ביידן מנצח בצורה משעממת

ג'ו ביידן קרוב להשלים את אחד המהפכים המדהימים ביותר בתולדות הבחירות המקדימות לנשיאות ארה"ב. עשרה ימים בלבד לאחר שרשם את נצחונו הראשון, הוא מוביל בבטחה על פני ברני סנדרס ומחזיר את העניינים לנורמליות: חביב הממסד גובר על הקיצוני. וכאשר הקורונה משבשת את הקמפיין, ביידן נהנה גם מיתרון ניכר בעיני הציבור בשאלה מי יכול לטפל במשברים. לביידן צפויים הישגים משמעותיים גם בשבועיים הקרובים, במיוחד בפלורידה ובג'ורג'יה. התוצאה, שנראתה בלתי אפשרית רק לפני שבועיים, היא שהמרוץ מתקרב למעשה לסופו – קובע ניו-יורק טיימס. ביידן עצמו ודאי סבור כך: בנאום הניצחון שלו השבוע (11.3.20) הוא התנהג כאילו המרוץ הסתיים – הודה לסנדרס ואמר לבוחרים שכעת הברירה היא בינו לבין דונלד טראמפ; ברירה ממש לא קשה, הוסיף. סנדרס עדיין לא נכנע. תומכיו אומרים שיש עוד מספיק מדינות בקנה, נושאים רבים לדון בהם, הרבה הזדמנויות לביידן להפגין את חולשותיו – כפי שעשה אשתקד ושילם את המחיר. מחנה סנדרס מצפה בכליון עיניים לעימות בשבוע הבא (15.3.20), הראשון בו יתמודדו הוא וביידן רק זה מול זה, אירוע ארוך וללא נאומים מוכנים בו ביידן עלול למעוד. אבל, טוען הטיימס, לאחר שסנדרס הובס במדינה כמו מישיגן, בה השיג את נצחונו הזכור ביותר ב-2016, קשה לדמיין כיצד ינצח במרוץ הנוכחי. במובן מסוים, ביידן מציע תיקון לאותה תבוסה דמוקרטית: פטריוטיזם ותקווה להדיח את טראמפ. ביידן החליט שלא להתמודד לפני ארבע שנים, שנה לאחר מות בנו, בו ביידן. כעת הוא מנהל את הקמפיין שמצפים לראות מסגן הנשיא ומבטיח המשכיות לממשל אובמה. לאורך הקמפיין סירב ביידן להישמע לקריאות הרמות מן השמאל – הוא מגייס תרומות בהיקפים גדולים – והדבר אינו פוגע בו. הוא מציע לדמוקרטים עסקה פשוטה ונקייה: חזרה לנורמליות – או מה שלא הייתה ארה"ב ב-7.11.16 – וסילוקו של טראמפ; הוא בקושי מציע חזונות חדשים. באופן חלקי הוא חוזר על התמקדותה של הילרי קלינטון באופיו של טראמפ, מתוך אמונה שהפעם - כהונתו של הנשיא תשכנע את הבוחרים שהוא צודק בהתקפותיו עליו. ישנו גם המרכיב של מיהו שמעביר את המסר: ביידן מתח ביקורת על הסקסיזם של 2016 – והמשמעות הייתה: לי זה לא יקרה. גם לסנדרס יש זכרונות מ-2016, אך מסוג שונה. הוא נמצא כיום במצב דומה מאוד לזה שבו אז בפעם הקודמת, כשהוא מחפש דרכים להמשיך את הקמפיין בתקווה שיצוצו הזדמנויות אותן יוכל לנצל. אנשיו אומרים, שתהיה זו טעות לבחור שוב את המועמד המתון, ומזכירים שלביידן יש נקודות תורפה כגון עמדותיו בעבר בנושאי סחר והמלחמה בעירק. הם מזהירים, כי אם טראמפ יקבל הזדמנות לנהל קמפיין כמו לפני ארבע שנים – הוא יעשה זאת, והתוצאות עלולות להיות זהות. סנדרס נשאל שוב ושוב, האם אינו חושש שהמשך התקפותיו על ביידן יפגע בו בבחירות הכלליות, כפי שנטען כלפיו לגבי קלינטון. בשבוע שעבר השיב: "שמעתי את זה ב-2016. התחושה אז הייתה: אנחנו צריכים להתקבץ מאחורי המועמדת ולגרום לכל האחרים לפרוש מהמרוץ. האם זוהי משמעותה של דמוקרטיה?". הטיימס מדגיש, כי הנצחונות האחרונים לא העלימו את נקודות התורפה של ביידן שבלטו כאשר הובס במדינות הראשונות. למרות שיש יותר ויותר טלפרומטרים בהופעותיו – כדי להבטיח שידבר מן הכתב – הוא שולף מדי פעם מן המותן ונכשל בלשונו. ביידן גם מתקשה לקסום לצעירים ולליברלים, והוא עלול לצאת מן הכלים בצורה בוטה. אבל בשורה התחתונה, הוא מצליח – ואפילו בצורה משעממת-משהו.