שואל העורך הראשי "מה יהיה העמוד הראשי של ה
עיתון". זו לא בדיוק שאלה, שכן זו החלטתו וסמכותו הבלעדית, והכוונה הייתה ברורה לכלל אנשי המערכת.
קובי בריאנט ובתו, עם עוד שבעה אנשים נוספים, ניספו כשהמסוק בו טסו בדרום קליפורניה התרסק בהר בשל ערפל שירד על האזור. המסוק לא היה מצויד במיכשור לטיסה עיוורת. העולם כולו עצר את נשימתו. למעלה משלושה מיליונים חתמו על עצומה שדמותו תהיה הדמות המייצגת של אחוד הכדורסל הלאומי. קובי נגע בהמונים, בעולם כולו, הן בפסגות בספורט ובעסקים אליהן הגיע והן בכך שהיה אב ואיש טוב, עשה טוב ודאג גם לאחרים.
כשהחדשות התפשטו בעולם כולו, נעצרנו והרגשנו צורך לעשות משהו. אין ספק שתמונתו שתתנוסס בעמוד החיצוני של העיתון תדבר אל כולנו, וכבר שכחנו גם את משובות העבר שלו, ובהן אונס, התנהגות אלימה ומפחידה נגד המתלוננת, ועוד. כל שנזכור הוא את הגדול שבהם. בחיינו זכינו להחשף לכמה מהגדולים, ובהם מייקל ג׳ורדן ובענף האגרוף
מוחמד עלי.
באותו סוף שבוע בדיוק קרו עוד כמה דברים, ואשאיר לכם להחליט מה המשמעותי מכולם, ומה הייתם אתם מחליטים במקום העורך.
העולם התאסף לציין 75 שנה לשיחרור אושוויץ-בירקנאו. דולי המדינאים באו לירושלים בירת ישראל, ונשיא צרפת לא התאפק וגרם לסצינה ("אני נשיא הרפובליקה! ואיני רוצה שהמאבטחים שלכם יכנסו איתי לכנסיה שבבעלותנו", כך אמר ברוגז רב נשיא רפובליקת הבננות). ביחד הם התאספו, ולאחר שהנשיא אירח אותם, הוא טס לגרמניה ולפולין. 75 שנים. ישנם עדיין ניצולי שואה אתנו, ואלו הולכים ונעלמים. ניתן היה לעשות קולאג׳ תמונות של ניצולים שעדיין חיים ביננו לאותו עמוד שער.
לא מבדילים בין אדם לאדם
בסין וירוס הקורונה ממשיך להתפשט, כשהמספרים של הנגועים עולים באלף מדי יום ומספר המתים בעשרות, אך כמנהג הסינים, אם נכפיל את המספרים פי ארבעה או פי עשרה, נקבל אומדן יותר מדויק. מדינות מפסיקות טיסות לסין ואוסרות על-כניסת אנשים שהגיעו מסין (או שולחות אותם לשבועיים סגר-מרצון, כפי שכרגע קורה בארץ). האם הווירוס קפץ מעולם החיות אלינו? יש הטוענים שהווירוס הוא כתוצאה של אכילת עטלפים או נחשים, אך אלו הם חלק מהתפריט המקומי מזה מאות אם לא אלפי שנים. כבר נשמעות שמועות שסין מפתחת אמצעי לחימה ביולוגיים וכימיים, ויתכן שסוכן מסוים השתחרר במקרה או שוחרר בכוונה תחילה, ותרופה או אמצעי נגד עדיין לא קיימים. סין קרוב לוודאי לא תסתכן, שכן וירוסים כמו גם סוכנים ביולוגיים או כימיים אחרים לא יודעים להבדיל בין אדם לאדם, בין אם הוא סיני או גוואילו (זר): הם מסוכנים אם ווה.
