הציבור הבריטי אינו מאמין שהמשטרה המקומית יכולה לפענח פשעים – מזהיר דוח רשמי שפורסם בסוף השבוע (7.2.20). את הדוח כתב מאט פאר, מבקר המשטרה, והוא מסביר שהפגיעה הקשה באמון הציבור נובעת מהכישלון בטיפול בעבירות נפוצות כמו גניבת רכב, תקיפה ופריצות לבתים.
על-פי הדוח, השיעור הכולל של פענוח פשעים צנח מ-14% ב-2015 ל-7.3% בלבד ב-2019. במקביל, מספר התיקים שנסגרו בשל סירובם של הקורבנות להעיד זינק באותה תקופה כמעט פי שלושה – מ-8.7% ל-22.6%. לדברי פאר, כאשר מדובר בעבירות הנפוצות, הרי שהקורבנות הגיעו למצב בו ציפיותיהם מן המשטרה נמוכות ופשוט אין להם חשק לעסוק בנושא. הוא גם מזהיר, שמגמה זו מתחילה לחלחל לעבירות חמורות כמו אלימות במשפחה ותקיפות מיניות.
דיילי טלגרף דיווח בחודש שעבר, כי רק אחת מבין 400 תלונות למשטרה מסיימת בהרשעה ובענישה, כך שסיכויי התפיסה ירדו פי חמישה בתוך שנתיים בלבד. עוד גילה העיתון, כי בחודשים יולי-ספטמבר אשתקד לא הועמד לדין איש על גניבה. הסיכוי לפענח עבירת גניבה ירד ברציפות מ-10.8% ב-2015 ל-1.3% בלבד בשנה שעברה. הטלגרף מסר עוד, כי מספר המסרבים להעיד הוכפל מאז 2015 והגיע אשתקד ל-43.3% בתיקי האלימות, 40.5% בתיקי האונס, 32.2% בתיקי פגיעה בשלום הציבור ו-16.4% בתיקי השוד.
הדוח של פאר מצביע גם על פערים בלתי נסבלים בין הביצועים של מחוזות המשטרה השונים, שמשמעותם היא שהסיכוי של האזרח לקבל מענה מספק לתלונתו תלוי במקום מגוריו. בכמה מחוזות שיעור הפענוח הכללי נמוך במיוחד ועומד על פחות מ-10%, ובהם קנט (4.85%), בדפורדשיר (5.52%), סאסקס (5.74%) וסארי (6.32%). מספר המסרבים לשתף פעולה בהליכים נע בין 15% במחוז דרבשיר לבין 31% במחוזות דבון וקורנוול. ואילו שיעור הגשת כתבי האישום על אלימות במשפחה נע בין 12% בשני האחרונים לבין 28% בראשון – מה שמסביר גם את שיעורי שיתוף הפעולה מצד הקורבנות.
פאר אומר כיחקירות נמסרות לשוטרים חסרי ניסיון ונעדרי כישורי בילוש, והללו סובלים גם ממיעוט של פיקוח וסיוע מצד הממונים עליהם. "חוקרים אינם עוקבים אחרי כל כיווני החקירה ואינם אוספים את כל הראיות. מבחינתו של קורבן העבירה, המשמעות היא המתנה ארוכה יותר עד שהוא לומד האם ייעשה עימו צדק כלשהו, וירידה בסיכויים שכך אכן יהיה. הדבר עלול להגביר את מצוקתו של הקורבן ולהוביל לאובדן אמון במערכת המשפט הפלילית. הדבר עלול להוביל לכך שקורבנות כלל לא יפנו למערכת", מוסיף פאר.
הנתונים מלמדים, כי בחלק מן המקרים ממתינים הקורבנות שלוש שנים עד שהתלונה מתגבשת לכתב אישום. ברוב העבירות נרשם זינוק בפרק זמן זה בשנים 2019-2010: משך הזמן עלה ב-64% באונס בוגרים, ב-75% במעשי שוד, ב-22% בעבירות אלימות, ב-83% בגרימת נזק לרכוש ובהצתות וב-49% בגניבות. רק במקרי הונאה נרשמה ירידה צנועה של 7%.
פאר מזהיר, כי תוכניתה של הממשלה לגייס 20,00 שוטרים לא תפתור את כל הבעיות, משום שקרוב לוודאי שייהנו ממנה המחוזות היעילים שהשכילו לזהות את המיומנויות החסרים להם. "תוספת של שוטרים רק תסתיר ביצועים כושלים, אם המחוזות לא יצליחו לפתור את הבעיות ארוכות הטווח או לא יצליחו להתאים את המשאבים לצרכים", הוא מדגיש. "תוספת השוטרים כשלעצמה לא תשפר את השירות וההישגים".
