X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
שרידי המשרפה במחנה זקסנהאוזן
עקבות השואה בברלין (ב')
פולנים, סובייטים - לא יהודים
זקסנהאוזן היה מחנה הריכוז העיקרי באזור ברלין, ואלפי יהודים עברו בו וחלקם אף נרצחו. לצד תצוגה מפורטת על גורלם, אין להם זכר באנדרטה הסובייטית שעדיין ניצבת במרכז האתר

כליאת אויביו ומתנגדיו ההולכים ומתרבים של המשטר הנאצי - האמיתיים והמדומים כאחד - לא יכלה להימשך בצורה מאולתרת וחובבנית-למחצה, כמו בכלא של הס"א ברחוב גנרל פאפה. כבר בשנת 1933 הוקם מחנה הריכוז דכאו, שמפקדו תיאודור אייקה הפך אותו לדוגמה לכל המחנות העתידיים.
מחנה הריכוז העיקרי באזור ברלין היה זַקְסֶנְהָאוּזֶן בשכונת אוֹרַנְיֶנְבּוּרְג, 25 ק"מ מצפון-מזרח למרכז העיר (וכשעה נסיעה ברכבת העירונית). הוא הוקם בשנת 1936, ועד סיום המלחמה נכלאו בו 200,000 בני אדם. מספרם (כולל במחנות המשנה) הגיע לשיא של 70,000 בפברואר 1945, ובהם 10,983 יהודים - בעיקר פולנים והונגרים שהועברו בצעדת מוות ממחנה אושוויץ לפני שחרורו בסוף ינואר.
זקסנהאוזן לא היה מחנה השמדה, אך רבבות מאסיריו מתו - חלקם בשל התנאים הקשים, חלקם ברצח ישיר. במחנה היה אתר הוצאות להורג, ולא הרחק ממנו נרצחו 18,000-13,000 שבויים סובייטיים במחצית השנייה של 1941. בשנת 1943 הותקן במחנה תא גזים, אך הפעלתו הייתה כפופה להוראה מפורשת. זו ניתנה כנראה בפברואר 1945, ערב פינויו של המחנה, כאשר אנשי הס"ס רצחו אלפי אסירים תשושים שלא יכלו לצאת לצעדת המוות (המונצחת לא הרחק מן הכניסה למחנה).
במחנה זה הוחזקו לאורך השנים גם כמה אסירים ידועים, כגון ראש ממשלת צרפת לשעבר, פייר ריינו; הכומר מתנגד המשטר מרטין נימולר; קנצלר אוסטריה לשעבר, קורט שושניג; הרשל גרינשפן, שהתנקשותו בדיפלומט גרמני בפריז הייתה התירוץ לליל הבדולח; והצנחן הארצישראלי פרץ גולדשטיין. באחת האירוניות היותר-מוזרות של תולדות השואה, עציר נוסף היה מרטין לותר - תת-מזכיר המדינה במשרד החוץ הגרמני, אשר נעצר בשל נסיונו לחתור תחת השר, יואכים פון-ריבנטרופ. בשל מעצרו של לותר, איש לא דאג להשמיד לקראת סיום המלחמה את המסמכים שהוחזקו במשרדו, וכך נתפס במלואו התיק בנוגע לטיפול ביהודים - ובו העותק היחיד של פרוטוקול ועידת ואנזה ששרד.
לאחר ליל הבדולח (נובמבר 1938) הובאו לזקסנהאוזן 1,800 אסירים יהודים; 450 מהם נרצחו לאחר זמן קצר. רוב האסירים היהודיים נכלאו, עד לתחילת הגירושים לאושוויץ באוקטובר 1942, בצריפים 38 ו-39. הם הוחזקו בתנאים קשים במיוחד וסבלו מדי יום מהשפלות והתעללות, והתגברות האנטישמיות עם פרוץ המלחמה הובילה להקשחה רבה עוד יותר. רוב היהודים הוחזקו במחנה הראשי ובמחנות המשנה במשך עד שנתיים, והועבדו בפרך כמו האסירים האחרים. חלקם הועסקו ביחידות שעסקו במיון הרכוש שנשדד מקורבנות השואה במזרח אירופה, ואילו משנת 1944 נשלחו לזקסנהאוזן גם אסירים יהודיים ממחנות אחרים לצורך עבודות פרך בתעשיית החימוש.
ב-18 במאי 1942 תקפו פעילים קומוניסטים את התערוכה האנטי-בולשביקית "גן העדן הסובייטי" שהוצגה בברלין. התוקפים נעצרו בידי הגסטפו לאחר זמן קצר, והתברר שחלקם היו ממוצא יהודי. בתגובה הורה מפקד הס"ס, היינריך הימלר, לרצוח "בני ערובה יהודיים". ב-28 וב-29 בחודש נרצחו בזקסנהאוזן 250 יהודים - 96 שכבר היו אסירים בו ו-154 מבני הקהילה היהודית בברלין שנעצרו בידי הס"ס לאחר ההתקפה על התערוכה.
