X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
אתר הזיכרון ל"אותנזיה"
עקבות השואה בברלין (ה')
שולחנות הכתיבה של הרוצחים
שתי אנדרטאות ומוזאון ניצבים באתרים בהם שכנו המשרדים מהם נוהלו מבצעי הרצח - תחילה של גרמנים חפים מפשע, ולאחר מכן של יהודי אירופה ועוד מיליוני אזרחים ברחבי היבשת

הרב יששכר יעקובסון נולד בגרמניה בשנת 1901, נעצר בליל הבדולח, שוחרר לאחר שבועיים, נמלט להולנד ולבסוף עלה ארצה. בספרו "בינה במקרא" על פרשיות התורה, מסביר הרב יעקובסון מדוע מוקדשים פסוקים רבים בסוף פרשת "ויגש" לתיאור הרפורמה האגררית שביצע יוסף במצרים. לדבריו, התורה מבקשת להסביר לנו כיצד הפכה מצרים לבית עבדים. זה לא קרה בוקר אחד, כאשר לפרעה התחשק לשעבד את בני ישראל; זה החל הרבה קודם, מאילוצי הרעב.
ייתכן שהרב יעקובסון התכוון לרמוז למולדתו ולאשר התחולל בה בשנות ה-30. השמדת היהודים לא החלה ככה סתם בחלל ריק, אלא באה אחרי שנים של הכשרת הקרקע בדמות אנטישמיות גסה ביותר, רדיפות הולכות ומחמירות, וגם רצח של חפים מפשע אחרים - לו היה קשר ישיר לרצח היהודים.
הכוונה היא למבצע "המתת החסד" ("אוּתַנַזְיָה" בגרמנית), אשר השראתו באה מן התפישה הנאצית הבסיסית ולפיה יש בני אדם עליונים ויש בני אדם שלכל הפחות אינם ראויים להתרבות ואף אינם ראויים לחיות. בעוד הנאצים ראו את עצמם עומדים בראש הקבוצה הראשונה, הם הצביעו על רבים המשתייכים לקבוצה השנייה - למרות שגם הם היו גרמנים: חולים במחלות חשוכות מרפא, חולי נפש, פושעים מקצועיים.
ביום בו פרצה מלחמת העולם השנייה, 1 בספטמבר 1939, הטיל אדולף היטלר על כמה מבכירי הרופאים בגרמניה להתחיל בחיסול שיטתי של אותם אומללים. שם הקוד שניתן למבצע היה T4 - על שם הכתובת בו שכן המטה שלו: טירגָארְטֶן 4, ברובע השגרירויות וכמה דקות מכיכר פוטסדאם ומשער ברנדנבורג. בשנתיים הבאות נרצחו קרוב ל-100,000 בני אדם - רבים מהם בגזים. אלא שתרעומת ציבורית נדירה ביותר הובילה את המשטר להפסיק את המבצע ברובו. אבל מי שעסקו בו לא נותרו מובטלים: הם הועברו ל"מבצע ריינהרד" - המבצע לחיסול יהדות פולין. כך שהקשר בין ה"אותנזיה" לבין השואה הוא משולש: גם בהפנמת התפיסה לפיה ניתן לרצוח בני אדם בשל מה שהם (נכים או "נחותי גזע"), גם בטכניקת הרצח (גזים) וגם במבצעיו.
את מקומו של T4 מציינת כיום אנדרטה ארוכה, המשמשת גם כלוח מידע עשיר בתמונות ובסיפורים אישיים. כמו במקומות רבים אחרים, גם כאן מודים כיום הברלינאים בכך שנדרשו להם שנים רבות להכיר בפשעים. "אחרי 1945 נדחק הידע על סבלם ומותם של הקורבנות", נאמר באנדרטה. "רק מאז שנות ה-80 ציינו לוח זיכרון ופסל של ריצ'רד סֶרָה באתר היסטורי זה את החולים שנרצחו בצורה מוסדית. בשנת 2007 החלו תושבים בברלין לפעול להקמת אתר זיכרון ראוי. הפרלמנט הגרמני מילא את בקשתם בנובמבר 2011. מדינת ברלין מסרה לציבור את האנדרטה ונקודת המידע ב-2014 לאחר תחרות עיצוב".

