הרב יששכר יעקובסון נולד בגרמניה בשנת 1901, נעצר בליל הבדולח, שוחרר לאחר שבועיים, נמלט להולנד ולבסוף עלה ארצה. בספרו "בינה במקרא" על פרשיות התורה, מסביר הרב יעקובסון מדוע מוקדשים פסוקים רבים בסוף פרשת "ויגש" לתיאור הרפורמה האגררית שביצע יוסף במצרים. לדבריו, התורה מבקשת להסביר לנו כיצד הפכה מצרים לבית עבדים. זה לא קרה בוקר אחד, כאשר לפרעה התחשק לשעבד את בני ישראל; זה החל הרבה קודם, מאילוצי הרעב. ייתכן שהרב יעקובסון התכוון לרמוז למולדתו ולאשר התחולל בה בשנות ה-30. השמדת היהודים לא החלה ככה סתם בחלל ריק, אלא באה אחרי שנים של הכשרת הקרקע בדמות אנטישמיות גסה ביותר, רדיפות הולכות ומחמירות, וגם רצח של חפים מפשע אחרים - לו היה קשר ישיר לרצח היהודים. הכוונה היא למבצע "המתת החסד" ("אוּתַנַזְיָה" בגרמנית), אשר השראתו באה מן התפישה הנאצית הבסיסית ולפיה יש בני אדם עליונים ויש בני אדם שלכל הפחות אינם ראויים להתרבות ואף אינם ראויים לחיות. בעוד הנאצים ראו את עצמם עומדים בראש הקבוצה הראשונה, הם הצביעו על רבים המשתייכים לקבוצה השנייה - למרות שגם הם היו גרמנים: חולים במחלות חשוכות מרפא, חולי נפש, פושעים מקצועיים. ביום בו פרצה מלחמת העולם השנייה, 1 בספטמבר 1939, הטיל אדולף היטלר על כמה מבכירי הרופאים בגרמניה להתחיל בחיסול שיטתי של אותם אומללים. שם הקוד שניתן למבצע היה T4 - על שם הכתובת בו שכן המטה שלו: טירגָארְטֶן 4, ברובע השגרירויות וכמה דקות מכיכר פוטסדאם ומשער ברנדנבורג. בשנתיים הבאות נרצחו קרוב ל-100,000 בני אדם - רבים מהם בגזים. אלא שתרעומת ציבורית נדירה ביותר הובילה את המשטר להפסיק את המבצע ברובו. אבל מי שעסקו בו לא נותרו מובטלים: הם הועברו ל"מבצע ריינהרד" - המבצע לחיסול יהדות פולין. כך שהקשר בין ה"אותנזיה" לבין השואה הוא משולש: גם בהפנמת התפיסה לפיה ניתן לרצוח בני אדם בשל מה שהם (נכים או "נחותי גזע"), גם בטכניקת הרצח (גזים) וגם במבצעיו. את מקומו של T4 מציינת כיום אנדרטה ארוכה, המשמשת גם כלוח מידע עשיר בתמונות ובסיפורים אישיים. כמו במקומות רבים אחרים, גם כאן מודים כיום הברלינאים בכך שנדרשו להם שנים רבות להכיר בפשעים. "אחרי 1945 נדחק הידע על סבלם ומותם של הקורבנות", נאמר באנדרטה. "רק מאז שנות ה-80 ציינו לוח זיכרון ופסל של ריצ'רד סֶרָה באתר היסטורי זה את החולים שנרצחו בצורה מוסדית. בשנת 2007 החלו תושבים בברלין לפעול להקמת אתר זיכרון ראוי. הפרלמנט הגרמני מילא את בקשתם בנובמבר 2011. מדינת ברלין מסרה לציבור את האנדרטה ונקודת המידע ב-2014 לאחר תחרות עיצוב".