היכן יתנהל משפטו של בנימין נתניהו?
חוק יסוד ה
ממשלה קובע, כי כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן יוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים ויתנהל בפני הרכב של שלושה שופטים. בתיקי נתניהו יש נאשמים נוספים - נוני מוזס,
שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ - ומאחר שמדובר באותם תיקים, גם הם יישפטו בפני אותו הרכב. התאריך הקובע הוא הגשת כתב האישום; גם אם נתניהו יחדל להיות ראש ממשלה, המשפט יתנהל בירושלים.
מבחינה תיאורטית, אם נתניהו יחדל לכהן בשלב בו טרם החלו הדיונים - ניתן יהיה להעבירם לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שאמור היה לדון בתיק מבחינת הסמכות המקומית. העברה כזאת מצריכה החלטה של בית המשפט העליון, וסביר להניח שנתניהו יתנגד לה. סיכוייו טובים יותר אצל שלושה שופטים ירושלמיים שעבירות כלכליות אינן במרכז סדר היום שלהם, מאשר אצל שופט תל אביבי אחד (כנראה
חאלד כבוב) המתמחה בנושא. ובכל מקרה, זה כרגע לא מעשי.
מי יהיו השופטים?
את ההרכב יקבע נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
אהרון פרקש. בראש ההרכב במשפטו של
אהוד אולמרט - שגם הוא התנהל בירושלים משום שכתב האישום הוגש בעודנו ראש הממשלה - עמדה הנשיאה דאז,
מוסיה ארד. פרקש אינו צפוי ליטול את התיק על עצמו, משום שאינו עוסק בדרך כלל במשפט פלילי אלא במשפט אזרחי ומינהלי.
זהות השופטים היא כרגע עניין להשערות וניחושים. לפרקש יש שלושה סגנים:
יורם נועם, הפורש בנובמבר השנה ולכן לא יקבל את התיק;
גילה כנפי-שטייניץ, שאינה יכולה לשבת בו משום שהיא רעייתו של השר
יובל שטייניץ; ו
משה סובל, שישב במשפט אולמרט. לכאורה, סובל הוא המועמד המתאים לעמוד בראש ההרכב: יש לו הרבה ניסיון בפלילים, הוא מכהן במחוזי 15 שנה, מוערך מאוד והיה מועמד לעליון. אולם סובל הוא כיום סגן הנשיא לעניינים מינהליים ויושב פעמיים בשבוע בתיק פישר - שצפוי להימשך לפחות עוד שנה-שנתיים.
בבחירת ההרכב, יצטרך פרקש גם להביא בחשבון שמדובר בתיק שבמידה רבה ינטרל את שופטיו מעבודה יום-יומית למשך לפחות שלוש שנים. תיקים בקנה מידה כזה מתנהלים לפחות פעמיים בשבוע, אם לא שלוש פעמים. במחוזי בירושלים יש 31 שופטים, שחלקם עוסקים כמעט בלעדית בעניינים אזרחיים (המתרבים בשל חוק חדלות הפרעון החדש) ומינהליים (בשל ריכוז משרדי הממשלה בעיר). עליו גם להביא בחשבון מיהם השופטים המנהלים תיקי פשע חמור, המצריכים אף הם התמקדות מרובה.
בהינתן כל אלו, וכאשר מביאים בחשבון את הוותק של השופטים - וכעת מדובר ממש רק בניחוש - ייתכן ששופטיו של נתניהו יבואו מבין אלו: משה בר-עם, רם
ארנון דראל,
רם וינוגרד,
רפי יעקובי, רפי כרמל,
רבקה פרידמן-פלדמן,
אריה רומנוב ו
עודד שחם. אם סובל לא יעמוד בראש ההרכב, ייתכן שהעומד בראשו יהיה וינוגרד, יעקובי, כרמל, פרידמן-פלדמן או שחם.
מיהם עורכי הדין?
צפו לראות כתריסר עורכי דין בכל דיון. את התביעה מוביל המשנה לפרקליט מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה),
יוני תדמור - שגם הוביל את צוות התביעה במשפט
הולילנד. ייתכן שבמשפט נתניהו יקרה מה שקרה במשפט הולילנד, בו ליאת בן-ארי הייתה אמורה להיות התובעת המובילה, אך אז מונתה לפרקליטת המחוז וההובלה עברה לתדמור. בן-ארי מונתה לפני שלושה חודשים למשנה לפרקליט המדינה, ולתדמור יש סיכוי טוב לרשת את מקומה - ואז יהיה עליו להחליט מי יופיע בתיק על בסיס יום-יומי.
את סניגוריו של נתניהו מובילים עוה"ד
עמית חדד ויוסי אשכנזי; אם ישיג מימון נוסף, ייתכן שנתניהו יעבה את הצוות בעוד תותח כבד. על בני הזוג אלוביץ מגנים עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר. ההגנה על נוני מוזס מופקדת בידי עוה"ד
נוית נגב ו
איריס ניב-סבאג. לכל אלו יתלוו עורכי דין זוטרים יותר מאותם משרדים.
מהם ההיבטים הפיזיים של ניהול המשפט?