בשלהי 1992 ביקר במחנה ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. זמן קצר לאחר מכן הוצתו צריפים 38 ו-39 על-רקע אנטישמי. התצוגה בשני הצריפים שוחזרה: בצריף 38 על היהודים במחנה ובצריף 39 על חיי היום-יום בו. בין היתר, מונצחים בה אחדים מבין האסירים היהודיים: הציירת שרלוטה סלומון, שציוריה פורסמו בספר "חיים או תיאטרון?"; היינץ וולמן, שנעצר בגיל 18 לאחר ליל הבדולח, שוחרר כעבור ארבעה חודשים ועלה ארצה; סלומון ויינטראוב, אשר נעצר לאחר פרוץ המלחמה בשל אזרחותו הפולנית ומת במחנה לאחר חמישה חודשים; עורך הדין המוביל יוליוס זליגסון, אשר נעצר בנובמבר 1940 בשל קריאה למחאה נגד שיגור יהודי העיר באדן למחנה גירס שבצרפת ונספה ב-1942; והאחיות מגדה פודור ואילונה פודור מהונגריה, אשר הועברו מאושוויץ לאחד ממחנות המשנה של זקסנהאוזן והצליחו לשרוד את צעדת המוות בסיום המלחמה.
מחנה זקסנהאוזן שוחרר בידי הצבא האדום ב-22 באפריל 1945, ועד מהרה הפך לבית כלא סובייטי. הכובשים החזיקו בו עד 1950 פעילים נאצים לשעבר, וגם מתנגדים לשלטון הקומוניסטי ואף מי שנעצרו ללא סיבה; הרוצה יוכל לראות בכך עוד נקודת דמיון מצמררת בין משטר הדיכוי הנאצי לבין זה הקומוניסטי. ב-1961 נפתח במקום אתר הנצחה, הכולל את האנדרטה המרכזית הניצבת בו עד היום. בהתאם לתפיסה הסובייטית, אין בה מילה וחצי מילה על הקורבנות היהודיים של המחנה. הסובייטים ציינו קורבנות לפי השתייכות מדינית ולא לפי השתייכות לאומית, ותוך כמובן תוך התעלמות מכוונת מגורלם הייחודי של היהודים. למרבה הצער ואף התמיהה, העיוות הזה ניצב על עומדו גם 30 שנה לאחר איחוד גרמניה.

האנדרטה הסובייטית. היהודים לא מוזכרים
הכניסה למחנה. "העבודה משחררת"
אתר ההוצאות להורג. גם יהודים נרצחו כאן
אחד מצריפי המגורים. תנאים איומים
עמודים עליהם נתלו אסירים בידיהם
מראה חלקי של המחנה
תאריך:  26/01/2020   |   עודכן:  26/01/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות שואה וגבורה
איתמר לוין
הנאצים עלו לשלטון בסוף ינואר 1933; נדרשו להם פחות מחודשיים כדי לפתוח בית כלא קטן במזרח ברלין. בין האסירים כאן היו כמה מראשוני הקורבנות היהודיים של המשטר
איתמר לוין
אחרי הכינוס המרשים של מנהיגי העולם ביד ושם וערב יום השנה ה-75 לשחרור אושוויץ, חובה לשאול האם השואה עלולה לחזור על עצמה. שורה של גורמים מביאים לכך שהתשובה חיובית, והדבר מחייב לפעול בהתאם
ראובן ריבלין
נאום נשיא המדינה בטקס המרכזי לציון 75 שנה לשחרור אושוויץ ב"יד ושם" [כ"ו בטבת תש"ף, 23.01.2020]
איתמר לוין
ריבלין: אף מדינה אינה חסינה מאנטישמיות וגזענות    נתניהו: מודאג מהעדר עמדה עולמית אחידה נגד אירן    פוטין יוצא נגד פוליטיזציה של זכרון השואה    פנס: על העולם לעמוד בעוצמה נגד אירן    מקרון מאמץ את יוזמת פוטין    הנסיך צ'רלס: להילחם ללא חת נגד אלימות מילולית ופיזית    נשיא גרמניה: קיימת אנטישמיות גסה במסווה של ביקורת על ישראל
בעז שפירא
התקשורת הישראלית אשר כהרגלה המגונה עטה על סיפור אמתי ואנושי ועושה ממנו מטעמים, כאלה שבפניהם אפילו הנהגת המדינה אינה מוצאת כוחות לעמוד, עד כי היא נכנעת באופן מביש לכוחנות המופעלת עליה וכמוה כסחיטה מכוערת ונצלנית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il