עם ישראל חזה השבוע בעוד
מחזה משפיל מבית מדרשו של השמאל: הופעה משותפת של יו"ר רשות הטרור הפלשתינית אבו מאזן, יחד עם ראש ממשלת ישראל בעבר והאסיר המשוחרר בהווה,
אהוד אולמרט. השגרה שכבר הורגלנו אליה כוללת עלייה לרגל של חברי כנסת ו"אנשי רוח" מן השמאל הקיצוני ללשכתו של הפריץ מרמאללה וצילום מקומם תחת תמונתו של רב המרצחים
יאסר ערפאת. הפעם, עליית מדרגה: אדם שישב על כסא ראש ממשלת ישראל מתרועע עם מנהיג האויב, במטרה לצדד בעמדותיו מול עמדותיה של ממשלת ישראל.
מדובר במופע שנאה של אהוד אולמרט נגד
בנימין נתניהו, יורשו בתפקיד ראש ה
ממשלה, שעם כל שגיאותיו וחסרונותיו עולה על אולמרט אלף מונים. מדובר במופע קנאה של אהוד אולמרט, שכמו
אהוד ברק, שני ראשי הממשלה הכושלים ביותר בתולדות ישראל, אינו מחמיץ הזדמנות לתקוף את ראש הממשלה.
מדובר במופע עוינות נחות ומביש של מי שהשנאה והקנאה מעבירות אותו על דעתו.
בעבר הרחוק הכריז
אולמרט על כך שהוא יודע שהוא איננו ראש ממשלה פופולרי. השנים שחלפו לא היטיבו עמו. גם היום הוא
לא פופולרי, כאשר הוא מאגף את השמאל הקיצוני משמאל, כאשר הוא מתרועע עם יו"ר רשות הטרור הפלשתינית, כאשר הכל זוכרים את הצעותיו המסוכנות והמחפירות לאבו מאזן, הלוא הוא מחמוד עבאס. אחרי שנות דור מאז ימי אוסלו המדממים, עם ישראל מאס בהבחנה השגויה בין מחבלים טובים לבין מחבלים רעים.
לזוג התאומים עבאס-חמאס יש מטרה משותפת: החרבת מדינת ישראל. סגנונם שונה אבל מטרתם זהה. החמאס לפחות אינו עוטף את מטרותיו בעטיפה שקרית כמו הנוכל מרמאללה.
כל ממשלה אחראית בישראל צריכה להיאבק בחמאס ולהגן על המתנחלים באזור
חוטף עזה מפניו, אבל אל לה לסכן את חיילי צה"ל במטרה להפיל את החמאס ולהעביר את רצועת עזה לשליטתו של התאום שלו, מחמוד עבאס.
חיילי צה"ל לא נועדו לשמש מגש הכסף להקמתה של מדינת מחבלים בארץ ישראל המערבית.