באורח פאבלובי, ובעיקר נוכח הבחירות שבפתח, האש ברצועת עזה הניעה גל של התקפות, חרפות וגידופים על ה
ממשלה "חדלת האונים", על כך שאיבדה את ההרתעה, על כך ששוב היא מפקירה את ילדי ישראל בעוטף עזה, על כך שכוחה רק בדיבורי רהב.
במקביל התעוררו מחדש המוזות היצירתיות שיש מייד לעקור משורש את הטרור העזתי, שאין ברירה אלא לפתוח במלחמה, והיה אפילו פוליטיקאי בכיר שהבטיח לממשלה כי מפלגתו תתמוך בה אם תצא למלחמה.
הרושם שלי, לפחות, היה שממש מסיתים את נתניהו ובנט לפתוח במלחמה ערב הבחירות. הפרשנים באולפנים הסבירו לעם ישראל כי הג'יהאד האיסלאמי (הפלשתיני) ברצועה פועל על-מנת לסכל את "ההסדרה" עם החמאס, ובסך-הכל הוא ארגון סורר קטן, שהחמאס יכול לרסנו אם ירצה.
אני מעוניין להציג כאן את הערכתי לגבי מה שמתחולל ברצועה. נתחיל בישראל. המציאות הבלתי משמחת היא שישראל מצויה "במילכוד 22" נוסח עזה: מצד אחד היא מנהלת הידברות כמעט רצופה עם החמאס, בתיווך מצרי, שבסיומה יקבל החמאס מגוון "מתנות" כלכליות ותשתיות (בכלל זה אזורי תעשיה, אך לא נמל או שדה תעופה) תמורת שקט.
מצד שני, ישנו ברצועה ארגון הג'יהאד האיסלאמי, שהחמאס אינו רוצה לכפות עליו מרות. במצב זה, כל "הסדרה" עם החמאס היא למעשה "על הקרח", וכל הזמן אנו עדים לפתיחת מעברים, מתן רישיונות לאלפי פועלים, הרחבת אזור הדיג וכדומה - לביטול וחוזר חלילה.
הסיבה המרכזית לכך נעוצה בהבדלים בין החמאס לג'יהאד האיסלאמי וסדרי העדיפות השונים שלהם.
ראשית, החמאס הוא ללא ספק הגוף הגדול והחזק ביותר ברצועת עזה. אבל, הג'יהאד אינו גוף קיקיוני. הוא אומנם קטן מהחמאס, אך יש לו הרבה יכולות צבאיות, והוא מסוגל לירות מאות רקטות ביום, ובכלל זה לתל אביב ומרכז הארץ. מול החמאס הוא הרבה יותר רדיקאלי ולוחמני.
שנית, הג'יהאד אינו מנותק מהאוכלוסייה האזרחית. הוא דואג לה באמצעות אגודות סיוע וצדקה שונות. אכפת לו ממצבה וסבלה. אבל, הלוחמנות שלו, גישתו האידיאולוגית הקיצונית, הרצון שלו לבדל עצמו מהחמאס, והקשר ההדוק שלו עם אירן, גורמים לכך שרווחת התושבים היא אצלו בעדיפות נמוכה ולא מרכזית כמו אצל החמאס.
שלישית, לכן, בעוד החמאס נע במסלול של "הסדרה" (קצרת טווח לכמה שנים בלבד!) המסלול של הג'יהאד הוא מסלול של לוחמנות שוטפת. לא שהוא פועל לסיכול ההסדרה, אלא ששיקולי "ההסדרה" אינם בסדר היום שלו. אם נתבונן בגרף הפיגועים מהרצועה בשנה האחרונה נראה את התמונה הבאה:
במאי 2019 הג'יהאד ירה 691 רקטות, ביוזמתו. נקמה על הריגת שלושה פעילים שלו; בנובמבר 2019 הוא שגר 560 רקטות, נקמה על חיסול בכיר שלו, אבו אל עטא. ועכשיו הוא ירה עשרות רקטות כנקמה על הריגת שני לוחמים שלו. ובין לבין הוא כל הזמן לוחמני: צולף, יורה, משגר רקטה, מנסה לשים מטענים בגדר. החמאס מסוגל לרסן חלקית את הג'יהאד. עובדה שהוא עשה זאת במשך שלוש שנים לאחר "צוק איתן" מול האבידות הרבות וההרס הגדול.
אבל קשה לו מאוד עכשיו להתעמת עמו חזיתית על-מנת להכניעו, אלא אם יהיה מוכן לשלם מחיר כבד של מלחמת אזרחים פלשתינית, שבה אירן תתמוך בג'יהאד, כמו חלק גדול מהאוכלוסייה האזרחית.
אז מה עושים? לדעתי "צוק איתן" משופר וקצר, שרק אחריו תבוא "ההסדרה", כאשר לחמאס יהיה קל יותר לכפות מרותו על הג'יהאד.
והערה לסיום: מרבים לתקוף את הממשלה על "הפרוטקשן" שהיא נותנת לחמאס. שקר גס מעולם החידושים במילון שיח הביבים אצלנו. פרוטקשן כמו שכל בר דעת יודע הוא כאשר אני משלם באורח קבוע לאיש אגרוף על-מנת שלא יגרום לי נזק ולא יאפשר זאת לאחרים. מונח מעולם הפשע. אבל, במקרה שלפנינו מי שמשלם זאת קטר, והכסף מיועד למשפחות נזקקות, לעובדים שאבו מאזן לא משלם להם, ולפעולות הומניטריות שונות.
למה סתם ללכלך?
