העתיד נראה מעורפל ומטריד

זה לא יהיה פשוט - אבל צריך ללכת על זה בכל הכוח. אם גוש הימין לא יצליח להגיע למספר המיוחל כדי להרכיב ממשלה יציבה למשך ארבע שנים, תהיה כאן קריסה מוחלטת של הרבה ערכים שהתנועה הציונית האמינה בהם הרבה שנים לפני שהמדינה היהודית קמה ב-1948. דוד בן-גוריון הכריז על הקמתה של מדינה יהודית - ולא על שום דבר אחר. לכל אומות העולם היה ברור, מה שלא לגמרי ברור, מן הסתם, ללא מעט גורמים בקרב העם היושב בציון, למרבה הצער, שזה יהיה ביתו הלאומי של העם היהודי - ושרק ליהודים ניתן המפתח לשערי הכניסה אליו. ניצנים ראשונים - ואולי הם כבר הבשילו למשהו הרבה יותר מעורר פלצות - למהפך אנטי-ציוני כבר ניכרים בשטח. מערכות המשפט הפכו למפלצת שאיננה יודעת שובע. בית המשפט העליון הציב את עצמו במעמד של פוסק-על, כשמה שמדריך אותו הוא אי-אלה ערכים אוניברסליים נבובים. כמה מפסיקותיו מן הימים האחרונים פשוט מעוררות חלחלה. כאשר הוא "הקפיא", לדוגמה, את פעולתה של ועדת הבדיקה הממשלתית לבחינת פעילותה של מח"ש שעל הקמתה החליטה הממשלה פה אחד, בהמלצת שר המשפטים, בגלל עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה שטען שמתקיימת "מניעה משפטית" - ביטוי ערטילאי שאיננו מעוגן בחוק כלשהו - להקמתה בעת הזאת, הוא קבע למעשה היררכיה חדשה בסדרי השלטון והמשפט בישראל. לא עוד הממשלה תקבע את סדרי העדיפות שלה. מי שיעמוד מעליה, כמפקח-על, בגיבויו של בית המשפט העליון, יהיה היועץ המשפטי לממשלה. הוא יקבע מה ראוי לה לממשלה לעשות, כיצד ומתי, ובאיזה אופן. העובדה שהממשלה נבחרה בידי הריבון, הלוא הוא ציבור הבוחרים, איננה מעלה ואיננה מורידה בעיני ברוני הבג"ץ. הם אלה שיפסקו, מכוח היותם, כביכול, "הפוסק הסביר", כיצד על נבחרי הציבור לנהוג. הדין, מבחינתם, הוא רק נקודת הפתיחה לכל דיון. את המילה האחרונה הם שומרים לעצמם. בעזרתם של הזרועות האחרות של המערכת המשפטית, כגון פרקליטות המדינה, מתכוונים, ככל הנראה, השופטים בבית המשפט העליון להשליט את משנתם. כתב אישום שהוגש בידי פרקליטות המדינה יהפוך למעין מסמך מקודש. משל היה חלק מעשרת הדיברות שירדו אלינו מהר סיני, ולפיו יצטרכו להתיישר כל שאר מערכות השלטון. חזקת החפות תהיה כלא הייתה. תרחיש בלהות זה מדיר שינה מעיני כבר עתה, עוד לפני יום הבוחר. מכוח גישה זאת יש גם חשש ששופטים בבית המשפט העליון ינסו למנוע - וזה תרחיש האימים שעלול להביא לקריסה מוחלטת של מערכות השלטון - בעד בנימין נתניהו מלהקים ממשלה גם אם יעמדו לרשותו 61 מנדטים - ויותר. אינני יודע לאן כל זה מוליך אותנו - אבל אני בטוח שהמדרון החלקלק שעליו אנו פוסעים עתה אינו מבשר טובות. תהום פעורה לפנינו - ומאחורינו לגיונות של כופרים בזכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל. על שולחנו של בית המשפט העליון מונחות עתה כמה עתירות שהוגשו בידי גורמים אנרכיסטיים המבקשות, בין השאר, "לתקן" את חוק הלאום. זה הוא חוק יסוד שהתקבל ברוב המיוחס הנדרש לשם קבלת חוק כזה, כחלק מחוקתה של מדינת ישראל, אבל נשיאת ביהמ"ש העליון החליטה שלא לדחות על-הסף את הדיון בעתירה המבקשת להתערב בחוקתה של מדינת ישראל אלא להעבירה להרכב שופטים מורחב; כמו גם את הדיון בחוקים אחרים רבי-משמעות לעתידו של הבית הלאומי שלנו. אחד מהם הוא "חוק ההסדרה" שאמור להסדיר את חוקיותם של עשרות ישובים ביהודה ובשומרון. אינני יודע כיצד תיפול ההכרעה בדיון הזה או בדיונים אחרים מאותו הסוג שאולי יתקיימו בעתיד, אם עמותה רדיקלית כלשהי תבקש, לדוגמה, לשנות את חוק השבות, בדרך שתמנע את כניסתם לארץ של יהודים בלבד, אבל אני יודע שיש לעשות לעצירת הסחף. כך-או-כך, העתיד נראה מעורפל ואם מפלגת הטלאים שבראשה עומד טירון פוליטי, חסר כל כישורים, תצליח להקים ממשלה בעזרת "המשותפת", עמודי היסוד של התנועה הציונית עלולים לקרוס. רבים מראשיה של המפלגה הזאת, שיש הרואים בה מעין מיזם פוליטי שיש בו הרבה מן ההונאה, כבר מצהירים, למשל, שאם כתוב בחוק הלאום שתהיה עדיפות "להתיישבות יהודית", יש להסיר "מפגע" זה מן החוק. עמדה מבהילה זאת רק מחדדת בעיני את מה שעלול להתרגש עלינו בנסיבות מסוימות. ולטעמי, אסור להניח לזה לקרות.