X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
רציף 17, תחנת הרכבת גרינוולד
עקבות השואה בברלין (י')
18 מגורשים במארס 1945
50,000 יהודים גורשו מברלין ב-180 משלוחים לגטאות ולמחנות המוות, מהם שרדו אלפים בודדים. מספר אנדרטאות בעיר מנציחות את מקומות האיסוף ואת נקודות השילוח

27 במארס 1945. הצבא האדום ניצב בפאתי ברלין. לאדולף היטלר נותרו פחות מחמישה שבועות של חיים. כניעתה של גרמניה נמצאת במרחק של חודש וחצי. ובכל זאת, 18 יהודים מגורשים ביום זה מברלין לגטו טרזין. הם היו האחרונים מבין 50,000 יהודים שגורשו מבירת גרמניה ב-180 משלוחים - 35,000 לגטאות במזרח ולמחנות ההשמדה, 15,000 לטרזין. בעיר נותרו 4,700 יהודים שהיו נשואים לבני זוג "ארים" ו-1,400 יהודים שהצליחו להסתתר; מבין המגורשים חזרו 1,900.
הגירוש הזה, ועשרות נוספים, מונצחים ברציף 17 של תחנת הרכבת גרינוולד שבמערב העיר, בדרך לוואנזה. רציף המטענים של התחנה הזאת היה אחד משני מוקדי השילוחים ברכבות, לצד תחנת מוֹאָבּית (כיום - תחנת הרכבת Putlitzbrücke שבצפון העיר). המשלוח הראשון יצא ב-18.10.1941 לגטו לודז', והיו בו 1,251 בני אדם. המשלוחים הבאים היו לגטאות קובנה, ורשה, ריגה ולמחוז לובלין, והחל מיוני 1942 - לגטו טרזין, שנועד בחלקו ליהודי גרמניה ובחלקו ליהודי צ'כוסלובקיה.
כמו בהרבה מקומות אחרים בברלין, גם בגרינוולד נדרשו עשרות שנים להנצחת האירועים. היוזמות הראשונות היו פרטיות - של תושבים מן האזור - ורק בשנת 1998 נחנכה האנדרטה הנוכחית, במימונה של הרכבת הגרמנית (דויטשה-באן) שלא הכירה עד אז בתפקידה האפל באותן שנים. האנדרטה תוכננה בידי האדריכלים ניקולאוס הירש, וולפגנג לורך ואנדריאה ונדל, והיא כוללת לוחות ובהם תאריך כל משלוח, יעדו ומספר היהודים שנכללו בו.
הסדר הגרמני הידוע היטב, ניכר כאן בצורה מצמררת: הגירושים לטרזין היו כמעט תמיד בני 100 איש בדיוק - כשם שהגירושים מרחבי אירופה למחנות כללו במקרים רבים בדיוק 1,000 בני אדם. ומה שעוד יותר מצמררת, הוא הטוטליות והדבקות במטרה: הגירושים נמשכו ממש עד הרגע האחרון. מבחינת הנאצים, השמדת היהודים הייתה חיונית בדיוק כמו המאמץ המלחמתי, ואולי אף יותר ממנו - כי בחזית הזאת היא יכלו לרשום לעצמם נצחונות משמעותיים.

קיר זכוכית ולוח נחושת
אנדרטת הקרון. פרטי בתי הכנסת אשר חרבו

הגירושים לא החלו בתחנות הרכבת, אלא בנקודות איסוף ברחבי ברלין – שגם כמה מהן הפכו לאתרי הנצחה. הם החלו במסווה של פינוי דירות: למגורשים נמסר, כמה ימים לפני הגירוש, שהם יוצאים ל"הגירה" ולכן פקעו חוזי השכירות שלהם. הם נדרשו למסור להנהלת הקהילה היהודית הצהרות מפורטות על רכושם, ואלו שימשו בהמשך כדי לשדוד אותו. הגירושים הראשונים היו כאמור לגטאות במזרח היבשת, משם שולחו היהודים מאוחר יותר למחנות ההשמדה. הגירוש הישיר הראשון לאושוויץ יצא ב-11 ביולי 1942.
אחת מנקודות האיסוף הייתה ברובע שטיגליץ שבדרום-מערב ברלין, במקום בו שכן בית כנסת עד ליל הבדולח. כיום זוהי Hermann-Ehlers-Platz, בה ניצבת אנדרטת המראות: קיר זכוכית ענק, ועליו צילומים של בית הכנסת ושל כמה מיהודי העיר – לצד רשימה שמית של אלפים מבין המגורשים ותאריכי הגירוש.
אנדרטה נוספת, ומרשימה במיוחד, נמצאת הרחק בצפון-מערב בעיר, ב-Levetzowstrasse. כאן עמד, עד ליל הבדולח, בית כנסת ובו 2,120 מקומות – השלישי בגודלו בברלין. אנדרטה זו מורכבת מארבעה חלקים: דימוי של קרון רכבת, פסל של דמויות הפוסעות לעבר הקרון, לוח נחושת ועליו פרטי בתי הכנסת בעיר שחרבו בתקופה הנאצית, ולוח מתכת ענק ועליו תאריכי הגירושים ויעדיהם.

