מי חשוב יותר

מדהים

כל שנה אני נחרד מחדש עם פרסום הדוח השנתי של נציב קבילות החיילים (נקח"ל). לא כל כך מהמעשים, המתוארים במה שנחשף, אלא בשל הישנותם. כלומר, מכך שבצבאנו אין התערבות פיקודית במה שקורה ביחידות, ואין התערבות מטכ"לית להכחדת הנגעים הללו.

למה?!

ועוד בענייני צבאנו - באחרונה פורסם, כי 27 חיילים בחובה, בקבע ובמילואים מתו בנסיבות שונות בשנת 2019 במהלך שירותם, וזה המספר הקטן ביותר מזה שנים. יש לברך על כך, אם כי ברוח הדברים, שנחשפו בשבועות האחרונים, צריך לבדוק היטב מאין ואיך צמח נתון זה. לפי הדוח, נסיבות מותם היו פעילות מבצעית (2), התאבדויות (12), מחלות (2) ותאונות (11). להשוואה - בשנת 2018 נהרגו 47 חיילי צה"ל ובשנה שלפניה - 55 חיילים. לדעת רואה-החשבון חיים רבינוביץ-יואבי, "יש לעשות הפרדה מוחלטת בין חללים, שנפלו בקרב או בתאונת אימונים, לבין אלה שהתאבדו או נהרגו בתאונת דרכים. את האחרונים אין למנות בין חללי צה"ל שנפלו במערכה לקיום המדינה". אני מסכים אתו, ולמיטב זיכרוני, רק בצבאנו מקבלים חללים שלא בפעולה קרבית, או באימונים, מעמד רשמי, שמצרפם לרשומות ולאנדרטות הרשמיות כנופלים במערכה. דרך אגב, כך גם קורה עם נכי צה"ל.

מעשה בתפוח

אי-מעצר המפגינה, שהשליכה תפוח במטרה לפגוע בבנימין נתניהו, ראש הממשלה, מלמד שוב על האכיפה הבררנית, שמקיימות במדינתנו רשויות האכיפה. הזורקת שייכת, כמובן, למייללים על אובדן הדמוקרטיה בארצנו; וכנראה, לכן, לא ננקטו נגדה ההליכים המחייבים לגבי מי שמאיים, או מנסה לפגוע בראש ממשלה. מה עוד, שהתפארה במעשה בראיונות לתקשורת, ולא התחרטה עליו. בדמוקרטיה, שהיא מייחלת לה, מותר לנקוט באלימות נגד מי שאינך מסכים עם דבריו, או עם מעשיו.

נפתח

הרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון (רלפ"ם) פעלה בתקופה האחרונה לפנות אלפי מוקשים ונפלים מאתר "ארץ המנזרים" שבבקעת הירדן, מצפון לים המלח, שהונחו בשנים 1970-1967, כדי לחסום חדירת מחבלים באזור, כשהגבול עם ירדן בער. שלושה מנזרים - היווני-אורתודוקסי, הפרנסיסקני והאתיופי - משבעה מנזרים בשטח' כבר פונו ממוקשים, ולהערכת רלפ"ם, הניקוי המלא של האזור צפוי להסתיים בחודשים הקרובים, והאזור ייפתח לתיירות יותר מחמישים שנה לאחר שנסגר, ותיירים יוכלו לחזור ולפקוד את מעברות הירדן, את הכנסיות ואת המנזרים. ב"ארץ המנזרים" הרבה מאוד כנסיות, קאפֶּלות ומנזרים. לפי המסורת היהודית, באתר 'מעברות הירדן' (קאסר אליאהוד), ששוכן על הגדה המערבית של הירדן, כעשרה ק"מ ממזרח ליריחו, חצו בני ישראל את הירדן מערבה בדרכם לארץ-ישראל בתום ארבעים שנות נדודיהם במדבר, ושם נפרד אלישע מאליהו, שעלה באש השמיימה. לפי הנוצרים, שם הטביל יוחנן את ישו, ולכן, נחשב האתר לאחד משלושת המקומות הקדושים ביותר לנצרות בארץ-ישראל, ומשך אליו משך הדורות אלפי צליינים ותיירים.

