ציור צלבי הקרס בחודש דצמבר שעבר על מצבות בבית הקברות היהודי בכפר הצרפתי וסטהופן לא היה אירוע מבודד. בהעדר חיים יהודיים פעילים במחוז אלזס שעל גבול גרמניה, המצבות הפכו ליעד קל באזור המתחבט עם עברו בזמן מלחמת העולם השנייה ועם ההווה של תמיכה בימין הקיצוני. אשתקד היו 50 מקרים דומים במחוז, כולל בקירות של בתי ספר ובניינים כפריים אחרים. 107 מצבות הושחתו בווטסהופן; 96 בכפר קווצנהיים.
הרשויות המקומיות אינן מוכנות לסבול מחזות אלו – מדווח ניו-יורק טיימס – והן נקטו צעד יוצא דופן: גיוס מתנדבים השומרים על 67 בתי הקברות היהודיים במחוז. עד כה התנדבו 20 איש – מורים בגמלאות, חקלאים, עקרות בית וסטודנטים. איש מהם אינו יהודי וכולם נושאים תג: "שומר הזיכרון". חלקם, המתגוררים בסמוך לבתי הקברות, פקחו עליהם עין עוד לפני ההתארגנות.
הפטרולים הם ביטוי סמלי, כי איש אינו מצפה שהמתנדבים הללו ימנעו את מעשי הוונדליזם. עד כה גם לא נעצר איש מבין אלו שביצעו את ההשחתות הקודמות, בין היתר בשל קשר של שתיקה המונע מסירת מידע למשטרה. עם זאת, יש חשיבות לעצם הנכונות של תושבים מקומיים להתגייס לעזרה – אם כי זרם המתנדבים נחלש לאחר התגייסותם של הראשונים, ועדיין אין מתנדבים באזור באס-רין התרחשו רוב האירועים הקודמים.
פקידים במחוז אלזס טוענים, כי האנטישמיות איננה בעיה משמעותית; לא כל היהודים מסכימים איתם. "אין ספק שיש אנטישמיות באלזס", אומרת פרנסין וייל, שבני משפחתה קבורים בווסטהופן. מוריס דהן, נשיא הקהילה באזור שטרסבורג – העיר הגדולה של המחוז – אומר שחלק מן הבעיה הוא בכך שהמחוז לא התמודד עם עברו במלחמת העולם השנייה ובמיוחד עם חלקם של תושביו בלחימה לצד גרמניה. הניצולים שחזרו בשנת 1945 גילו, כי שכניהם-לשעבר אינם מוכנים להחזיר את הדירות והרכוש ששדדו בעזרת הגרמנים.
זכרונות אלו גורמים להתרחשויות ההווה להיות כואבות עוד יותר, מסביר הטיימס. בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות בשנת 2017 סחפה החזית הלאומית הימנית את איזורי הכפר של אלזס, מה שעורר דאגה מיוחדת בנוגע ליחסי העבר של המחוז עם היהודים. המארגנים של "שומרי הזיכרון" והמתנדבים עצמם רוצים להעביר את המסר, לפיו אלזס איננו רק הימין הקיצוני וההתקפות על בתי הקברות.
בבית הקברות בכפר ויצנהיים מטפלים בני הזוג טורנה – עובדי הוראה בגמלאות – במצבות במסירות, כאילו הן שוכנות בחצר ביתם. השניים עושים זאת בהתנדבות כבר 40 שנה, הרבה לפני היוזמה הנוכחית. "זה מתוך ידידות לקהילה היהודית", הם מסבירים ואומרים שהמקום חשוב להם כאילו הוא הגינה שלהם. כאשר ביקר במקום כתב הטיימס, בני הזוג היו עסוקים בטיפוח המצבה הוורודה על קברו של ז'ק וורמסר אשר הלך לעולמו ב-25 במארס 1840, עליה נחקק בעברית: "פה נטמן אדם יקר, תם וישר".
גישות העבר מתמזגות לעיתים עם ההווה. לא כל הדעות הקדומות נעלמו וגילויי אנטישמיות עודם נפוצים ברחבי צרפת. בשנת 1945 הורו הגרמנים לתושבי ויצנהיים לעקור מצבות מבית הקברות היהודי כדי להשתמש בהן כמתרסים נגד הכוחות האמריקניים. המתרסים לא הוקמו, אך האבנים לא הושבו; התושבים השתמשו בהן לבניית גדרות או לסלילת דרכים. הפצע הזה טרם התאחה.
