"יד ושם" הציג סרטון סביר על השמדת היהודים במלחמת העולם השנייה ועל מהלכיה לבד מהשמטה אחת נוראה: הוא הסתיר את ההסכם בין גרמניה הנאצית לבין רוסיה הסובייטית לחלק ביניהן את פולין העצמאית.
בימים אלה,
ולדימיר פוטין, המשחרר הגדול של הישראלית עם 10 גרם סם, מצדיק את מעשה הנבלה ההוא של ארצו במה שקרוי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ מאוגוסט 1939. ב"יד ושם" לא רצו להביך את ביבי שאירח את פוטין המשחרר-החבר והתעלמו מן ההסכם השטני.
זה אינו מפחית בכהוא-זה את חובתו המוסרית הגדולה של העם היהודי לצבא האדום ששחרר את מחנות המוות; וגם לא את התמיכה של רוצח ההמונים יוסף דשגשווילי סטאלין בהקמת מדינת ישראל. ברור שאצלו היה רק מניע אינטרסנטי, אבל אנו לא נשכח את שנותיו הגדולות של הצבא האדום, ולא נפסיק לשיר לכבודו את "את חכי לי ואחזור" או "ואניה קח אותי למלחמה/ אתה תהיה שם קומיסר אדום/ ואני אהיה אחות רחמניה".
לא נעלים את האמת אבל משני צידי המתרס. כן טאוואריש פוטין, הן התהילה, הן הסלידה. "יד ושם" כשל בעניין זה. אולי רצו להחניף לפוטין, שכאמור בוויכוח שלו עם פולין מצדיק את הסכם מולוטוב-ריבנטרופ הידוע לשמצה.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]
