X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
אחד המינרלים המשמעותיים ביותר בגופנו ובעיקר בקרב ילדים ובני-נוער הוא סידן הספיגה מהמזון בגיל הינקות מגיע ל-60%, אולם במהלך ועד גיל ההתבגרות, הספיגה מגיעה ל-35%-25% וככל שאנו מתבגרים היא מתמעטת
▪  ▪  ▪
סידן נמצא במגוון מזונות [צילום: עבד ראחים חטיב/פלאש 90]

כהורים אנו עדים לכך שילדנו אינם נחשפים למגוון רב של מזונות. התזונה שלהם לרוב מבוססת על מזון שמכיל הרבה מאוד סוכרים, ושומנים (חטיפים, עוגות, מיצים ממותקים). מזון שמכיל ג'אנק פוד החסר בוויטמינים ומינרלים.
מהיכן מתחיל האנטי הזה לאוכל בריא, מהיכן מתחילים ההרגלים באכילה בריאה?
הרגלי האכילה מתחילים עוד בשלב ההנקה. אנו כהורים אמורים לשמש מודל לילד בכל ההיבטים. החל מהשלבים הראשוניים בו תינוק שבוכה מבין שהוריו מאכילים אותו גם שכואב לו, שעצוב לו, שהוא זקוק לחום ואהבה. הוא גדל להבין שבכל מצב רגשי האוכל הופך למנחם, שהאוכל הוא פיצוי על שעמום, כאב, עצבות, בדידות ושעמום. גם בשלב מאוחר יותר שהכל סב בבית סביב אוכל "אוכל כאהבה", הילד ממשיך להבין שהוא ממלא את הריקנות שבתוכו באוכל במקום משחק, חברים ועוד. ילד שחשוף מגיל צעיר לאכילה לא מאוזנת, לכמות גדולה של אוכל, למזונות שפחות מיטיבים עימו, יכול להגיע לחסרים של ויטמינים ומינרלים.

אמרו כן

  • הרגלי האכילה בזמנים קבועים
  • אכילה סביב שולחן, אכילה משפחתית
  • לארוחת בוקר היא ארוחה חשובה ועל כן אין לוותר עליה
  • ההורים מהווים מודל לחיקוי
  • לאכילה בזמנים קבועים ורק סביב שולחן
  • לשיתוף ילדים בהכנת המזון בהתאם ליכולותיהם ולגילם
  • לשיתוף ילדים ברשימת הקניות השבועיות ולבחירת המזונות בסופר
  • לחשיפת הילד למזון מגוון ולאלטרנטיבות שונות של הכנתו
  • לחשיפת הילדים לטעמים כדי לסייע בפיתוח חוש הטעם, בכדי לצמצם את התמכרותם לסוכרים
  • להכנסת מזון חדש ולא מוכר בכל שבוע
  • לצבעוניות במזון - להכניס שפע של צבעים מירקות ופירות בשילוב הארוחה או בין הארוחות
  • להנחה של ירקות חתוכים ופירות במטבח. כך שהילד יכול לגשת ולקחת בין הארוחות
  • לחשיפת הילד למרקמים שונים
  • לאפשר לילד לאכול נשנוש אחד ביום שתבחרו יחדיו
  • להסביר לילד בהתאם לגילו את הרציונל מאחורי אכילת מזון בריא. הסבר ברוב המקרים יכול לסייע להבנה בבחירת המזון
  • מגוון רב של מזונות כך נוכל לספק לגוף מגוון של ויטמינים ומינרלים שיסייעו בהתפתחות תקינה של הגוף והמוח
  • להניח את "הנשנושים" על השיש שילד יהיה חשוף אליו וידע שהוא יכול לקחת.