ילדים מזרחה וילדים מערבה
האנדרטה ליד תחנת הרכבת ב-Friedrichstrasse

לעומת זאת, ככל שיכולתי לראות (וחיפשתי היטב), נעלם לוח זיכרון שהוצב בעבר על נקודת איסוף אחרת – Zimmerstrasse 68. במקום זה ניצב אולם הקונצרטים Clou, בו ערכו הנאצים במאי 1927 את הכינוס הגדול הראשון שלהם בברלין. מאוחר יותר הודפסו כאן העיתונים הנאציים Völkischer Beobachter (בטאונה הרשמי של המפלגה), Schwarzes Korps (העיתון הרשמי של הס"ס) ו-Der Angriff בעריכתו של יוזף גבלס. הגסטפו השתמש בבניין לחקירות ועינויים, והמקום היה נקודת כינוס למאות יהודים בדרך לעבודות כפייה.
לבסוף – אנדרטה בעלת שתי פנים. ליד תחנת הרכבת ב-Friedrichstrasse, אחת הגדולות בעיר, ניצב פסל מתכת של כמה דמויות הפונות בשני כיוונים מנוגדים. אלו המביטות מערבה, מייצגות את 10,000 הילדים שהשתייכו ל-קינדרטרנספורט – משלוח הילדים, אשר נקלטו בבריטניה ללא הוריהם ואשר חלקם היו לבסוף לשרידים היחידים ממשפחותיהם. אלו המביטות מזרחה, מייצגות את רבבות היהודים שנשלחו לגטאות ולמחנות.

אנדרטת הגירושים מתחנת הרכבת מואבּית
אנדרטת המראות. שמות ותאריכים
אנדרטת הקרון. בית כנסת ובו 2,120 מקומות
תאריך:  30/01/2020   |   עודכן:  30/01/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
18 מגורשים במארס 1945
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
אם הייתה מברר
פלג א  |  31/01/20 00:38
 
- מקור? סימוכין? ל"ת
Limbo  |  2/02/20 02:25
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות שואה וגבורה
איתמר לוין
גרמניה תעמוד השנה בראש שלושה גופים בינלאומיים חשובים, ובכוונתה לנצל זאת כדי לפעול בכל הזירות נגד האנטישמיות ולהבטחת זכרון השואה
איתמר לוין
כיצד הפך בית אירוח תמים בפרבר ברלינאי לאחד הצמתים החשובים ביותר בתולדות השואה, ומדוע נדרשו עשרות שנים כדי להנציח את מה שהתחולל בו
איתמר לוין
שני מיזמי הנצחה ייחודיים ברובע הבווארי שבדרום ברלין, מאפשרים להתחבר לסיפורים האנושיים של השואה ולהתחיל להבין את המשמעות של תריסר שנות גזירות בלתי פוסקות
מירב ארד
הנשיא נאם בעברית בטקס הזיכרון לקורבנות הנאצים כחלק מציון יום השואה הבינלאומי    הזהיר: "אם במקום שבו נולדה שואת היהודים לא יצליחו לחיות בצורה חופשית. הם לא יוכלו להיות חופשיים בשום מקום בעולם"    על אירן אמר: "אין לנו מלחמה עם העם האירני. אך האיום שמהווה היום ההנהגה באירן איננו שאלה תיאורטית. לא נעצום עין"    קרא לממשלת גרמניה להכיר גם בזרוע המדינית של חיבאללה כארגון טרור
מאיר אינדור
מדינת ישראל נושאת באחריות לעם היהודי כולו. כפי שאנו פועלים להגנת מדינת ישראל, עלינו לפעול להגנת העם היהודי בתפוצות הגולה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il