בארץ לפני כמה שנים יצאו הפלשתינים בעלילת דם לפיה ישראל פיתחה זן מיוחד מאוד של חתולים ענקיים, נמרים טורפים, ושיחררה אותם במזרח ירושלים. אותם חתולים פרי-הפיתוח והמוח השטני הציוני יודעים לטרוף אך ורק את הפלשתינים תושבי מזרח ירושלים! והפלשתינים מאמינים לשטויות ולעלילות הדם שהם עצמם ממציאים!
אך ידוע שבישראל מכון ביולוגי בנס ציונה. משך עשרות שנים התנועה העוקפת מהכביש המהיר עברה לידו, אך לפני שנים הקימו גדר יפה המגינה על השטח כולו. האם אפשרי שסוכן מסוים ישתחרר, למרות כל אמצעי הזהירות? ודאי. תאונות קורות. ביפן, לדוגמה, כשהצונמי פגע כתוצאה מרעידת אדמה אדירה (תשע בסולם ריכטר), תחנת כוח גרעינית בפוקושימה נמסה, למרות שלושה או ארבעה מעגלי הגנה שכל בר דעת מומחה היה אומר שלא ייתכן שדבר כזה יקרה אי-פעם, ובכל זאת זה קרה.
המגיפה התפשטה לכל העולם, ועדיין אין אנו יודעים מה בדיוק המקור, איך היא עוברת מאדם לאדם, מה קצב התפשטותה והאם וכיצד ניתן לעצור אותה. האם יהיו אלפי הרוגים או מיליונים? האם חיינו יגיעו לידי עצירה מוחלטת בשל הפחד לצאת החוצה? בטלוויזיה הראו מהלך סוף השבוע את הסרט "אני אגדה" עם וויל סמית, וישבתי צמוד לטלוויזיה צופה בסרט פעמים. האם הייתם מחליטים על עמוד השער עם וויל סמית בניו-יורק השוממה מאדם?
בו בזמן שקובי ובתו ועוד שבעה אנשים נהרגו, העולם התכנס לזכור את השואה ווירוס הקורונה ממשיך להתפשט כשהעולם מנסה לעצור בעדו, או לפחות להאט את התפשטותו, בסנט ארה"ב מתנהל משפטו של הנשיא. הנשיא מנסה ככל יכולתו להסיח את דעתו ולהתעלם מהקורה בסנט, שכן ברור לו שזהו צעד פוליטי עליו הכריזו הדמוקרטים מהרגע שהתברר שהם הפסידו בבחירות לפני שלוש שנים. הדמוקרטים נחושים בדעתם להעביר את הנשיא מתפקידו, שכן הם, ורק הם זכאים להנהיג את ארה"ב, ולשם כך כל האמצעים מקודשים.
תיק שלם
תארו לעצמכם את תמונת הנשיא, עם בלוריתו המתנפנפת לה ברוח, כשהוא מכוון את אצבעו כלפי הצופה (קרי הקורא) ואומר "אני מפוטר"!
התהליך כולו החל בבית הנבחרים, הוא הבית התחתון בו יש לדמוקרטים רוב, ושם הם עושים כאוות נפשם. אלא כשהגיעו הדמוקרטים לסנט עם האשמות נגד הנשיא קרה דבר מעניין: ג׳והן בולטון יצא בצהרה - אולי כחלק מקידום מכירות ספרו - שהנשיא אכן "אשם" בחלק מהאשמות נגדו. איזו מהומה נוצרה, שהדיה עדיין מהדהדים ועורכי הדין של הנשיא משנים את האסטרטגיה שלהם.
כאמור, הנשיא מנסה להתעלם מכל הרעש, שכן (למעט השפעת בולטון על סנטורים בודדים), יש לרפובליקנים רוב בסנט, כך שלא ניתן יהיה להמשיך עם תהלוכת הליצנים אותה מובילים הדמוקרטים. בכדי להעסיק את עצמו, הוא החליט על זימון ראש ממשלת ישראל והעומד בראש המפלגה שכנראה תחליף את נתניהו ואת הליכוד בעוד חודש לוושינגטון הבירה לשם מסיבה בבית הלבן.