אמרו לא

  • לא לתת לילד לאכול או להאכיל אותו סביב פעילות כמו צפייה בטלוויזיה, משחק או כל פעילות אחרת
  • לא להבטיח לילד פיצוי לאחר ארוחה כפרס מנחם
  • לא להכריח את הילד לסיים את כל האוכל בצלחת
  • לא להכריח לאכול מזון שאינו רוצה
  • לא להעמיס על הצלחת כמות גדולה
  • לא להגיד לילד "אתה אוכל הרבה" או "אתה צריך לרדת במשקל"
  • לא להחביא ממתקים ולאסור על ילד לאכול
  • לא להכניס את האויב הביתה
  • להשתדל כמה שאפשר לא לחשוף ילדים לאוכל מוכן, כיוון שלאחר-מכן הם יתקשו לאכול אוכל ביתי
  • הימנעות משתייה ממותקת ושתיית דיאט (חומרים משמרים וצבעי מאכל)
  • לא למנוע לחלוטין מילד "נשנושים" בין הארוחות. רק דאגו שהם יהיו בריאים נטולי שומן טראס ושומן רווי ומופחתים במלח
  • רצוי כמה שפחות לחשוף ילדים לקפאין המצוי בקקאו, שוקולד, תה שחור, קולה (התמכרות לקפאין ועוררות מערכת העצבים)
  • לא לקורנפלקס או פרוסת שוקולד לארוחת בוקר, מכילים הרבה סוכרים ויביאו את הילד להיפוגליקמיה (חוסר שקט, חוסר ריכוז ועצבנות)
  • לא להפעיל לחץ על הילד או ניסיון לשדל אותו לאכול מאכלים חדשים ולא מוכרים. לרוב הילד יסרב לטעום או יפתח רגשות שליליים מראש
  • גם אם ילד לא רוצה/אוהב מזון מסוים זה לא אומר שאי-אפשר לתת לו בשלב מאוחר יותר
  • ככל שילד יגלה את הטעם המתוק בשלב מאוחר יותר, כך יסכים להיחשף למגוון טעמים
  • לא לאכול ארוחות ליליות
  • לא להפוך ג'אנק פוד למזון עיקרי
  • להימנע ממזון מטוגן (צ'יפס, פלאפל, חציל מטוגן, בשר מטוגן וכד')
  • להימנע מרטבים, שמנים וממיונז (להעדיף רסק עגבניות, קטשופ, שמן זית כתית, חומץ טבעי, מיונז טבעי ורוטב סויה)
  • להימנע מהמלחה ומחטיפים מלוחים, הם מעלים לחץ דם דבר הפוגע בתפקוד כלי דם, בלב ובמוח. להמעיט בקינוחים ובאכילת ממתקים: שוקולד חלב, סוכריות, גלידות וכד'.
אחד המינרלים המשמעותיים ביותר בגופנו ובעיקר בקרב ילדים ובני-נוער הוא סידן. סקר משרד הבריאות והתזונה הלאומי מצא, שרק 22.5% מכלל התלמידים בחטיבת ביניים ובתיכון צורכים סידן בהתאם להמלצות. הספיגה מהמזון בגיל הינקות מגיע ל-60%, אולם במהלך ועד גיל ההתבגרות, הספיגה מגיעה ל-35%-25% וככל שאנו מתבגרים היא מתמעטת.
כיוון שכך המצב, ילדים ובני-נוער יזדקקו לתוספי סידן אם אינם מספקים זאת מהמזון או אם הספיגה אינה טובה. בתקופת ההתבגרות תקופת זו מתחילה אצל בנות בגיל 12-10 ואצל בנים בגיל 14-13, מתרחשים תהליכים מואצים של גדילה, שינויים תכופים במשקל ובעיצוב הגוף. לכן, צריכת סידן בתקופה זו חיונית להמשך התפתחות בניית העצם, לסיוע להשגת צפיפות עצם מרבית ולהפחתת אחוזי השומן בגוף.
בשל העובדה שבני-נוער מצויים שעות רבות מחוץ לבית, קיים פיתוי גדול יותר בצריכת מזונות העשירים בשומנים ובסוכרים, חטיפים ארוזים, מיצים ומשקאות קלים, קמח לבן, ופלים, עוגות ועוגיות מלח ותוספי מזון, אשר ערכם התזונתי של מזונות אלה נמוך.
ישנם גורמים רבים המשפיעים על בחירת המזון של מתבגרים, הרגלי אכילה משפחתיים, הרגלי אכילה כבילוי מחוץ לבית עם חברים, חשיפה לפרסומות ותכנים שונים באמצעי תקשורת. גיל ההתבגרות הוא הזמן הקריטי לבניית מערכת שלד תקינה, זהו הזמן בו מצטברת רוב כמות הסידן הדרושה. אצל בנות, 95% מהכמות הסופית של מסת העצם נקבעת עד גיל 17 ו-99% ממנה עד גיל 27. גיל ההתבגרות הוא מעין "חלון הזדמנויות" למקסם את מסת העצם לשיא צפיפותה. בתקופת השירות הצבאי, בשל פעילות גופנית רבה ומאומצת, מחסור בסידן עשוי להוביל לשברי מאמץ בקרב חיילים ביחידות קרביות.

תפקידי הסידן

  • עצמות: הסידן הינו מינרל החשוב לבניית העצם הגדלה. הבעיה השכיחה ביותר כתוצאה מחוסר בסידן היא רככת. עד גיל 20 מתרחשת בניית מסת העצם לרמת מקסימלית. ככל שבניית העצם תהיה טובה יותר, היא תקטין בעתיד את הסיכון לאוסטאופורוזיס
  • מערכת החיסון: אנו עדים לכך שילדים בשנותיהם הראשונות חולים לעיתים קרובות בעיקר במחלות של מערכת הנשימה, אלרגיות, אטופיק דרמטיטיס ועוד. סידן הינו מינרל שיכול לסייע בחיזוק מערכת החיסונית בקרב ילדים
  • השמנה: סידן מווסת את קצב שריפת השומנים. על כן הוא נחשב כאחד הגורמים המגנים מפני תופעת ההשמנה בקרב ילדים
  • נדודי שינה: חוסר עלול להביא לנדודי שינה במחזור השינה בקרב ילדים
  • שיניים: ריבוי עששת ועיכוב בצמיחת שיניים קבועות. בנוסף, חוסר בסידן עשוי להביא לבעיות נירולוגיות, ריבוי בשברי מאמץ, בעיה בכיווץ שרירי השלד והלב.

