קשה לבחור את הרגע המסמל טוב מכל, נכון לעכשיו, את הקורונה בארה"ב; יש יותר מדי כאלו, כותב אקונומיסט. אפשר להצביע על סירובו העיקש של הנשיא
דונלד טראמפ להכיר בחומרת הבעיה. אפשר ללכת אחורה, להחלטתו של היועץ דאז לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, לסגור את היחידה במועצה שעסקה בהכנה למגיפות. עוד מועמד: המרכז לבקרת מחלות מתעקש על בדיקות שאינן מתאימות. או ההתקפות הגסות של טראמפ על סין.
ההשלכות של כל אלו עלולות להיות חמורות. הפלישה לעירק והמשבר הפיננסי יצרו חוסר אמון בממשל, אשר סייע לנצחונו של טראמפ. המגיפה הנוכחית עלולה להיות קטלנית יותר ויקרה יותר משני אלו, ואולי אף לגרום נזק כבד לדמוקרטיה. אלו הם תרחישים מציאותיים, מדגיש אקונומיסט. הקורונה מתפשטת במדינה שכבר נגועה בפסימיות, בין היתר בשל ההקצנה הפוליטית הקשה. בשל כך, לארה"ב יהיה קשה להתאים את עצמה לשינויים הניכרים המתחוללים בה ומחוצה לה.
עם זאת, אין מקום לדיכאון. דרכה של ארה"ב להישגיה מעולם לא הייתה סוגה בשושנים, ומשאבי היכולת העצומים שלה עדיין עומדים לצידה. אחת החוזקות היא דווקא במה שנראה כמקור חולשה – הביזור העצום של הסמכויות בתחומי הבריאות והחרום. חלק ניכר מהן אינו בידי הממשל הפדרלי אלא בידי המדינות ואף הרשויות המקומיות, מה שעלול להיות מתכון לתוהו ובוהו בעת משבר. אולם בפועל כל שכבה של ממשל מציעה חלק מן הפתרון – החל מן המושלים וכלה בבתי החולים והשריפים – תוך התחשבות בצרכים וברגישויות המקומיים.
אך בינתיים, המגיפה מדגישה עד כמה הפסימיות וחוסר האמון אינם סימטריים. בשבוע שעבר אמר ג'רי פלוול לצופי פוקס ניוז, כי הנגיף נוצר בידי
קוריאה הצפונית כדי לפגוע בטראמפ. זה היה בזמן שהתקשורת הממוסדת, המוסדות האקדמיים, מוסדות אחרים בשמאל-מרכז,
ג'ו ביידן ו
ברני סנדרס קראו לציבור לשמור על מרחק הזהירות.
הנשיא
ברק אובמה העביר ב-2009 חבילת סיוע של 830 מיליארד דולר בלי תמיכה של אף סנאטור רפובליקני; חבילת הסיוע הגדולה בהרבה של טראמפ צפויה לעבור, בסופו של דבר, בהסכמה דו-מפלגתית. הדמוקרטים בקונגרס, בניגוד לעמיתיהם הרפובליקנים, עודם מאמינים בחשיבותם של המומחיות, האמת האובייקטיבית וממשל טוב. העובדה שרבים מהם מאשימים במשבר את טראמפ, שאינו שותף לאמונה באף אחד מאלו, מלמדת שהם עצמם ימשיכו להאמין באותם ערכים. הם עומדים להציב כמועמדם לנשיאות את הפוליטיקאים גלויי הלב ביותר בארה"ב; המועמדות של ג'ו ביידן היא סיבה לאופטימיות, טוען אקונומיסט.
מאז נבחר טראמפ לנשיא שאלו רבים, האם הוא יוכל להוביל את ארה"ב בשעת משבר. נראה שחששותיהם הגרועים ביותר היו מוצדקים. אבל גם כאן יש אור בקצה המנהרה. פוקס ניוז – מקור מידע עיקרי של טראמפ – עברה מתיאוריות קונספירציה למתן עצות בריאותיות. הפרגמטיות של רבים מן המחוקקים הרפובליקנים מעודדת גם היא. הקונגרס יגדיל בצורה משמעותית את התערבותו. המשבר יחלוף ויותיר אחריו תוצאות הרסניות שכרגע קשה לשער את היקפן. אבל אקונומיסט צופה באופטימיות לעבר 3 בנובמבר, כאשר הבוחרים ישפטו את טראמפ על נושא חדש: יכולתו לשמש כנשיא.