בית המשפט המחוזי בירושלים אינו המקום האידיאלי לניהול משפט נתניהו, וזה בלשון המעטה. האולמות בו קטנים וצפופים, התשתית בו מיושנת, הוא שוכן במזרח העיר והדרך אליו היא לכל הפחות בעייתית מבחינת אבטחה. השב"כ גם ידרוש להפקיע עוד אולם, בו ישהה נתניהו לפני הדיונים ובהפסקות בהם - וגם ככה יש בבניין מצוקת אולמות. משפט הבנקאים התנהל בשנות ה-90 באחד מאולמות המבואה שנסגר לצורך כך; זה לא ילך כאשר צריך לאבטח את ראש הממשלה.
החוק מאפשר לשר המשפטים להכריז על כל מקום כבית משפט, כך שמבחינה זו אפשר לנהלו בכל אולם אחר בירושלים. החיסרון של צעד כזה יהיה, שהמשפט ייראה פחות כהליך משפטי ויותר כהליך תקשורתי. אבל אם השב"כ יקבע שיש לו בעיה לאבטח את נתניהו בדרך לרחוב צלאח א-דין - האפשרות הזאת תעלה על הפרק.
מתי יחל המשפט?
מבחינה רשמית, המשפט מתחיל עם הקראת כתב האישום. זו יכולה להיעשות מיד כאשר ייקבע ההרכב. אבל זהו שלב רשמי בלבד, שאחריו תבוא הפסקה ממושכת. השלב הבא הוא המענה של הנאשמים לכתב האישום, והם ימסרו אותו רק אחרי שיקבלו את מלוא חומר החקירה - ובתיק הנוכחי מדובר במאות עדויות ורבבות עמודים של מסמכים. נכון שעיקרי החומר נמסרו לקראת השימועים, אבל הסניגורים עדיין יצטרכו לעבור על החומר במלואו - וזה לוקח זמן.
חוץ מזה, כמעט אין תיק בו לא מתגלעות מחלוקות בין התביעה להגנה בשאלה מה מהווה "חומר חקירה". ההגדרות אינן חד-משמעיות וכמעט תמיד צריך הכרעה שיפוטית - של שופט שאינו דן בתיק העיקרי - ולפעמים גם מגיעים לבית המשפט העליון. חשוב להדגיש: לא מדובר במשהו טכני או במשיכת זמן, אלא בליבת זכותו של הנאשם להתגונן כיאות. בין חומרי החקירה יכול להימצא מידע רב-חשיבות להגנה, וכפי שאמר לפני עשרות שנים שופט העליון משה זילברג: אין חקר לתבונת סניגור.
גורם נוסף שיקח זמן: כל הסניגורים ירצו לראות במו עיניהם את כל התיעוד החזותי של כל החקירות וכל העדויות. במקרים רבים מאוד מתגלים פערים, חלקם משמעותיים, בין התמלול הרשמי לבין מה שנאמר בפועל בחדרי החקירות. לכן, ההגנה תתמלל מאות רבות של שעות לפני שתוכל להתייחס לחלקים המילוליים של חומרי החקירה.
אחרי כל זה, הנאשמים מוסרים מענה לכתב האישום - אבל עדיין אי-אפשר להתחיל את שלב הראיות. החוק מאפשר הליך של קביעת מתווה המשפט בכמה דיונים מוקדמים, בעיקר בניסיון להגיע להסכמות על מסמכים שניתן להגיש ועל עדים שניתן לוותר עליהם. תיקי נתניהו כוללים 333 עדים, כמחציתם חוקרים ועדים טכניים אחרים; בית המשפט יעשה מאמץ לחסוך את עדויותיהם.
אז מה לוח הזמנים?
כתב האישום הוגש היום - 28 בינואר. לא סביר שמסירת חומרי החקירה, עיבודם, לימודם, המענה לכתב האישום ודיוני המתווה יסתיימו לפני פגרת בתי המשפט, המתחילה באמצע יולי. לכן, בתרחיש המהיר ביותר, שלב הראיות יתחיל רק אחרי הפגרה, בחודש ספטמבר. ואל תתפלאו אם תידרש שנה עד שנגיע לשלב זה.
כמה זמן יימשך המשפט?
תלוי. האם יהיו הסדרי טיעון, כמה הסכמות יהיו בין הצדדים, כמה עדים יעידו בפועל, כמה ימים בשבוע הוא יתנהל. אם לא יהיו הסדרים ואם הוא יתנהל יומיים בשבוע - לפחות שלוש שנים היא הערכה סבירה.
האם נתניהו יכול להמשיך לכהן?
מבחינה חוקית התשובה היא חד-משמעית: כן. חוק יסוד הממשלה קובע במפורש, כי ראש הממשלה יודח רק אם יורשע בפסק דין חלוט בעבירה שיש עימה קלון. אין מקום לפרשנויות, התחכמויות או שאלה של סבירות. המחוקק אמר את דברו. מבחינה ציבורית, מן הסתם יהיה עליו לחץ להתפטר והוא יגבר ככל שהמשפט יתקדם. אם נתניהו עדיין יהיה ראש הממשלה בתחילת שלב הראיות, ההיגיון אומר שזוהי הנקודה בה עליו לפנות את מקומו - כדי שיהיה לנו ראש ממשלה שיקדיש את כל זמנו ותשומת ליבו לניהול ענייני המדינה.
האם נתניהו יכול להרכיב את הממשלה הבאה?
שאלה טובה שאין עליה תשובה. המחוקק שותק בשאלת הטלת הרכבת הממשלה על מי שעומד לדין. שיקול הדעת הוא אך ורק של נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ושיקול דעת זה למעשה אינו כפוף לביקורת שיפוטית. לכן, מה שיקרה אחרי 2 במארס נמצא במידה רבה בידי ריבלין.