ריכוז חיוני לביצוע הרצח
הטופוגרפיה של הטרור: שרידי הנאצים והקומוניסטים

כאשר הועמד לדין בירושלים, ניסה אדולף אייכמן לטעון שהוא היה רק בורג קטן שמילא פקודות. התובע גדעון האוזנר מספר, כי אייכמן אף הגיש תרשימים סבוכים של ממשל הרייך והגופים השונים שטיפלו ב"שאלה היהודית", ותמיד "הצליח" להראות איך לכולם היה חלק בהשמדה – חוץ מאשר למחלקה IV B 4 של הגסטפו, הלא היא דווקא המחלקה היהודית, בראשה עמד הוא עצמו.
למען האמת, היה חלק מסוים נכון בטיעונו של אייכמן: ההשמדה הייתה עסק של הרבה מאוד גופים ברייך השלישי. המחלקה שלו ריכזה את הנושא, אבל הרצח לא היה יכול להתבצע בלי מאות אלפים של גרמנים ומשתפי פעולה שהיו שייכים לס"ס, המשרד הראשי לביטחון הרייך, הצבא (הוורמכט), משרד החוץ ועוד ועוד גופים. אך הלב הפועם של רצח היהודים, כמו של שעבוד אירופה כולה, היה במתחם אחד בדרום וילהלמשטראסה, רחוב משרדי הממשלה, מול בניין הענק של משרד האוויריה בראשותו של הרמן גרינג.
במתחם הזה שכנו המשרד הראשי לביטחון הרייך, בראשותו של ריינהרד היידריך – האיש שכינס את ועידת ואנזה כדי להבהיר שהוא לבדו הממונה על השמדת היהודים; הס"ס, מכשיר הטרור המרכזי של הנאצים; הגסטפו, המשטרה החשאית מטילת האימה, כולל מרתפי העינויים שלה; הס"ד, שירות הביטחון של הס"ס; והאַיְינְזַצְגְרוּפֶּן, יחידות המוות שטבחו מאות אלפי יהודים במזרח אירופה.
ייתכן שריכוזם של כל הגופים הללו באותו מתחם היה חיוני לביצוע החלק של השמדת היהודים. ככלל, המשטר בגרמניה הנאצית היה – סליחה על מילת החולין – מבורדק. אדולף היטלר דגל ב"הפרד ומשול" כדי שאיש לא יהיה חזק מדי, והוא עצמו סלד מניהול רציני של ענייני המדינה. משקיף אחד תיאר את ניהולו של הרייך השלישי במילים "תוהו ובוהו בצעדת אווז אחידה". התוצאה הייתה מאבק בלתי פוסק על חסדו ותשומת ליבו של היטלר, תוך ניסיון "לכוון לדעתו של הפיהרר" – לנסות לנחש מה הוא רוצה וליישם זאת. וכאשר מדובר היה בנושא היהודי – הדרך הבטוחה ביותר הייתה ללכת על הצעדים הקיצוניים ביותר; היטלר תמיד בחר בהם.

ברחוב סואן במרכזה של עיר
האנדרטה ליד מקום משרדו של אייכמן

בברלין המחולקת היה המתחם בצד המזרחי, וכמה עשרות מטרים מן החומה עודם מתנשאים כיום ממש בגבולו הצפוני – מחזה מעורר מחשבה על ההבדלים (ככל שישנם כאלו) בין הדיכוי הנאצי לדיכוי הקומוניסטי. ההריסות פונו והמגרש שימש כמזבלה לבנייה מחדש של העיר. בשנות ה-90, אחרי איחודה של גרמניה, החלו לצוץ תוכניות לשימוש בו כאתר הנצחה ולימוד, ובשנת 2010 – במלאת 65 לסיום המלחמה – נחנך המוזאון המרשים הנושא את השם "הטופוגרפיה של הטרור" ומנציח את שלטון האימים הנאצי.
מן המבנים המקוריים נותרו רק כמה שרידים בצד הצפוני, לרגלי החומה – בעיקר מרתפים לצרכים לוגיסטיים. שטחים אלו משמשים לתערוכות מתחלפות, וכאשר ביקרתי שם בתחילת החודש, הוצגו תמונות של ההרס ברחבי גרמניה בשלהי מלחמת העולם השנייה – לפני ואחרי. מה כוונת התצוגה? ייתכן שהמטרה היא להראות את החורבן שהמיטו הנאצים בכלל ומי שישבו באזור זה בפרט. אבל ייתכן גם שזהו חלק מהמגמה הגרמנית בעשורים האחרונים, להציג את הסבל שעבר על מדינה זו ותושביה במלחמה. אכן, גם הם סבלו ואף היו קורבן לפשעי מלחמה של הסובייטים – אך הבה נזכור, שהיטלר עלה לשלטון כחוק ושהרוב המכריע של הגרמנים תמכו בו.
ומה לגבי משרדו של אייכמן עצמו? הוא לא שכן במתחם של הבכירים, כי מדובר היה "רק" בראש מחלקה. משרדו היה ב-Kurfurstenstrasse 115/116, כקילומטר מערבה משם. הבניין נהרס ובמקומו נבנה מלון, אך האתר מונצח בגרמנית ובאנגלית בצורה יוצאת דופן: בכל צלעותיה של תחנת האוטובוס הניצבת מול המלון. אחד מגדולי הרוצחים בתולדות האנושות ביצע את מלאכתו מאחורי שולחן הכתיבה, ברחוב סואן במרכזה של עיר.

הטופוגרפיה של הטרור. מקום מרתפי הגסטפו
תאריך:  28/01/2020   |   עודכן:  28/01/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות שואה וגבורה
איתמר לוין
420,000 עובדי כפייה הועסקו בברלין בקיץ 1944 ב-3,000 אתרים. הראשונים שבהם היו יהודים, מיד לאחר ליל הבדולח. מחנה העבודה ברובע Schonweide מספר על הקורבנות הנשכחים
מחלקה ראשונה
שר החוץ הפולני בראיון בלעדי לישראל היום: "צריך לתת להיסטוריונים לקבוע את העובדות על השואה"    על המשבר עם ישראל: "כץ פגע בנו, אך זה מאחורינו"
יוסי אחימאיר
לנגד עיניהם של המנהיגים המשתאים הוקרנו תמונות מרטיטות מן העבר הנורא ומן ההווה המדאיג. ראיתי את מבטיהם רתוקים לתמונות המבעיתות. מחויבותם תעמוד מעתה במבחן היישום והעשייה. המסר הוזרק לוורידיהם באופן הכי יעיל
איתמר לוין
אלברט אינשטיין, מקס ליברמן, אריך פרום, גרהרד אדלר, משפחת מנדלסון, קרל קוטרה - כל אלו חיו בברלין עם עליית הנאצים לשלטון. רובם איבדו את רכושם וחלקם גם את חייהם
איתמר לוין
זקסנהאוזן היה מחנה הריכוז העיקרי באזור ברלין, ואלפי יהודים עברו בו וחלקם אף נרצחו. לצד תצוגה מפורטת על גורלם, אין להם זכר באנדרטה הסובייטית שעדיין ניצבת במרכז האתר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il