נתניהו נזהר במסיבות, שכן נתפר לו תיק שלם על "סיגרים ושמפניה", והעובדה שגנץ ידידו הוזמן גם הוא לא פוטרת את האחד או השני. וכך צריך גם סיבה רשמית למסיבה. הנשיא האמריקני החליט דוקא עכשיו לפרסם ברבים את תוכנית השלום שלו, למרות שהוא יודע שבעוד חודש בחירות בארץ. אולי דוקא בגלל שהוא יודע ומבין שזוהי סוף כהונתו של נתניהו, הוא החליט לתת לו מתנת פרידה, זכות אחרונה בטרם פרישתו שלא מרצון?
"תוכנית המאה" הייתה נגישה באתר הבית הלבן מזה שבועות. כל הפרשנים שיכלו כבר הביעו דיעה, ובכל זאת העולם רעש וגעש, "הנה הנשיא המשוגע פועל שנית"! באמתחתו נסיונות שונים ומשונים, כל רעיון בלתי אפשרי, דוגמאת
קוריאה הצפונית, פוטין, סין ועכשיו הסכסוך הישראלי-ערבי.
לא כל כך מהר
המעמד הזכיר מאוד את הופעתיו של ראש ממשלת ישראל
בנימין נתניהו בעצרת האומות המאוחדות, כשהוא מראה לעולם בריסטולים לבנים עם קוים אדומים ורימון שעומד להתפוצץ. גלרית האורחים הייתה מלאה בפמליתו ושאר אורחים שהובאו במיוחד, ומחיאות הכפיים היחידות שנשמעו היו מאותם אורחים-לשם-צורך. הגיע זמר בו-איש-לא-רצה עם מקהלה שלמה וכפו אלו את מחיאות הכפיים. פטתי.
כך גם עם הנשיא. כל אלו שנאספו, ובראשם האדלסונים, הראו לעולם את השפעת היהודים על הבית הלבן, כשהזוג בין עשרת העשירים בעולם מושך בחוטים ממש כמו בתאטרון בובות. למי שהרגשת הקרקס, או הרגשה ריקנית של הרבה רעש עבור כלום בריבוע מילאה אותו, הרי שגם הבית הלבן וגם ראש ממשלת ישראל הבינו את קטנות השעה עד מהרה. עוד טרם יצא ראש הממשלה לדרכו חזרה, הוא הכריז שכבר ביום ראשון הקרוב בישיבת הממשלה השבועית, יחל סיפוח מעלה אדומים. לא עברה שעה והבית הלבן יצא בהצהרה "לא כל כך מהר", שאחריה ציוציו של ראש הממשלה נמחקו כלא היו.
מרוב בושה הייתי עושה ככל יכולתי לשכנע את העורך הראשי שלא להשתמש בתוכנית המאה לעמוד השער. להוסיף שמן למדורה, היחיד שעומד על שלו, בצורה עקבית ושאינה ניתנת לשינוי, הוא אבו מאזן. את ההצהרה שלו הייתי מפרסם באותיות קידוש לבנה, שכן היא תואמת להפליא את מה שאמורה להיות עמדת ישראל. אך אנחנו מתווכחים ומתפשרים בעוד אויבינו מלמדים אותנו פרק בהלכות החיים: "ירושלים לא למכירה, וכל הזכויות שלנו לא למכירה או לפשרה. המזימה לא תצליח".
ברקע הייתי מראה את תמונת "שתי מדינות לשני עמים" (רק פלשתין קיימת עבורם, האזור חייב להיות נקי מיהודים, דבר התואם להפליא את משנתו של מכחיש השואה אבו מאזן), עם כתוביות באדום "מהנהר לים, נשחרר את פלשתין" ובירוק "ויוה פלשתין!"
כך אני, אך כל עורך בר דעת יודע שהקורא, לאחר שלושה עשורים של אוסלו, יכעס על חוצפה כזאת מצדו. הרי "שתי מדינות החיות זו לצד זו" הוא דבר כה מקודש, שוודאי עמוד שער כזה לא ייתכן בעליל. את המנוי ל
עיתון הארץ לא ביטלנו, אך את המנוי לעיתון זה נבטל בו ברגע!
