסטורי. מבחינת תולדות העיר לא ברור מדוע ולמה החליטה ועדת השימור לא להמליץ ולהכריז עליו כאתר לשימור.