מעשה בעגלים

ייצוא העגלים הישראלים לרשות הטרור (רש"פ), כ-800 מיליוני שקלים בשנה, יתחדש אחרי שנפתלי בנט, שר הביטחון, חש לעזרת מגדלי הבקר לבשר, וכפה על רשות הטרור לחדשו באמצעות הפסקת הייבוא החקלאי משטחי הרשות לישראל. בנט הראה, שניהול תקיף של משא-ומתן עם רשות הטרור אפשרי, ואנשיה מבינים היטב את שפת הכוח, ואין חובה להתרפס בפניהם, ולוותר על אינטרסים ישראלים.

מה הלאה?! (2)

כשל מערכתי, מקצועי ופיקודי חמור זיהתה ועדת בדיקה בראשות אלוף במיל' רוני נומה לשערוריית זיוף נתונים על גיוס החרדים באגף כוח-האדם (אכ"א). בנוסף, קבעה הוועדה, כי היו רשלנות מקצועית חמורה, חריגה מהגדרות החוק באופן מודע, מכוון ושגרתי. רא"ל אביב כוכבי, הרמטכ"ל, הודיע על שורת "צעדים פיקודיים חמורים" בדרגות הבכירות בצה"ל, ובהם נזיפה פיקודית לאלוף מוטי אלמוז, ראש אכ"א, בשל אחריותו הכוללת והיעדר חניכה ובקרה פרטניים למעשי פקודיו. תא"ל ערן שני, ראש חטיבת התכנון ומִנהל כוח-אדם באכ"א, שנמצא כעת בחופשת פרישה, יינזף פיקודית בשל חלקו בפרשה. הרמטכל כוכבי אמר בעקבות פרסום הדוח כי "יושר, אמינות ואמירת אמת נמצאים בבסיס החוזה של צה"ל עם החברה הישראלית. מדובר בכשל פיקודי מקצועי ומערכתי חמור, שהתרחש כתוצאה מ"רוח המפקד" באכ"א ומתחושת לחץ לעמוד ביעדי הגיוס. כצפוי, יש סתירה חמורה ביותר בין הממצאים על השערורייה לבין ענישת האחראים, וסתירה זו מרוקנת את הענישה מתוכנה - מה עוד שנפתלי בנט, שר הביטחון, נתן גיבוי לכך בדבריו בטקס קצינים ונגדים מצטיינים במחנה גלילות. את הענישה הקלה חזיתי כבר בטורי הקודם, ושאלתי, 'מה הלאה?!'. צודקים המפקדים, שמדיחים חניך בקורס מ"כים על רמאות בניווט... ומה הלאה?! האם הענישה נבהלת מציפוי ברזלים על הכתפיים?! יש מקום לחקירה פלילית בעניין, כיוון שהנתונים המזויפים שימשו את שר הביטחון ואת הכנסת בקבלת החלטותיהם, והם נבעו מהחלטת מפקדים ומהרוח הרעה, שהשרו על פקודיהם.

מי חשוב יותר?

"כל לוחם גולני חשוב פי 10 מחייל ב-8200". כך אמר אלוף במיל' מתן וילנאי - צנחן, שהיה ראש אג"ם וסגן-רמטכ"ל, בכנס כנס כנרת החמישי לחוקרי צבא חברה, במכללה האקדמית כנרת. על כך ענה לו רא"ל במיל' גדי איזנקוט, הרמטכ"ל הקודם ואיש גולני, "8200 הוא ארגון מעולה שמסתכלים עליו בהתפעלות בעולם, הוא מביא תרומה אדירה לביטחון המדינה, ואנחנו צריכים להעמיד את הלוחמים על ראש שמחתנו, וכך גם להיות גאים בחיילי יחידה 8200". אי-ההערכה של וילנאי למה שנעשה ביחידה 8200, או, ליתר דיוק, אי-הבנתו, מדהימים לאור התפקידים הצבאיים שמילא; ומפחיד לחשוב, שבנסיבות אחרות היה נבחר לרמטכ"ל.