מדוע חסר לנו סידן?

  • חוסר חומציות בקיבה פוגעת בספיגתו (לחץ, חסר באבץ, אי-סבילות למזון, חיידק הליקובקטר פילורי)
  • סוכרים ושומנים הנצרכים בכמות מוגברת נקשרים אל הסידן ומונעים את ספיגתו
  • עודף זרחן המצוי במזונות מן החי, משבש את ספיגת הסידן. זרחן הינו חומצי ואילו סידן הינו בסיסי. כשהיחס מופר יש בעיה בספיגתו
  • אלכוהול, קפאין, עודף נתרן, יפריעו לספיגתו
  • חסר בוויטמין D - ויטמין המסייע לספיגת הסידן. חוסר בחשיפה לשמש, מקדמי הגנה ובעיות עיכול וספיגה
  • מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה מצוי לרוב בפחמימות פשוטות
  • חוסר פעילות גופנית.
סידן נמצא במזונות מן הצומח והחי, אולם ספיגתו גדולה יותר במזונות מן הצומח וזאת בשל רמתו הנמוכה של הזרחן לעומת מזונות מן החי. מקורות ירקות ירוקים, אגוזים, טחינה, שקדים, ממרח שקדים, פירות יבשים. קצובה יומית לילדים ובני-נוער הם בין 1300-1000. כיוון שאחוז גבוה מהילדים לא אוכל מספיק אם בכלל מוצרים המכילים סידן, יש להוסיף תוספי תזונה המכילים סידן. המומלץ ביותר הוא הסידן האמורפי באבקה לילדים ובני-נוער.

הכותבת היא נטורופתית N.D ופסיכותרפיסטית, מרצה במכללת וינגייט ומטפלת בקליניקה פרטית בקריית אונו
תאריך:  16/03/2020   |   עודכן:  16/03/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עדינה בכר
לאחר תקנות סימון המזון, נושא התזונה הנכונה נכנס יותר ויותר לשיח הציבורי    המגמה ההולכת ועולה בקרב הצרכנים היא שעל יצרניות המזון להיות שקופות יותר במוצרים שמייצרים ולייצר אותם מרכיבים מוכרים וידועים    החלטנו לצאת לסיבוב בסיפור ומצאנו כמה רכיבים חדשים שנכנסו למוצרים שאנחנו עדיין לא הכרנו
איתמר לוין
פגיעה קשה מדי במשק היא לא פחות חמורה מאשר התפשטות של הקורונה, ולכן הצעדים הנוכחיים הם אולי המירב שניתן לעשות    גנץ מועל באמון הציבור כאשר אינו מצטרף מיד לממשלת חרום    ומה יקרה למשפט נתניהו?
יואב יצחק
הסכנה לתחלואה מנגיף הקורונה גדולה מאוד    דא-עקא, הסכנה הגדולה יותר היא מהנגיף הביורוקרטי שהשתלט על ישראל    היועמ"ש מנדלבליט מקשה על הממשלה להטיל תקנות שעת חירום נוכח היותה ממשלת מעבר    הטיפול הרפואי בחולים ובנדבקים ובמבודדים מתעכב, שכן: א) משרד הבריאות מחייב אישור מוקדם לכל בדיקת קורונה; ב) המשרד מונע שימוש בתוצרי בדיקות דם מחולים ו/או מאזרחים בהסגר עקב החשש לאי-חוקיות משפטית    התוצאה: מסוכל ומראש פיתוח מהיר של תרופות או חיסונים במעבדות
איתמר לוין
כאשר הציבור אינו מאמין למנהיגיו, זו בעיה - וכאשר מתחולל משבר כמו הקורונה, זו בעיה שעלולה לעלות בחיי אדם    חוסר האמינות של דונלד טראמפ ו"הצלחתו" לריב עם בכירי ממשלו, עם הדמוקרטים ועם מנהיגי העולם - כל אלו גורמים להעדר מנהיגות שתנהל את המשבר בארה"ב ומחוצה לה    ואילו אצלנו, בנימין נתניהו עלול להיראות כמי שמנצל את המשבר לצרכים פוליטיים, ובני גנץ משקר לנו במצח נחושה
שרון מגנזי
הוא נחשב לכוכב עולה בתחום הלמידה העמוקה בבינה מלאכותית. ההתמחות שעשה בחברת גוגל בניו-יורק, בתקופת לימודי הדוקטורט, הייתה חוויה מאירת עיניים מבחינתו. עם התובנות שצבר שם, שב להמשך לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית כדי לכונן את המהפכה הבאה. הד"ר ידיד חשן, מספר על הישגיו המרתקים בתחום, על חזונו לפתור את הבעיות של האנלוגיות ועל המיזם הבא - להבין באופן אוטומטי את התקשורת של החיות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il