מחווה מיוחדת
ראש ממשלת ישראל שכח אזרח ישראלי בו ארה"ב מאסה עד כדי כך שהיא ממתינה שהוא ימות כבר וישכח שמו וזכרו. יהונתן בן מלכה
פולארד כבר לא יושב בבידוד בכלא, כפי שישב למעלה מ-25 שנים. אך הוא נמצא בפיקוח כה מחמיר, וכל שאיפתו לצאת את ארה"ב ולא לחזור. כל תפילותנו לא נענו מהלך שמונה שנות כהונתו של הנשיא אובמה. הנשיא פרס בא לקבל את המדליה מהנשיא טראמפ, במקום להגיד "תודה מקרב לב, אבל אני מעדיף שתתן לנו את פולארד". והנה, הנשיא האוהד והעוזר ביותר לישראל מזמין את נתניהו כאורח כבוד, לא דרך כניסת העובדים במטבח; האם בכלל נשאלה השאלה?
ניחא, נמשיך מדי שבת בשבתו להגיד תפילה לשלום יהונתן בן מלכה פולארד, בעוד ראש הממשלה "עצר בדרך" במוסקבה לאסוף את נעמה יששכר, שהפכה לפיון במשחק שח בין מעצמות. הקאר רוסי מחד-גיסא, שישראל הסגירה לארה"ב, ובחורה שנשפטה לשבע שנות מאסר על שהייתה בתיקה מנת סם שכל מדינת קליפורניה משתמשת בו דרך קבע וניתן להכנס לחנויות פאר (מד-מן) לקנותו באופן רשמי.
ראש ממשלת ישראל ונשיאה פנו לפוטין בתחינה אישית שיעשה מחווה מיוחדת, ורוסיה לחצה וקיבלה טובות הנאה כאלו ואחרות. ישראל התקפלה, ולזוג נתניהו התאפשר להחזיר ארצה את אותה בחורה שידעה מה שהיא עושה ופשוט זלזלה בכך, לא תיארה שיכול לקרות לה משהו!
"תדע כל אם עבריה", שאם בניה יוצאים לקפריסין ואונסים בחורה באונס קבוצתי, או פשוט משתתפים ברצון באורגיה קבוצתית כשהבחורה גם היא נוטלת חלק ומשתתפת מרצונה החופשי, הם יוחזרו בכבוד מלכים לארץ, כשבשדה התעופה מחכים להם בקבוקי שמפניה ואוהדים הבאים בשם האלוהים (היו שם גם ספרי תורה?). איזה גיבורים, איזו תרבות לתפארת, איזו גברדיא!
"תדע כל אם עבריה" - לאה אמו של הדר הי"ד גולדין וזהבה אמו של אורון הי"ד שאול, שראש ממשלת ישראל יעשה הכל להחזיר את בניהן לקבר בארץ. דבר לא יחסך, כפי שנעשה עם שחרור למעלה מאלף מחבלים עבור
גלעד שליט או כפי שנעשה עתה עבור נעמה יששכר. היא בסך-הכל טסה בטיסת מעבר ואולי היה זה חשיש שלה או שמישהו "הטמין" את החשיש בתרמילה. ואילו הם לחמו למען כולנו ונתנו את נפשותיהם על קידוש השם ועבוד מדינת ישראל. בפני פוטין מותר וראוי להשתטח ולהתחנן, הן ראש הממשלה והן הנשיא בשם כולנו, אך מה עם חיילנו ומפקדינו? איך הפקרנו אותם? גם את תמונותיהם לא הייתי בוחר לעמוד השער, כי הקורא נפשו עדינה, ומדוע להקים מתים ממנוחתם (אפילו אם היא בעזה)?
לפי שיטת האלמינציה, נשארו לפנינו האפשרויות הבאות: קובי, השואה, וירוס הקורונה. העורך כבר החליט, עוד טרם שאל את השאלה, וזו סמכותו הבלעדית. במה הייתם אתם בוחרים?
